ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
בני ישראל לקחו שלל רב מן המדינים. בתוך השלל היו גם כלים רבים. לפני השימוש בכלים מצווה התורה:
"כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם" (במדבר ל"א כג).
בפשטות יש כאן ציווי כפול. הראשון, להגעיל את הכלים שבושלו בהם איסורי אכילה על מנת להכשירם לשימוש באוכל כשר. השני, לטבול את הכלים במקוה. גם אם יוגעלו הכלים עדיין לא יותרו לשימוש, כל עוד לא יוטבלו. מה משמעותה של טבילה זו?
הרמב"ם פוסק:
"טבילה זו שמטבילין כלי הסעודה הנלקחים מן העכו"ם ואח"כ יותרו לאכילה ושתיה אינן לענין טומאה וטהרה אלא מדברי סופרים, ורמז לה כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר ומפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בטהרתן מידי גיעולי עכו"ם לא מידי טומאה, ... וכיון שכתוב וטהר אמרו חכמים הוסיף לו טהרה אחר עבירתו באש להתירו מגיעולי עכו"ם" (הלכות מאכלות אסורות פרק יז ה"ה).
כמה הלכות אחר כך מוסיף הוא:
"ויש שם דברים אחרים אסרו אותן חכמים ואע"פ שאין לאיסורן עיקר מן התורה גזרו עליהן כדי להתרחק מן העכו"ם עד שלא יתערבו בהן ישראל ויבאו לידי חתנות, ואלו הן: אסרו לשתות עמהן ואפילו במקום שאין לחוש ליין נסך, ואסרו לאכול פיתן או בישוליהן ואפילו במקום שאין לחוש לגיעוליהן" (שם ה"ט).
לפי דבריו, חכמים רצו להרחיק בין יהודים לבין שאינם יהודים כדי להגן על עם ישראל מפני סכנת ההתבוללות. הפסוק בפרשתנו משמש כעוגן בתורה, לגישה זו.
רוב רובם של הראשונים חולקים על הרמב"ם ולדעתם חיוב טבילת כלים הוא מן התורה. לדעתם חיוב טבילת הכלים קובע מן התורה את העקרון שיש להרחיק את האפשרות של קירוב לבבות בין יהודים לשאינם יהודים. מכיון שקירוב לבבות הוא בעיקר תוצאה של אכילה ושתיה משותפת, הרי שיש להזכיר זאת לכל יהודי שקונה כלי אוכל מן הנוכרי. לכן, התורה מחייבת אותו לטבול כלי זה אף על פי שאין כאן, כבר, לאחר ההגעלה או בכלי חדש, בעיית כשרות.
על יסוד חיוב זה מדאורייתא, לרוב הראשונים, בנו חכמים את הבניין הגדול של גזרות חכמים שמטרתן להכביד על חייו של יהודי שקבע דירתו בין הגויים ולהזכיר לו את הסכנה. נפרט כמה מהן בעקבות דברי הרמב"ם:
א. עירוב החצרות לא יתיר לטלטל גם ברשות היחיד, עד ש"ישכרו מן הנכרי" את רשותו. (במקרים רבים הנכרי לא שיתף פעולה והטלטול נאסר בחצר המשותפת).
ב. אין לשתות משקאות משכרים, גם אם אין בעיית יין נסך, עם אינם יהודים.
ג. אין לאכול בשום פנים פת שנאפתה בביתו של נכרי, גם אם אין עליה שאלות כשרות.
ד. אין לאכול מאכלים חשובים שנתבשלו על ידי אינם יהודים, גם במקום שברור שכל המוצרים היו כשרים.
ה. חכמים ניסו לאסור את השימוש בשמן שנעשה על ידי נכרים, גם אם השמן היה כשר לאכילה כגון שמן זית טהור. (אומנם גזירה זו לא נתקבלה על ידי הציבור ולכן בטלה).
רשימה חלקית זו מוכיחה את הסכנה הגדולה של התבוללות, שהרי היא עלולה להעמיד בסימן שאלה את המשך קיומו של העם. גם היום ההתבוללות אוכלת בכל פה בעמנו ויש מקומות שבהם שיעורה מגיעה לכדי תשעים אחוז. אנו חייבים לזכור כי קיומו של העם, למרות אלפיים ושבע מאות שנות גלות, הוא נס גלוי ואולי הנס הגדול ביותר שאירע לעמנו בכל ההיסטוריה. נס שאין לו אח ורע בתולדות האנושות.
גם פרשת מטות מזכירה לנו מצד אחד שצריך להודות להקב"ה על הנס ומצד שני להזהר ולהזהיר מפני הסכנה.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה מברכים על מנה אחרונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
ענייני כשרות המצויים
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
אוצרות בלב הים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
