ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
"וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל" (הושע ב' ב)
קולמוסים רבים נשתברו בנסיון להסביר את הפסוק. לדעת רבי יוחנן פסוק זה הינו פסוק של גאולה וז"ל:
"אמר רבי יוחנן...אמר לו הקדוש ברוך הוא: עד שאתה מבקש רחמים על עצמך - בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך. עמד ובקש רחמים ובטל גזירה, והתחיל לברכן, שנאמר "והיה מספר בני ישראל כחול הים ...ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו..." אמר רבי יוחנן: גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ, שנאמר "ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל", וכתיב "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד"." (פסחים דף פז ע"ב / דף פח ע"א).
כך פירש גם רש"י, כנראה בעקבותיו וז"ל:
"(ב) ראש אחד - דוד מלכם: כי גדול יום - קבוץ זריעתם"
וגם הרד"ק:
"וזה יהיה בקבוץ גליות בימי המשיח ...ושמו להם ראש אחד - זהו מלך המשיח".
מה שקשה על פירוש זה הוא הביטוי "וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ" והרי הם נמצאים בגלות ואמורים לעלות אל הארץ. על כן "אבן עזרא" מפרש:
"שנפקד עון בית ישראל והנה הכל לגנאי ולא לשבח...ושמו להם ראש אחד זהו סנחריב".
לפירושו קשה שהיה צריך להיות כתוב "וירד מן הארץ".
לכאורה, ישנם רק שני מצבים. הראשון, שעם ישראל יושב על אדמתו ומקיים את רצון בוראו. במקרה זה ארץ ישראל פורחת והעם יושב "איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו". השני הוא מצב של "מפני חטאינו גלינו מארצנו", העם נאלץ לעזוב את ארצו ולהתפזר בין האומות. כנראה שההפטרה שלנו מציעה דרך חדשה לתיקון.
כבר לפני שבע מאות וחמישים שנה עמד הרמב"ן (שעלייתו ארצה הייתה בבחינת חידוש הישוב היהודי בירושלים) על הקשר שבין פסוקינו לבין הפסוק בתחילת ספר שמות: "וְעָלָה מִן הָאָרֶץ" (א' י). גם כאן ניתן להסביר שהכוונה למצרים שיאלצו לעזוב את ארצם והם נקטו לשון הפוכה (רש"י) או שהכוונה היא שעם ישראל ישתחרר ויעלה ארצה (רשב"ם). בסופו של דבר התברר שהדור שיצא ממצרים לא יגיע לארץ ישראל אלא אל המדבר (עיינו בדברינו לפרשת בשלח ס"ז שם הבאנו שיטות רבות שהיה זה לכתחילה מבחינות רבות). השהיה במדבר אפשרה לעם ישראל להתכונן כדבעי לכניסה לארץ בדור הבא.
על פי זה נציע את ההסבר הבא. הבעיה העיקרית בה מטפל הנביא הושע בארבעת הפרקים הראשונים של ספרו היא "עבודת הבעל". עבודה זרה זו השחיתה את העם עוד מימי עמרי. למעט תקופה קצרה בימי יהוא, היא הפילה חללים רוחניים רבים. עבודת הבעל הייתה מבוססת על ההנחה כי ירידת הגשם המפרה את השדות היא תוצאה של עבודת האליל "בעל" ומשפחתו. לכן נקראים השדות המושקים במטר השמים "שדות בעל". טקסי גילויי עריות המוניים, שנערכו כחלק בלתי נפרד של עבודה זרה זו, משכו את לב ההמונים. על כגון זה אמרו חז"ל:
"ולא עבדו לאלילים אלא להתיר עריות בפרהסיא" (ילקוט שמעוני תורה פרשת בחוקותי רמז תרעה).
תפיסה זו עומדת בניגוד מוחלט לנאמר בפרשת "והיה אם שמוע" התולה את ירידת הגשמים וברכת היבול בעבודת ד'. היא גם מנוגדת בתכלית לקביעה "אלהיהם של אלו שונא זימה הוא" (סנהדרין דף קו ע"א). לכן הנביא מכריז:
"וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא" (ב' ה) "וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ"(שם טז).
במדבר אין טעם לעבודת הבעל. שם יתברר לעם ישראל כשם שהתברר לו ב"יוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שם יז) כי הברכה באה מהקב"ה שהוא "משיב הרוח ומוריד הגשם".
התיקון יהיה כששם במדבר תחודש הברית:
"וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְקֹוָק: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱנֶה נְאֻם יְקֹוָק אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת הַדָּגָן וְאֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר וְהֵם יַעֲנוּ אֶת יִזְרְעֶאל" (שם כא-כד).
הגאולה תבוא רק כש"וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:) וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי: וַהֲסִרֹתִי אֶת שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם" (שם יז-יט).
אם כך הנביא הושע מחדש חידוש גדול. עם ישראל שחטא, יאלץ לעזב את ארצו ש"למטר השמים תשתה מים". הוא לא ילך לגלות אלא למדבר. שם במדבר, במקום שאי אפשר לעבוד את הבעל תחודש הברית בין "בתולת ישראל" ו"שכינתא בריך הוא". כנראה שהעם לא היה מוכן לקבל את תוכחת הושע ולכן הפתרון הזה לצערנו הומר בפתרון של גלות גמורה וארוכה.
הבה נתפלל כי נזכה לראות בהמשך גאולתם של ישראל ופריחת ארצנו הן מבחינה פיזית והן מבחינה רוחנית.
האם מותר לפנות למקובלים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו קודש למענך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד אמונה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
