ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
יהודי שבישל אוכל בשבת לחברו, נחלקו האחרונים - אם אסור למי שהאוכל נתבשל בשבילו לאכול מאותו תבשיל או שאפשר להקל בזה. אולם מסעדה או פונדק שמבשלים בקביעות בשבת, ודאי אסור לכולם לקנות מהתבשילים שנתבשלו בשבת, והדבר אסור אפילו למי שהתבשילים לא נתבשלו בשבילם, משום איסור "לפני עיור לא תיתן מכשול" ומשום מסייע לעוברי עבירה (תשובת הכתב סופר, כף החיים סימן שי"ח ס"ק י"ב). לפי זה אם קונים במוצאי שבת או ביום ראשון מוצרים שבוודאי נעשו בחילול שבת, ברור שיש לאסור משום הטעמים הנזכרים.
אולם, יש לשאול - האם מותר לקנות מוצר ממקום שמחללים בו שבת, ואותו מוצר ספק אם נעשה בחילול שבת? וכן יש לשאול - האם מותר לרכוש מוצרים שבודאי לא נעשה חילול שבת, בבית מסחר שעובד בשבת?
נראה לומר, שאם יש מקום אחר שומר שבת, שמוכר את אותו מוצר, בודאי שהן ההלכה והן שיקול דעת ישר מחייב לקנות במקום שומר השבת, ואפילו אם יש קצת טרחה בדבר או הפרש קטן במחיר. אולם אם אין אפשרות להשיג את אותו מצרך אצל שומרי שבת, אלא רק בעיר אחרת, נמצא שהקנס הוא לא כנגד מחלל השבת אלא כנגד הצרכן שומר השבת שחייב בטרחה גדולה ופעמים יישאר ללא אותו מצרך. לפיכך - אם אפשר להימנע מקניית אותו מצרך, כגון שהוא מותרות ואיננו חיוני, נראה שיש בזה מידת חסידות להימנע מקנייה, אבל המיקל לקנות אין למחות בידו. ועוד נראה, שבמקום שהציבור הדתי מתארגן שלא לקנות אצל מחללי שבת, יש להצטרף אליהם כדי שלא לפרוש מן הציבור.
ובודאי שאם היינו זוכים, והציבור הדתי היה נמנע משירותים שיש בהם חילול שבת, היינו יכולים להציל את כבודה של השבת בקלות, ומונעים ממחללי השבת את חילול השבת שאין בו תועלת. ובזאת יש קריאה לכולנו להתארגן סביב שמירת השבת והארגונים הפועלים למענה. ובזכות שמירת השבת נזכה לגאולה בקרוב אמן כן יהי רצון.
הרב ראובן הילר - אופן המאבק בחנויות מחללות שבת
המאבק על צביונו של הרחוב במדינתנו ביום השבת הינו עתיק יומין. מצאנו שתי שיטות לבצעו: מחד, שיטתו של רבי עמרם בלוי מנטורי קרתא, שהלך לקולנוע אדיסון ברחוב ישעיהו, הכניס את ראשו לתוך אשנב הקופה, וכך למרות החבטות שספג, מנע בכוח את פתיחת הקולנוע בשבת. השיטה השניה, מעדיפה השפעה בדרכי נועם, כמו זו של רבי אריה לוין שהלך וישב בפתח חנותו של מחלל השבת, עד שהלה התבייש והחליט לסגור את חנותו.
במקום רבנותי תמיד התלבטתי - איזו משתי השיטות עדיפה. האם לעבור בסמוך לחנויות מחללות שבת, ולברך את בעליהם בברכת "שבת שלום", ואולי אף להוסיף כמה מילים - "אשמח אם תסגור את חנותך בשבתות", או שמא מוטב לשכנע את ראש העיר לשלוח פקחים, שיאכפו את החוק ויקנסו את העבריין הפותח בשבת. שאלה מקומית זאת הינה מהותית מאד במאקרו במובן הלאומי. האם נאבק על השבת דרך הכנסת, נחוקק חוקים, נתקן תקנות וכך נשמור על דמות השבת במדינה, או שננסה לחולל שינוי בתוכן החיים החברתי במדינה - דבר שיוביל לשמירה גדולה יותר של השבת? האמת כמו תמיד, הן במישור הלאומי והן במישור המוניציפאלי נמצאת אי שם באמצע, אך השאלה על מה לשים את הדגש?
לאחר כמעט 60 שנות מדינה, שבהם הממסד הדתי ניסה להשפיע על אווירת השבת באמצעות חקיקה כוחנית, חובה עלינו לבחון בכנות - האם דרך זו נחלה הצלחה. דומה, שמבט מפוכח על המציאות ילמדנו, שדרך זו נכשלה בגדול. חילול השבת הן במישור הלאומי והן במישור המוניציפאלי הינו ממש קטסטרופה. מסעדות ופיצוציות פתוחות בכל הערים, ואין כמעט אף ראש עיר שמנסה לסוגרם. בפריפריות (געש, שפיים, בילו, צ'קפוסט ועוד) פועלים בתי מסחר באופן חופשי ושבתינו הפכה לחול. עלינו לשנות את הדרך! עלינו לעסוק בעיקר בחינוך ובהסברה על ערכה של השבת, ולחדול מחקיקה כוחנית שבין כה וכה אינה מביאה תועלת. עלינו להאהיב את השבת על הציבור החילוני, לתת לו עושר רוחני ביום מיוחד זה, כך שהוא יחוש בעצמו, שעריכת קניות בשבת הינה בזבוז עצום של אוצר יקר ערך. דרך זאת נראית ארוכה ומייגעת, אך היא דרך ארוכה שהיא קצרה, ורק בה נצליח בעזרת ה' לרומם את דמותה של השבת במדינתנו.
הרב יהושע מרדכי שמידט - צדיקים ילכו בם!
אחת השאלות השכיחות, אצל כל מי שדר בעיר, שלצערנו לא כל תושביה שומרי שבת, היא - האם לעבור ברמזור אדום בשבת, בזמן שאין תנועה בכביש? מחד - העמידה ברמזור יש בה מן ה"התחשבות" בחילול השבת, מאידך - חציית הכביש ברמזור אדום יכולה לגרום לחילול ה'. שאלה זו היא דוגמא לשאלות רבות, שצצות ועולות במגעינו עם חילול השבת. בשורות הבאות נעמוד על דרכנו בנושא.
נאמר בתורה: "ושמרתם מצוותי ועשיתם אותם אני ה', לא תחללו את שם קודשי, ונקדשתי בתוך בני-ישראל אני ד' מקדשכם" (ויקרא כ"ב). מסמיכות הפסוקים שמדברים על קידוש ה' וחילול ה', אנו למדים שרק חבל דק מפריד ביניהם ונדרשת זהירות רבה, על מנת שמצד אחד לא נחלל חלילה את שמו של הקב"ה שאנו מצווים לקדשו, לרוממו ולהגדילו, ומצד שני שלא נירתע מלקיים בפרהסיא דקדוקים במצוות ובהלכה מחשש חילול ד', "מה יאמרו"!
למעשה - כיצד עלינו לנהוג? לעניות דעתי, נראה לחלק בין הנהגה פרטית של אדם בינו למקום ובינו לחברו, ובין מחויבותנו כלפי הקב"ה, או שהוא צורך רבים. מחד - כותב הרמב"ם (יסודי התורה ה'): "ויש דברים שהם בכלל חילול ה' והוא שעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות, דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם. ואף על פי שאינם עברות הרי זה חילל את ה'... צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין", ומכאן נלמד לאדם דתי בפני אדם חילוני, שצריך משנה זהירות בקיום המצוות ואפילו בדבר שאינו מצווה או עבירה, כדי שיקדש את ה'. וכפי שממשיך וכותב הרמב"ם: "אם דקדק החכם על עצמו והיה דיבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת עימהם ומקבלם בסבר פנים יפות... עד שימצאו הכל מקלסים אותו ואוהבים אותו ומתאווים למעשיו הרי זה קידש את ה'".
מאידך - אומרת הגמרא (ברכות כ.): "במה שונים אנו מהראשונים, שלראשונים היו נעשים ניסים - שראשונים היו חולצים מנעליהם ומיד היה יורד גשם, ואנו צווחים ולא נענים? ועונה הגמרא: ראשונים מסרו עצמם על קדושת השם! ומביאה הגמרא שם דוגמא על רב אדא בר אהבה שקרע בגד של אישה ברחוב משום חשש כלאים (בסוף התברר שמדובר בכותית). ואומר רש"י: "במי שמבזה עצמו על קדושת השם לפשוט בגד כלאים בשוק. זאת אומרת, הגמרא מנחה אותנו לא לחשוש ל"מה יאמרו", ודווקא זה קידוש ד'. אם כן הגמרא סותרת את המסקנה שהסקנו לעיל, שחוששים למה יאמרו?
אלא, שהתירוץ נעוץ בדברי הרמב"ם בהלכה י': "כל הפורש מעבירה או עשה מצווה, לא מפני דבר בעולם, לא פחד ולא יראה ולא לבקש כבוד, אלא מפני הבורא ברוך הוא הרי זה מקדש את ה'". כלומר, בדבר מצווה אין לחשוש ממה יאמרו, ובתנאי שיעשה זאת לשם שמים.
ונסכם את התנאים: א. בן אדם למקום, ציווי התורה, 'ה' הוא המלך', בלי פחד! ב. עלינו לתקן מידותינו כבסיס לקידוש ה'. ואם נעשה כן יאמר עלינו "ישרא-ל אשר בך אתפאר".
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מתי נכון לומר סליחות ?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך יוצרים את השבת ?
אנחנו בצד של החזקים!
איך ללמוד אמונה?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
