"קטיף" בשביעית

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
גבולות הארץ

קטגוריה משנית

ספריה
קומי אורי
כ - שמיטה

3229

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

שמעון בן מזל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

קבלתי לנכון את מכתבכם מתאריך ט' בסיון תשל"ט ולהלן תשובתי לשאלותיכם החשובות ביחס לשנת השמיטה הבעל"ט. יתן ה' שנזכה להתנחל בארצנו הק' במלא ארכה ורחבה לגבולותיה המקודשים בתורה, ולהיות כל יושביה עליה, כי אז נוכל לשמור על מצות התורה ושבתה הארץ שבת לה' על כלולתיהן פרטותיהן ודקדוקיהן.
באשר לשאלותיכם, באופן כללי עלי להודיעכם כי לאור זה שהמושב שלכם נמצא דרומה-מערבה מאשקלון, הרי לרוב הדעות אינו כלול בתחום קדושת עולי בבל כמוש"כ בתוס' בגיטין דף ב' א' בד"ה ואשקלון ולדעת הרמב"ם בהל' תרומות פ"א הל"ה גם אינו כלול אפי' בתחום עולי מצרים. ולכן לרמב"ם יש מקום להקל אצלכם בשמיטה, אפי' במלאכות דאורייתא שהם זריעה, קצירה, בצירה, זמירה וחרישה, משום דקיי"ל שמיטה בזמן הזה מדרבנן.
אבל יש לחוש לשיטות החולקות על הרמב"ם והם רוב הראשונים והפוסקים, הסוברים שאשקלון כלול בתחום כיבוש עולי מצרים ולא בתחום כיבוש עולי בבל, ולדעתם עבודת האדמה בשביעית אסורה גם דרומה מאשקלון. אבל הספיחים והם הצומח מאליו מותר כמבואר במשנה שביעית פ"ו מ"א שם שנינו: "וכל שהחזיקו עולי מצרים מכזיב ועד הנהר ועד אמנה נאכל אבל לא נעבד".
וכן פסק הרמב"ם בפ"ד מהל' שמיטה ויובל הל' כ"ו, "וכל שלא החזיקו בו אלא עולי מצרים בלבד, שהוא מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, אע"פ שהוא אסור בעבודה בשביעית, הספיחין שצומחין בו מותרים באכילה". והפירות שגדלים באזור זה שלכם, לדעת הרמב"ם ולדעת הגר"א דינם כפירות רגילים, ואין עליהם קדושת שביעית, לדעת הרמב"ם, משום שהאזור הוא מחוץ לגבול עולי מצרים. ולדעת הגר"א משום שבכל מקום שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, אין על הפירות קדושת שביעית. ואין עליהם מצות ביעור כמו שכתב הגר"א בשנות אליהו פ"ו משביעית מ"א. וכמו שהביא בשמו מרן הגראי"ה קוק זצ"ל בספרו שבת הארץ פ"ד הל' כ"ו. וראוי הוא הגר"א לסמוך עליו בזה.
לכן מי מכם שרוצה לסמוך על תחום הגבולות של הרמב"ם רשאי לעבוד את האדמה במושב שלכם הנמצא דרומה-מערבה מאשקלון, ללא מגבלות, בהסתמך על זה שאנו נוקטים ששביעית בזמן הזה מדרבנן ולא מן התורה וספיקא מדרבנן לקולא. ומי שרוצה להחמיר עליו כרוב הפוסקים לפיהם נכלל המושב שלכם בתחום עולי מצרים בלבד, אסורים אתם בעבודת האדמה בשביעית, אלא עפ"י דרכי ההיתר של פנים הארץ המקודשת. אולם העצה היעוצה לכם היא שלא למכור את האדמות שלכם לנכרי, ולא להשתמש בהיתר המכירה, מכיון שיש לכם על מי לסמוך בעבודת האדמה בשביעית ולהסתדר גם בלי היתר המכירה. לפי שיטה זו יש להקפיד על חמשת המלאכות שהן אסורות מן התורה בשביעית כנ"ל לעשות אותם ע"י גרמא דהיינו ע"י מכשיר השהייה ע"ג המכונות החקלאיות כפי שהוריתי לקבוץ הדתי, ויתר העבודות אפשר לעשותן תוך שינוי כל שהוא כפי ראות עיניכם או גם בלי שינוי.
באשר לחממות, שהן גדלות מתחת לגג, בודאי שאפשר לסמוך על שיטת הפאת השלחן הסובר שבזמן הזה ששמיטה בדרבנן וספק מדרבנן לקולא מותר לזרוע ולנטוע מתחת לסככות על סמך הירושלמי במס' ערלה פ"א שלהי הלכה ב', וכמו שכתב בפאת השלחן שלהי פ"א בבית ישראל ס"ק נ"ב ובשבת הארץ להגראי"ה קוק זצ"ל פ"א הל"ג, ובקונטרס אחרון שם סי' ג'.
כל זה משום שהסככות גבוהות לפחות 90 ס"מ ברוחב 36 ס"מ באמצע שאז מותר לשתול ולזרוע ולגדל בכל החממה. אבל גידולי מנהרות שאין באמצע גובה 90 ס"מ ברוחב 36 ס"מ, אין על זה דין בית להיתר שמיטה. ובשעת הדחק אפשר להקל גם בגובה 80 ס"מ.
לכאורה לדעת הגאון החזון איש זצ"ל בספרו הלכות שביעית סימן כ' אות ו', יוצא שהחממות והסככות העשויות למשתלות אין עליהן דין נוטע בתוך הבית לפוטרם ממעשרות ומשביעית, משום שהנוטע בתוך הבית מדובר כשהצמחים בפנים משוללים ממה שהם זקוקים לחיות, והם בתנאים ירודים מאשר יהיו בחוץ. ולכן הם פטורים מהנ"ל שאין עליהם דין שדה, כמו שכתב והסביר החזון איש: "הצמחים הם במצב בלתי טוב ורצוי, שנשלל מהם תועלת הגשמים והטללים והאויר וקוי השמש, והבית להם לרועץ". אבל החממות או הסככות להיפך, הן מיועדות לשפר את תנאי הצמיחה, ואם כי הם בפנים בתנאים לא רגילים ולא טבעיים אבל הם התנאים הטובים ביותר לצמיחה, זה דומה למה ששנינו במס' שביעית פ"ב מ"ד "ועושין להם בתים ומשקין אותם עד ר"ה". שזה מותר בתוספת שביעית לפני ר"ה ולא בשביעית עצמה. משום שהמשנה מדברת כאשר הבית שעושים מסביב לעצים נועד להגדיל את כח הצמיחה ולשפר את האילן. כדברי החזון איש בספרו הנ"ל האומר בפירוש המשנה "דהתם הגג מצד האילן, או שיש בגג חלונות באלכסון שמגין בפני החמה, ואינו מגין בפני הגשמים, בפני הטל והאויר, והתם הבית להיטיב הגידול".
והרי החממות בודאי שדומות לבית שבמשנה שמטרתו לשפר את הצמיחה לזרז ולהגדיל את הפריון של האילן. ולדעת החזון איש אסור לעשות להם בתים משום שיש בזה כדי לשפר את האילן, אולם יש בכל זאת להגן על סניף זה להיתר העבודה בשביעית בחממות. שאמנם כל שהאילן צומח בחוץ אסור לעשות בית מסביב כדי להגביר את צמיחתו, משום שהבית שיעשה לו לאחר מכן לא יבטל כבר את דינו כאילן. אבל כאשר נטעו את האילן לכתחילה בתוך הבית גם כאשר הבית נועד לשפר את הצמיחה שלו אין שם תורת שדה ופטור ממעשרות ומשביעית וכן משמע מדברי מרן הגראי"ה קוק זצ"ל בקונטרס האחרון לשבת הארץ סימן ג', שכתב שם: "ואולי מסופק הוא רק בנטע את האילן בתוך הבית, שלא חל עליו שם שדה וכרם מעולם דמשמעם בגלוי אבל אם האילן היה נטוע בתחילתו בגלוי, וחל עליו שם שדה או כרם שוב אינו יוצא מאיסורו ע"י עשית בתים. ומשום הכי בשביעית אסורה עשית בתים שהיא עבודת אילן מפני שגדלה מחמת הצל" עכ"ל.
לכן אפשר לסמוך על דעה זו של מרן הגראי"ה קוק זצ"ל ביחס לעבודה בשביעית בחממות מבלי להזדקק להיתר המכירה. אלא שהגראי"ה מעלה את הסברא שהבית שפוטר ממעשרות ומשביעית צ"ל של ד' אמות שהם 216 X 216 ס"מ ואי לאו לא מפיק מכלל שדה וכרם, ואם יש לחממות השיעור הנ"ל אפשר לסמוך על היתר זה כפי שפסק הפאת השלחן לקולא, לא רק באזור שלכם שהוא מדרום-מערב לאשקלון, שאינו כלול לדעת רוב הפוסקים בתחום כיבוש עולי בבל כנ"ל אלא אף בתוך התחום המקודש ע"י עולי בבל בתוך א"י, כדאי הוא הפאת השלחן והגראי"ה קוק זצ"ל לסמוך עליהם בשעת הדחק, כאשר פרנסתם של המגדלים תלויה בעבודה זו בחממות, והדבר נוגע ליסוד חיי הנפש והקיום של המתישבים.
אלה הדברים שעליהם לדעת לקראת שנת השמיטה הבעל"ט ומכיון שממכתבכם אני למד שתכנית המשק שלכם מבוסס בעיקרו על החממות, הרי לאור האמור בעית השמיטה קלה אצלכם, גם בלי ההסתמכות על גבולות השמיטה של הרמב"ם. כל זה עד אשר נזכה להחזיר עטרת קדושת הארץ כפי שהיתה בימי קדם ויותר ממנה, ככתוב "והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה והיטבך והרבך מאבותיך". ונחזור לקדש שמיטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה כמו שכתב הרמב"ם בפי"א מהלכות מלכים הלכה א': בימי המלך המשיח שיתגלה במהרה בימינו.

הכו"ח בכל חותמי ברכות,
ויקוים בכם ברכת התורה לשנת השמיטה
"וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית".

__________________________________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424

הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל

הרב הראשי לישראל ולצה"ל לשעבר, ראש ישיבת האידרא.

כה - שמיטה
בעיית השמיטה בהתנחלויות
ר"ח ניסן תשס"ח
הכיסופים והבית השלישי
שועלים מהלכים בו
יום ירושלים תשמ"ט
גבולות הארץ
"קטיף" בשביעית
מתוך קומי אורי גליון 20
ר"ח אב תשס"ז
18 דק'
הרב שלמה גורן
אזכרה לרב גורן

גבולות הארץ

40 דק'
ארץ ישראל בהלכה ובאגדה
נהר פרת וברכת השנים
הגבול המזרחי של ארץ ישראל 1 (שיעור 12 בגבולות הארץ)
הרה"ג חיים שטיינר | ט' חשוון תשס"ט
45 דק'
גבולות הארץ
גוש קטיף וארץ ישראל
הרה"ג חיים שטיינר | יום העצמאות התשס"ד
56 דק'
ארץ ישראל בהלכה ובאגדה
גבולות ארץ ישראל
שיעור בישיבת בני צבי
הרה"ג חיים שטיינר | כ' תמוז תשע"א
47 דק'
ארץ ישראל בהלכה ובאגדה
ימית - פריחה וחורבן
גבולות הארץ - שיעור 8
הרה"ג חיים שטיינר | ט"ו תמוז התשס"ח

גבולות הארץ

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א
2 דק'
נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב
איך עושים קידוש?
הרב איתן מינקוב | חשוון תשפ"א
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרב דוד חי הכהן
הרה"ג יעקב אריאל
הרב חיים כץ
הרה"ג דוב ליאור
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב בני אלון
הרב מרדכי גרינברג
הרב דוב בערל ויין זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו