ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
אמרו חכמים: "זאת התורה - אדם כי ימות באהל", אין התורה נקנית אלא במי שממית עצמו באהלה של תורה, לאמור: אדם יכול לקנות את התורה רק אם הוא מסור אל התורה מסירות מלאה, מוותר על כל שאיפה אחרת, על כל רצון אחר, הכל מופנה לתורה. כל הכוחות ללא שיור. הכל מת כביכול, ממית את עצמו באהלה של תורה. ללא התמסרות מלאה שכזו, אי אפשר לקנות קניין בתורה.
ועוד אמרו חכמים במסכת עירובין כ"א: "שחורות כעורב" - במי אתה מוצא דברי תורה? במי שמשכים ומעריב עליהם לבית המדרש, בשקידה מלאה מהשכמת הבוקר ועד שעת לילה מאוחרת, בשקידה כזו אפשר לזכות בתורה. רבא אומר: במי אתה מוצא דברי תורה? במי שמשחיר פניו עליהם כעורב, כלומר: יגע בלימוד התורה, לא רק מקדיש זמן אלא גם מתאמץ מאד בלימודו, עד שהדבר ניכר על פניו המשחירות מרוב עמל ויגיעה, וכן החי בצניעות והסתפקות במועט כמו העורב המסתפק במועט, רק במסירות שכזו קונים קניין בתורה. ועוד אמרו: "כך דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן ובתורה אתה עמל".
והסיבה לכך, מפני שהתורה מקורה מהקב"ה, היא גבוהה מהאדם. כל הסח דעת ממנה, אפילו הקטן ביותר, גורם להסתלקות התורה ממנו, ורק באחיזה מתמדת בכל הכוחות, היא נקנית.
לכן התורה משולה למים, יין וחלב. אלו משקים שנפסלים בהיסח הדעת וכן התורה, שעליה נאמר: "התעיף עיניך בו ואיננו" - רק תעיף את המבט ממנה והיא כבר איננה. ובכן חכמים הסבירו לנו בדבריהם אלה את דרכי קנית התורה, ומותר גם לאנשים שאינם בני ישיבות להכיר את דעת חכמי התורה על דרכי קנית התורה.
ובכן, כאשר מכירים מקרוב מה הם הדרישות מאדם העוסק בתורה, אפשר להבין את התביעה לתת לראויים לכך לעסוק בתורה בכל יכלתם ובעיקר בשנים אלו שהם שנות החינוך העיקריות. וכך אמרו במסכת קידושין ל': "חנוך לנער עפ"י דרכו - ר' יהודה ור' נחמיה, אחד אומר: משש עשרה ועד עשרים ושתים ואחד אומר: משמונה עשרה ועד עשרים וארבע". אלו שנות החינוך העיקריות, וכיוון שהמטרה היא למצות את המקסימום, לשאוף שיהיו תלמידי חכמים במדרגות הגבוהות ביותר, אי אפשר להגיע לזה אלא אם כן השנים הללו יהיו קודש קדשים לתלמודה של תורה במסירות מלאה.
אם-כן, קיום הצבא הוא הכרחי, יש בו מצות פיקוח-נפש והוא בגדר מלחמת מצוה וכל חייל צריך לדעת שהשירות בצבא הוא מצוה, ואפילו בני תורה מחוייבים במלחמת מצוה, אבל הצרכים הרוחניים של עם ישראל מחייבים להעמיד תלמידי חכמים גדולים, מנהיגים רוחניים, ולשם כך יש הכרח לדחות את גיוסם של הראויים לכך, על מנת שיהיו פנויים ללימוד התורה בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם, כי רק בדרך זו ניתן לקנות תורה בשלמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
