ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- במהלך השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
ואף שאיסורי עריות חלים בכל מקום, מצאה התורה מקום להוסיף ולהזהיר עליהם תוך הדגשת איסור הדיבור וההרהור במחנה הצבא.
כמה טעמים נאמרו לציווי מיוחד זה, וכולם דברי אלקים חיים. רש"י מפרש, שדווקא החיילים זקוקים ליותר סייעתא דשמייא, שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, ועל כן עליהם מוטל להזהר יותר מכל דבר רע. והרמב"ן פרש, שידועים מנהגי המחנות שפרוצים בכל האיסורים. כפי הנראה החיילים שנמצאים בלחץ נפשי של אימונים קשים וסכנות, רוצים להשתחרר מהלחץ, והדרך הקלה לכך, על ידי קלות ראש, ניבול פה ועיסוק בענייני עריות. לבד מזאת, כשהאדם נמצא עם משפחתו, הוא פחות פתוח לענייני עריות, ושהוא פורש לצבא, כל הסדרים הרגילים נפרצים והחשש לפריצת הגדרים גובר. בנוסף לכך, יש חיילים שמרוב עיסוקם בדבר הגדול, שהוא קיום האומה והגנתה, מזלזלים בדברים הקטנים, כמו שמירת הפה והמחשבה מהרהורי עבירה, ועל כן באה התורה לומר לנו כי מחנה ישראל צריך להיות קדוש, ודווקא בזכות קדושתו ננצח במלחמות. וגם אחר המלחמה צריכים להמשיך ולבנות את המשפחה, ואם החיילים יפגעו בצניעותם וקדושתם בצבא, יפגע הדבר במשפחות ישראל.
נמצא אם כן שהכלל הוא שבצבא צריך להזהר במיוחד מאיסורי עריות, ניבול פה, והרהורי עבירה. על פי זה ברור כי ישנו איסור גמור מהתורה להקים בצה"ל יחידות מעורבות של בנים ובנות, וכן אסור לחייל להשתתף בפעילות צבאית אינטנסיבית עם בנות.
יש להדגיש כי אין בדברים אלו איסור לבנות לשרת כלוחמות, שהרי בתנאים מסוימים אמרו חכמים שגם בנות משרתות בצבא, כגון בזמן מלחמה כשיש הכרח לאומי לכך, האיסור הוא כאשר ישנה פגיעה בצניעות.
ואין לשאול, מדוע אם כן איננו אוסרים לאדם לעבוד בחנות או בנק או כל מקום שאליו נכנסים גברים ונשים. שכן למדנו כי בצבא צריכים להזהר בכל ענייני הצניעות יותר מאשר בחיים האזרחיים. בנוסף לכך אין להשוות את הקשר האינטנסיבי ביחידות צבאיות לקשר שנוצר בחיים האזרחיים. בנוסף לכך, עצם העובדה שהאדם חוזר בכל ערב לביתו, למשפחתו, מגנה במידה רבה מפני יצר הרע. עוד הבדל צריך לציין, שגיל השירות הצבאי הוא צעיר יותר והבחורים והבחורות רווקים, ועל כן צריך להרבות יותר בסייגים של צניעות. בנוסף לכך, אדם המרגיש שמקום עבודתו או לימודיו באונברסיטה גורמים לו להרהורי עבירה, צריך לעזוב את מקום עבודתו או לימודיו, כדי לשמור על קדושתו ועל שלמות משפחתו שכבר זכה להקים או שעומד בעז"ה להקים. ואילו בצבא אין רשות לחייל לעזוב את יחידתו. עוד צריך לציין, כי בעקבות חינוך מתירני קלוקל נפרצו סייגים רבים בקרב חלק מהבנות המשרתות בצה"ל, והתנהגותן כיום רעה בהרבה מהתנהגותן של החיילות בעבר.
ואם יבוא אדם ויטען, כי הרבנים צריכים לחנך את תלמידיהם כך שידעו להתמודד עם יצרם. נענה לו כי השואל שאלה כזו מוכיח כי לא הבין את אחד מן היסודות החשובים שבתורה. התורה אינה דואגת ליחידים הצדיקים אלא לחברה כולה, ובכללה גם לאלו שנוטים להתפתות בקלות אחרי יצרם. וגם מי שהוא צדיק רוב ימיו, עלול יום אחד להכשל, ואותו כשלון עלול לפגוע באופן אנוש במשפחתו, וכבר אמרו חכמים שאין אפוטרופוס לעריות. לפיכך אין מקום להתייחס כלל לטענות צדקניות מסוג זה.
מתוך מגמה זו, אסור לנו להסכים כי רק יחידות מסוימות של ישיבות ההסדר יהיו קדושות, ושאר המחנה יהיה לא קדוש ויראו בו ערוות דבר. מפני שיש לנו אחריות כלפי כל אחד ואחד מישראל. ולכן עלינו לתבוע כי בכל היחידות שבצבא ההגנה לישראל אפשר יהיה לשרת על פי ההלכה, ולבנות הרוצות לשרת ביחידות קרביות יוקמו מסגרות מיוחדות.
לדאבונינו, בימים בהם צה"ל אינו מצליח להעניק בטחון לתושבי ישראל, עסוק הרמטכ"ל בקילקול מחנה ישראל. בימים בהם היה ראוי שיתבייש על אוזלת היד, הוא מעיז להשתבח בכך שהוא מוביל מהלך המנוגד להדרכתה של תורת ישראל.
ככל שיהיו יותר חיילים שיעמדו על זכותם וחובתם לשרת בכל יחידה ויחידה בצה"ל על פי כללי ההלכה בלא פשרות, ויהיו מוכנים להלחם על כך במסירות, ויסרבו להשתתף בפעילות מעורבת עד נכונות להכנס לכלא, ועם זאת יסרבו לעזוב את היחידה שבה רצו לשרת, כך מהר יותר יתוקנו הקילקולים בצה"ל, ונזכה מהר יותר שה' יתהלך בקרב מחנינו להצילנו ולתת אויבינו לפנינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
