ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום ירושלים
יהדות העולם עוקבת בדאגה עצומה אחרי הידיעות המגיעות ממדינת ישראל הצעירה והקטנה. ביום השלישי למלחמה, יהודי ארצות הברית החרדים לגורל אחיהם, יוצאים להפגין בוושינגטון ותובעים מהממשל האמריקאי לתמוך בישראל.
בין המפגינים גם רב צעיר בשם הרב אהרון ליכטנשטיין, שהוא גם חתנו של הגרי"ד סולוביצ'יק (מבוסטון) מנהיגה של היהדות האורטודוקסית המודרנית בארצות הברית.
הרבנית טובה, רעייתו של הרב אהרון, נשארת בביתה עם ילדיה, ומתחברת בדאגה גדולה לכלי התקשורת המדווחים על המצב בישראל.
והנה, היא שומעת את הידיעה המרעישה – 'הר הבית בידינו!' עם ישראל שב ושחרר את ירושלים ומקום המקדש!
היא חשה את פעמי ההיסטוריה היהודית מתרחשים מול עיניה, והתמלאה בהתרגשות!
כששב בעלה מנסיעתו הארוכה, היא סיפרה לו בהתרגשות את אשר אירע, והחלטתם נפלה – אנו עולים לארץ ישראל!
כחתנו של הגרי"ד סולוביצ'יק, וכעילוי מבריק ומתמיד גדול, היה צפוי לרב ליכטנשטיין עתיד מזהיר בחוץ לארץ. אם הוא היה נשאר שם הוא היה הופך להיות, ככל הנראה, אחד ממנהיגי יהדות ארצות הברית. אבל הוא החליט לעלות לארץ ישראל!
לימים, סיפרה הרבנית טובה על הסיבות להחלטה. באותם רגעים, קלט הרב אהרון שההיסטוריה היהודית שבה ומתחוללת בארץ ישראל. הוא המשיל זאת למשחק כדורגל. במשחק, יש רבים הצופים ממדרגות האצטדיון, ורק קבוצה קטנה משקת על המגרש, אך רק השחקנים הם אלו שקובעים ועושים באמת את המשחק.
הוא החליט – איני רוצה להיות צופה מהיציע! אני רוצה להיות שחקן!
מי שזוכה ועולה לארץ ישראל הופך להיות שחקן על בימת ההיסטוריה של עם ישראל!
ראיה לתפיסתו זו של הרב ליכטנשטיין אפשר להביא מתולדות התורה שבעל פה. בימי בית שני, ובימי כתיבת המשנה, הייתה תורה גדולה הן בארץ ישראל והן בבבל. תורתם של חכמי התורה בבבל הייתה כה גדולה עד שאמרו חז"ל, שכל פעם שהשתכחה התורה בארץ, עלה אחד מחכמי בבל וייסדה מחדש.
וכך נאמר בגמרא (סוכה כ, א): "אמר ריש לקיש... בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה".
ובכל זאת, איננו מכירים אף שם של חכם מבבל באותם ימים, אך אנו מכירים שמות של חכמים רבים מארץ ישראל של אותם ימים. השמות היחידים של חכמי בבל שאנו מכירים זה או חכמים שחיו אחרי שהתורה גלתה מארץ ישראל או שמות של אלו שעלו לארץ ישראל. ללמדך שכשישראל שבים לארצם, תהליך המשכיות התורה מתרחש בארץ ישראל.
יתר על כן, הלשון "נשתכחה תורה מישראל", והלא מבבל לא נשתכחה? אלא שכל זמן שישראל בארצם, כשהיא משתכחת מחכמי התורה שבארץ, כביכול השתכחה מכל ישראל.
ומעניין לעניין באותו עניין. בפרשת במדבר, התורה מאריכה בתהליך מניין וסידור מחנה ישראל במדבר. בתחילה מונה את הנשיאים, אחר כך את השבטים, אחר כך מצרפת שוב את הדגלים, וכל פעם שבה ומפרטת ומסכמת את המניין הקודם.
וקשה - לכאורה הייתה יכולה לקצר הרבה מהפסוקים?
ועוד קשה – המניין בפרשתנו הוא ב- א' אייר, ובפרשת בהעלותך אנו למדים שהמחנה יוצא למסע לכיבוש הארץ ב – כ' אייר. ולכאורה – אם לא היו חוטאים בחטא המרגלים ובשאר החטאים, היו נכנסים לארץ תוך כמה ימים, נמצא שהמחנה מיועד לזמן קצר, ולשם מה כל האריכות?
והתשובה היא שזה המחנה המיועד לכבוש את ארץ ישראל, ולכן הוא כל כך חשוב, והשכינה שורה עליו. לכן גם כל פרט חשוב, וצריך למנותו, כי הוא נוטל חלק בהבאת השכינה לציון!
ויהי רצון, שכשם שבמלחמת ששת הימים ראינו ניסים ונפלאות, וזכינו לשוב לירושלים ולמקום המקדש, כך נזכה לראות במהרה בשוב ה' ציון!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
