ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
בגמרא (סנהדרין פ"ב): "אמר לו פנחס למשה - לימדתנו ברידתך מהר סיני", ומובא בשם הגר"א שכוונת דבריו היו לכך, שכשמשה רבינו ששבר את הלוחות, היתה בזה הדרכה, כשם שהיתה שבירת הלוחות על כך שלמד ק"ו מעצמו, כך לדורות יש פעמים הנהגה של קנאות, "הלכה ואין מורין כן". כי גם מעשהו של משה בשבירת הלוחות הוא בבחינת קנאים פוגעים בו. (מכאן ואילך החלה הנהגה בהדרכה למעשה ממש, ויקום-ויקח. כמבואר ב'מגיד מישרים' לבית יוסף).
פרשה זו היא תחילת הנהגה של תורה שבעל פה, וכך בהמשך הפרשה נתחדשה הלכה ע"י בנות צלופחד, והיתה להם לחוקת משפט. גם ההנהגה שנמסרה ליהושע בן נון, איש על העדה, היא המשכיות משה רבינו, המשך תורה שבעל פה, "ומסרה ליהושע". וכפי שהדגיש הרמב"ם בהקדמתו: "משה רבינו מסר ליהושע תורה שבעל פה וכן יהושע כל ימי חייו למד על פה". יהושע המשך ההוראה ע"פ מה שקיבל מרבו, וכמבואר בירושלמי פאה (פ"א): "אפילו דברים שלא שמע מפי משה - הסכימה דעתו". ובפני משה על ירושלמי (יבמות פ"ד) כותב: אע"פ שיהושע שמע את משה לא היה יכול לומר דבר שאותו ודאי לא אמר משה, וגם כשנשתכחו הלכות לאחר מות משה ביקש יהושע שיזכירו לו מה ששמע.
זהו יסוד ההבטחה לפנחס - זה אליהו, "הנני נותן לו את בריתי שלום", וכפי שפירש בתרגום יונתן שכאן ההבטחה על הגאולה העתידית שתבוא ע"י אליהו. והוא אשר יחזיר את מסורת התורה שבעל פה. כי הם שני דברים הקשורים זה בזה. וכפי שביאר הר"ן בדרשותיו (דרוש ח') שגם עניני הנבואה הם מסורת מנביא לנביא וגם על זה נאמר ומסרה ליהושע. ויש לבאר, שעל כך אנו מבקשים בתפילת "ובא לציון": "רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך", רוחי אשר עליך - רוח הקודש והנבואה, ודברי אשר שמתי בפיך - זו תורה ותורה שבעל פה, שבאים שניהם במסורה מדור לדור. וכך הוא בסוף ספר מלאכי: "כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו", דעת ותורה. והנה משה רבינו ביקש בזמן קבלת שליחות הגאולה "שלח נא ביד תשלח". וביאר בעל הטורים, שלח את אליהו אשר עתיד להשתלח, שהוא חותם הגאולה, וביקש שאליהו יהיה מעתה גואלם גאולת עולם. כי ע"י התגלות אליהו, תחזור תורה ונבואה למקומה, הנהגה של תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
