ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- ארבעה בנים
השבוע נציע הצעה נוספת המבוססת על עקרונות אלה.
אחד המאפיינים של מצוות קרבן הפסח, שאכילתו היא הבסיס המרכזי של ליל הסדר יחד עם אכילת המצה, הוא השותפות והאחדות של עם ישראל.
התורה נוקטת לשון זו בעניין שחיטת קרבן הפסח:
"וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל" (שמות י"ב ו).
כיצד יכולים כל ישראל לשחוט והלא יש מנויים רבים על כל קרבן?
אלא שמכאן נלמדת ההלכה היסודית ש"שלוחו של אדם כמותו" (רש"י שם). רעיון האחדות ושותפות הגורל היהודי שיש בקרבן הפסח, בא לידי ביטוי גם במאמר חז"ל בשם רבי נתן:
"מניין שכל ישראל יוצאין בפסח אחד - תלמוד לומר ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים, וכי כל הקהל שוחטין? והלא אין שוחט אלא אחד! אלא מלמד שכל ישראל יוצאין בפסח אחד" (פסחים דף עח ע"ב).
ההכרח לאכול את הפסח בחבורה, שהרי אין להותיר ממנו עד חצות (לכתחילה לפחות), גם הוא מבטא את הרעיון של ה"ביחד".
מאידך גיסא, כל ניסיון לטשטש את ההבדלים שיש בין יהודים שונים, עלול להיות מאוד מלאכותי. נסיון שכזה, עלול לפגע גם ב"עושר" הנובע דווקא מתוך הניגודים.
אם נסתכל על כל יהודי באשר הוא בדרך הבאה, יתכן ונצליח לפתור את הקונפליקט והסתירה הקיימת לכאורה בין שתי המגמות.
יתכן וכל יהודי כולל בתוכו או בתוך תוכו את ארבעת הבנים כולם ביחד וכל אחד לחוד. לכל יהודי, הרהורי ספק בכל מיני נושאים הקשורים לאמונה. הדרך להגיע לאמונה תמימה ושלמה היא ארוכה והיא חייבת לכלול בתוכה חיבוטי נפש והתלבטויות. ה"כפירה" כהווא אמינא נמצאת בתוך תוכנו ועל ההתמודדות אנו מקבלים שכר. כל אחד מאתנו חייב להתגבר על ה"רשע" שקיים בתוכו.
כל יהודי מחויב להשתמש ב"שכל הישר" לחקור ולבדוק במבחן הסבירות וההגיון, כל צעד ושעל שלו. מה שלא עומד במבחן נבדק מול הדרכות חז"ל. בסופו של התהליך אנו מכירים בכוחם ובעליונותם של חכמינו מסיבות רבות, אבל כבר אמרו חכמים ש"רק לשיכור העולם נדמה כמישור".
כל יהודי מתנהג כצדיק-תמים חלק מהזמן והשאלה היא רק שאלה של כמות. הוא מצליח להתעלות מעל לחולשות, מעל לצרכים החומרים ומביא לידי ביטוי את היותו נברא ב"צלם אלקים". כל יהודי יש בו בחינה של "תם" גם אם היא לעתים נסתרת ברוב הזמן.
כל יהודי יכול לעתים רחוקות לעבוד את הקב"ה ב"חוג שממעל למבטא", ב"שתיקה עליונה", ב"דממה רועמת". ברגעי חסד אלה הוא בבחינת "שאינו יודע לשאול".
אם אכן כל יהודי כולל בתוכו את כל הבחינות הרי שהאחדות היא אמיתית. צריך להיות קשור לכלל ישראל. רק הקשר החזק בין כל היהודים, שהרי סמלו של פורים הוא הקריאה "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" (אסתר ד' טז) שלושים יום קודם החג, יאפשר אחר כך לחגוג כהלכה את ליל הסדר.
הבה נתפלל כי גם מסר זה
יוסיף לאחדות ישראל ולקרוב לבבות בליל הסדר הקרוב.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה ללמוד גמרא?
בדיקת קורונה בשבת
קילוף פירות וירקות בשבת
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
