ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
בגמרא (סנהדרין פ"ב): "אמר לו פנחס למשה - לימדתנו ברידתך מהר סיני", ומובא בשם הגר"א שכוונת דבריו היו לכך, שכשמשה רבינו ששבר את הלוחות, היתה בזה הדרכה, כשם שהיתה שבירת הלוחות על כך שלמד ק"ו מעצמו, כך לדורות יש פעמים הנהגה של קנאות, "הלכה ואין מורין כן". כי גם מעשהו של משה בשבירת הלוחות הוא בבחינת קנאים פוגעים בו. (מכאן ואילך החלה הנהגה בהדרכה למעשה ממש, ויקום-ויקח. כמבואר ב'מגיד מישרים' לבית יוסף).
פרשה זו היא תחילת הנהגה של תורה שבעל פה, וכך בהמשך הפרשה נתחדשה הלכה ע"י בנות צלופחד, והיתה להם לחוקת משפט. גם ההנהגה שנמסרה ליהושע בן נון, איש על העדה, היא המשכיות משה רבינו, המשך תורה שבעל פה, "ומסרה ליהושע". וכפי שהדגיש הרמב"ם בהקדמתו: "משה רבינו מסר ליהושע תורה שבעל פה וכן יהושע כל ימי חייו למד על פה". יהושע המשך ההוראה ע"פ מה שקיבל מרבו, וכמבואר בירושלמי פאה (פ"א): "אפילו דברים שלא שמע מפי משה - הסכימה דעתו". ובפני משה על ירושלמי (יבמות פ"ד) כותב: אע"פ שיהושע שמע את משה לא היה יכול לומר דבר שאותו ודאי לא אמר משה, וגם כשנשתכחו הלכות לאחר מות משה ביקש יהושע שיזכירו לו מה ששמע.
זהו יסוד ההבטחה לפנחס - זה אליהו, "הנני נותן לו את בריתי שלום", וכפי שפירש בתרגום יונתן שכאן ההבטחה על הגאולה העתידית שתבוא ע"י אליהו. והוא אשר יחזיר את מסורת התורה שבעל פה. כי הם שני דברים הקשורים זה בזה. וכפי שביאר הר"ן בדרשותיו (דרוש ח') שגם עניני הנבואה הם מסורת מנביא לנביא וגם על זה נאמר ומסרה ליהושע. ויש לבאר, שעל כך אנו מבקשים בתפילת "ובא לציון": "רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך", רוחי אשר עליך - רוח הקודש והנבואה, ודברי אשר שמתי בפיך - זו תורה ותורה שבעל פה, שבאים שניהם במסורה מדור לדור. וכך הוא בסוף ספר מלאכי: "כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו", דעת ותורה. והנה משה רבינו ביקש בזמן קבלת שליחות הגאולה "שלח נא ביד תשלח". וביאר בעל הטורים, שלח את אליהו אשר עתיד להשתלח, שהוא חותם הגאולה, וביקש שאליהו יהיה מעתה גואלם גאולת עולם. כי ע"י התגלות אליהו, תחזור תורה ונבואה למקומה, הנהגה של תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
