ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
בגמרא (סנהדרין פ"ב): "אמר לו פנחס למשה - לימדתנו ברידתך מהר סיני", ומובא בשם הגר"א שכוונת דבריו היו לכך, שכשמשה רבינו ששבר את הלוחות, היתה בזה הדרכה, כשם שהיתה שבירת הלוחות על כך שלמד ק"ו מעצמו, כך לדורות יש פעמים הנהגה של קנאות, "הלכה ואין מורין כן". כי גם מעשהו של משה בשבירת הלוחות הוא בבחינת קנאים פוגעים בו. (מכאן ואילך החלה הנהגה בהדרכה למעשה ממש, ויקום-ויקח. כמבואר ב'מגיד מישרים' לבית יוסף).
פרשה זו היא תחילת הנהגה של תורה שבעל פה, וכך בהמשך הפרשה נתחדשה הלכה ע"י בנות צלופחד, והיתה להם לחוקת משפט. גם ההנהגה שנמסרה ליהושע בן נון, איש על העדה, היא המשכיות משה רבינו, המשך תורה שבעל פה, "ומסרה ליהושע". וכפי שהדגיש הרמב"ם בהקדמתו: "משה רבינו מסר ליהושע תורה שבעל פה וכן יהושע כל ימי חייו למד על פה". יהושע המשך ההוראה ע"פ מה שקיבל מרבו, וכמבואר בירושלמי פאה (פ"א): "אפילו דברים שלא שמע מפי משה - הסכימה דעתו". ובפני משה על ירושלמי (יבמות פ"ד) כותב: אע"פ שיהושע שמע את משה לא היה יכול לומר דבר שאותו ודאי לא אמר משה, וגם כשנשתכחו הלכות לאחר מות משה ביקש יהושע שיזכירו לו מה ששמע.
זהו יסוד ההבטחה לפנחס - זה אליהו, "הנני נותן לו את בריתי שלום", וכפי שפירש בתרגום יונתן שכאן ההבטחה על הגאולה העתידית שתבוא ע"י אליהו. והוא אשר יחזיר את מסורת התורה שבעל פה. כי הם שני דברים הקשורים זה בזה. וכפי שביאר הר"ן בדרשותיו (דרוש ח') שגם עניני הנבואה הם מסורת מנביא לנביא וגם על זה נאמר ומסרה ליהושע. ויש לבאר, שעל כך אנו מבקשים בתפילת "ובא לציון": "רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך", רוחי אשר עליך - רוח הקודש והנבואה, ודברי אשר שמתי בפיך - זו תורה ותורה שבעל פה, שבאים שניהם במסורה מדור לדור. וכך הוא בסוף ספר מלאכי: "כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו", דעת ותורה. והנה משה רבינו ביקש בזמן קבלת שליחות הגאולה "שלח נא ביד תשלח". וביאר בעל הטורים, שלח את אליהו אשר עתיד להשתלח, שהוא חותם הגאולה, וביקש שאליהו יהיה מעתה גואלם גאולת עולם. כי ע"י התגלות אליהו, תחזור תורה ונבואה למקומה, הנהגה של תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.

ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו












