ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
"וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל" (הושע ב' ב)
קולמוסים רבים נשתברו בנסיון להסביר את הפסוק. לדעת רבי יוחנן פסוק זה הינו פסוק של גאולה וז"ל:
"אמר רבי יוחנן...אמר לו הקדוש ברוך הוא: עד שאתה מבקש רחמים על עצמך - בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך. עמד ובקש רחמים ובטל גזירה, והתחיל לברכן, שנאמר "והיה מספר בני ישראל כחול הים ...ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו..." אמר רבי יוחנן: גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ, שנאמר "ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל", וכתיב "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד"." (פסחים דף פז ע"ב / דף פח ע"א).
כך פירש גם רש"י, כנראה בעקבותיו וז"ל:
"(ב) ראש אחד - דוד מלכם: כי גדול יום - קבוץ זריעתם"
וגם הרד"ק:
"וזה יהיה בקבוץ גליות בימי המשיח ...ושמו להם ראש אחד - זהו מלך המשיח".
מה שקשה על פירוש זה הוא הביטוי "וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ" והרי הם נמצאים בגלות ואמורים לעלות אל הארץ. על כן "אבן עזרא" מפרש:
"שנפקד עון בית ישראל והנה הכל לגנאי ולא לשבח...ושמו להם ראש אחד זהו סנחריב".
לפירושו קשה שהיה צריך להיות כתוב "וירד מן הארץ".
לכאורה, ישנם רק שני מצבים. הראשון, שעם ישראל יושב על אדמתו ומקיים את רצון בוראו. במקרה זה ארץ ישראל פורחת והעם יושב "איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו". השני הוא מצב של "מפני חטאינו גלינו מארצנו", העם נאלץ לעזוב את ארצו ולהתפזר בין האומות. כנראה שההפטרה שלנו מציעה דרך חדשה לתיקון.
כבר לפני שבע מאות וחמישים שנה עמד הרמב"ן (שעלייתו ארצה הייתה בבחינת חידוש הישוב היהודי בירושלים) על הקשר שבין פסוקינו לבין הפסוק בתחילת ספר שמות: "וְעָלָה מִן הָאָרֶץ" (א' י). גם כאן ניתן להסביר שהכוונה למצרים שיאלצו לעזוב את ארצם והם נקטו לשון הפוכה (רש"י) או שהכוונה היא שעם ישראל ישתחרר ויעלה ארצה (רשב"ם). בסופו של דבר התברר שהדור שיצא ממצרים לא יגיע לארץ ישראל אלא אל המדבר (עיינו בדברינו לפרשת בשלח ס"ז שם הבאנו שיטות רבות שהיה זה לכתחילה מבחינות רבות). השהיה במדבר אפשרה לעם ישראל להתכונן כדבעי לכניסה לארץ בדור הבא.
על פי זה נציע את ההסבר הבא. הבעיה העיקרית בה מטפל הנביא הושע בארבעת הפרקים הראשונים של ספרו היא "עבודת הבעל". עבודה זרה זו השחיתה את העם עוד מימי עמרי. למעט תקופה קצרה בימי יהוא, היא הפילה חללים רוחניים רבים. עבודת הבעל הייתה מבוססת על ההנחה כי ירידת הגשם המפרה את השדות היא תוצאה של עבודת האליל "בעל" ומשפחתו. לכן נקראים השדות המושקים במטר השמים "שדות בעל". טקסי גילויי עריות המוניים, שנערכו כחלק בלתי נפרד של עבודה זרה זו, משכו את לב ההמונים. על כגון זה אמרו חז"ל:
"ולא עבדו לאלילים אלא להתיר עריות בפרהסיא" (ילקוט שמעוני תורה פרשת בחוקותי רמז תרעה).
תפיסה זו עומדת בניגוד מוחלט לנאמר בפרשת "והיה אם שמוע" התולה את ירידת הגשמים וברכת היבול בעבודת ד'. היא גם מנוגדת בתכלית לקביעה "אלהיהם של אלו שונא זימה הוא" (סנהדרין דף קו ע"א). לכן הנביא מכריז:
"וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא" (ב' ה) "וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ"(שם טז).
במדבר אין טעם לעבודת הבעל. שם יתברר לעם ישראל כשם שהתברר לו ב"יוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שם יז) כי הברכה באה מהקב"ה שהוא "משיב הרוח ומוריד הגשם".
התיקון יהיה כששם במדבר תחודש הברית:
"וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְקֹוָק: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱנֶה נְאֻם יְקֹוָק אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת הַדָּגָן וְאֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר וְהֵם יַעֲנוּ אֶת יִזְרְעֶאל" (שם כא-כד).
הגאולה תבוא רק כש"וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:) וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי: וַהֲסִרֹתִי אֶת שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם" (שם יז-יט).
אם כך הנביא הושע מחדש חידוש גדול. עם ישראל שחטא, יאלץ לעזב את ארצו ש"למטר השמים תשתה מים". הוא לא ילך לגלות אלא למדבר. שם במדבר, במקום שאי אפשר לעבוד את הבעל תחודש הברית בין "בתולת ישראל" ו"שכינתא בריך הוא". כנראה שהעם לא היה מוכן לקבל את תוכחת הושע ולכן הפתרון הזה לצערנו הומר בפתרון של גלות גמורה וארוכה.
הבה נתפלל כי נזכה לראות בהמשך גאולתם של ישראל ופריחת ארצנו הן מבחינה פיזית והן מבחינה רוחנית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
