ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- קריאת התורה
אלא שלא כל הפרשות שוות, ובעיקר לא כל הנערים שווים. יש נערים מוכשרים יותר בקריאה ויש פחות, יש שניחנו בזיכרון טוב וחד ויש שלא. ובמקומות שבהם הנוהג הרווח הוא שהנער קורא את הפרשה כולה, יכול להיווצר לחץ חברתי על הנער לקרוא את כל הפרשה, גם אם אין לו הכישורים המתאימים לכך.
במסגרת זו לא איכנס לדיון החשוב שראוי להידון, כיצד נכון להתייחס לנוהג זה, שעשוי לגרום לאי נעימויות מצדדים רבים, וגם לא איכנס לשאלה האם וכיצד נכון לקבוע קריטריונים מטרימים בעבור נערים הרוצים לקרוא את הפרשה כולה, כגון שיעברו בחינה אצל אדם בקי שיאשר שהם מוכנים לעמוד במשימה. לכך ראוי להקדיש מאמר בפני עצמו. בשורות אלו אבקש לדון, בהינתן המציאות שהנער בר המצווה קורא את הפרשה כולה, האם ועל איזו טעות יש להעיר לו במהלך קריאתו.
גם לדיון זה ישנה חשיבות רבה, משום שבעת הקריאה לרוב הנער מצוי בהצפה רגשית הנובעת מהתרגשות רבה ומלחץ, הן מצד המעמד, כאשר עיני כול נשואות אליו, והן מצד העובדה שלראשונה בחייו הוא קורא בציבור. תגובת הקהל לטעויותיו יכולה להכריע אם חוויית הקריאה תיחרט בזיכרונו ובליבו כאירוע מרגש ומחבר, או, חלילה, כאירוע מבייש ומשפיל, ובמקרי קיצון אף טראומטי, בעל השלכות מרחיקות לכת על הקשר שלו עם בית הכנסת ואולי אף עם היהדות בכלל (וכבר היו דברים מעולם). כמו כן, דבר ידוע ומוכר לכול הוא שאפילו בעל קורא מנוסה שטעה ותיקנוהו, לא פעם נכנס למצב של מבוכה ובלבול שמזמין טעויות נוספות, על אחת כמה וכמה כשמדובר בנער נרגש וחסר ניסיון. לכן יש לשקול במאזני הצדק כל הערה ותיקון, אם הם הכרחיים אם לאו.
גבולות התיקון בהלכה
בפתח הדיון יש לזכור כי חובת קריאת התורה היא תקנת חכמים, למעט קריאת פרשת זכור, ויש אומרים גם פרשת פרה. לכן בכל ספק ומחלוקת, בפרט כשמדובר בחשש סביר לבושה גדולה כמו במקרה דידן, מן הדין ניתן לסמוך על הדעות המקילות בסוגיה.
ומכאן לגופה של סוגיה, שאותה יצא לי לברר בסייעתא דשמיא במסגרת בירורי הסוגיות לטובת כתיבת הספר 'פניני הלכה - חפצי קודש', שברוך ה' יצא לאור זה עתה. מטבע הדברים, בפלטפורמה זו לא ניתן לפרוס את הסוגיה לעומקה, אך להלן תמצית עיקריה, ואת פירוט הדברים ניתן למצוא במאמר העוסק בנידון בכתב העת 'בארות' בהוצאת מכון הר ברכה.
בספרו משנה תורה (הלכות תפילה יב, ו) פוסק הרמב"ם, בהתבסס על כמה גמרות בתלמוד הירושלמי, שאם "קרא וטעה, אפילו בדקדוק אות אחת - מחזירין אותו, עד שיקראנה בדקדוק". וההבנה הפשוטה בדבריו היא שמדובר על כל טעות, גם כזו שאינה משנה את משמעות המילה. כמה ראשונים הביאו את דברי הרמב"ם הללו להלכה. מנגד, הראב"ן הירחי, בספרו 'ספר המנהיג' (הלכות שבת, עמ' קס-קסא בהוצאת מוסד הרב קוק), כותב: "אם טעה הקורא בתורה, או החזן המְקַרֵא אותו - טוב לו שלא להגיה לו על שגגותיו מלהלבין את פניו ברבים. כי אף על פי שטעה, יצא ידי קריאה".
בהמשך הוא מסייג את דבריו וכותב: "אך אם טעו ביתרון אות אחת או בחיסרון, או שקרא לדל"ת רי"ש או לרי"ש דל"ת, בדבר שהוא כלפי מעלה, שהוא כמחריב את העולם – 'אין עצה ואין תבונה לנגד ה'', ויש עלינו להגיה לו בקול רם עד שיחזור בו לקרות כהוגן וכדת".
כלומר כאשר שינוי המשמעות גורם להבנה שעלולה לגרום לחירוף "כלפי מעלה", שאז "הוא כמחריב את העולם", אין מנוס מלהעיר לו על כך "עד שיחזור בו לקרות כהוגן וכדת", כי "אין עצה ואין תבונה לנגד ה'". הדוגמה שמזכיר ספר המנהיג היא אדם שהחליף בין דל"ת לרי"ש, ברומזו לדברי המדרש (משנת רבי אליעזר, פרשה יב): "שמע ישראל ה' א־לוהינו ה' אחד, אם אתה עושה דל"ת רי"ש - מחריב אתה את העולם".
הווה אומר: לשיטת ספר המנהיג, רק על טעות שיש בה כדי לחרף כלפי מעלה יש להעיר לקורא, אך על טעות אחרת אין להעיר, כי יוצאים ידי חובת הקריאה גם אם טעה בה. וכיוון שכך, "טוב לו שלא להגיה לו על שגגותיו, מלהלבין את פניו ברבים".
למנוע את הטראומה
להלכה, ישנן שלוש שיטות עיקריות: שיטת הפוסקים כרמב"ם, שבה עומדים ה'שולחן ערוך' (אורח חיים קמב, א), הגר"א (שם א), ועוד; ובכללה שיטת הפר"ח (שם) וסיעתו, הקרובה לשיטת השולחן ערוך. מנגד, שיטת הפוסקים כספר המנהיג, כמותה סובר הב"ח (שם א) אף לכתחילה, ועל פיה נהגו בלונדון ובאמסטרדם, כפי שהעיד הרב שם טוב גאגין (כתר שם טוב א-ב), וכמותה סוברים במצבי שעת הדחק תרומת הדשן (פסקים וכתבים, סי' קפא), אליה רבה (קמב, ב), רבי יעקב לורברבוים (דרך החיים, הלכות קריאת התורה) ועוד.
שיטה שלישית היא שיטת המחלקים בין טעות הגורמת לשינוי משמעות המילה, שעליה מחזירים את בעל הקריאה, לטעות שאינה משנה את משמעותה ועליה אין מחזירים. יסוד החילוק מובא בתירוצו השני של מהר"י בן חביב לסתירה שהקשה בדברי הטור (הובא בבית יוסף אורח חיים קמב, א), וכשיטתו סוברים הרמ"א (אורח חיים קמב, א), הלבוש (שם א-ב), פרי מגדים (שם א"א א) ועוד.
נמצא שבמקרה רגיל, שבו אין צורך הלכתי להקל, אף שהמחלוקת היא בדין מדברי חכמים, הנכון הוא ללכת כדעה האמצעית ולהחזיר את הקורא על טעות שיש בה שינוי משמעות, וכמקובל (ומקומות שנהגו כשולחן ערוך - ימשיכו במנהגם). אולם כאשר מדובר על שעת הדחק, ובפרט שעת דחק גדולה כמו במקרה של נער בר־מצווה, אפשר ונכון לנקוט כדעת המקילים, ולהימנע מלתקן את הנער גם על טעויות שיש בהן שינוי משמעות.
מובן שאם ישנה דרך לתקן את הנער על טעויות אלו מבלי שייגרם לו מכך עלבון, כגון שמי שלימדו לקרוא בתורה יעמוד לצידו ויוסכם כי הוא היחיד שמוסמך להעיר לו - מה טוב הדבר. כך יוכל המלמד, מתוך היכרותו את הנער, להחליט אם ועד כמה להעיר בצורה שלא תערער את ביטחונו ותגרום לעלבונו.
וכן פסק מורי ורבי הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה חפצי קודש (טו, טז): "כאשר יש חשש לעלבון גדול, גם אם הקורא טעה טעות שמשנה את המשמעות, כיוון שהדין מדברי חכמים, יש לסמוך על דעת המקילים ולהימנע מלהעיר לו, כדי שלא להלבין את פניו. בנוסף, במקרה כזה, יש חשש שהקורא ייכנס לחרדה שתגרום לו לטעות יותר, וכך עלבונו יגדל וכבוד הקריאה ייפגע יותר. העצה הראויה למקום שבו יש חשש שהמעירים יפגעו בקורא, שיעמידו ליד בעל הקורא אדם שבקיא בדקדוק, ורק לו תהיה רשות להעיר לקורא. ובמקום שיש חשש לעלבון גדול, כגון בנער 'בר מצווה', ינהג כדעת המקילים ולא יעיר. אך ידאג שלהבא לא ימנו קורא שעלול לטעות טעויות רבות, וכן יבחן את חתני בר המצווה, וינחה את מי שהקריאה קשה לו - להסתפק בקריאת המפטיר".
הסוגיה נדונה בכרך החדש 'חפצי קודש', מתוך סדרת ספרי 'פניני הלכה' מאת הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת ההסדר הר ברכה, בהוצאת מכון הר ברכה.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
אורות ישראל ותחייתו יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.
סליחות שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".
עין אי"ה - הרב משה גנץ טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.
שמונה פרקים לרמב"ם נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.
אור החיים על הפרשה סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.
אור החיים על הפרשה סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
כי תבוא פרשת כי תבוא– להתאהב מחדש
התורה נוקטת בלשון 'את השם האמרת' מה פשר הביטוי הזה? אנו בתקופה של אורות גדולים שיש להבינם ולהתחבר אליהם בהקדם
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.
אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.
אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.
