ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
אמר רב כהנא: סנהדרי שראו כולן לחובה - פוטרין אותו. מאי טעמא? כיון דגמירי הלנת דין למעבד ליה זכותא, והני תו לא חזו ליה.
וכדרכנו יש לשאול באיזה מקרה מדובר? נפשות, ממונות או מלקות? מה המקור לדין זה ומה טעמו. ואמנם, הגמרא עצמה מבחינה, כמובן, בקושי המיידי העולה מדין זה ומנמקת שהוא משום בעיה בהלנת דין.
הרמב"ם (ט, א) פוסק שמדובר בנפשות:
סנהדרין שפתחו כולם בדיני נפשות תחלה ואמרו כולן חייב הרי זה פטור עד שיהיו שם מקצת מזכין שיהפכו בזכותו וירבו המחייבין ואחר כך יהרג.
יש הבדלים רבים בין דיני ממונות לדיני נפשות, וכפי שפוסק ברמב"ם הלכות סנהדרין בפרק יא. ושורש ההבדל הוא שיש מצווה להציל בדיני נפשות כיון שאינו חוזר. והוא הדין למלקות וגלות. ומצווה זו מחוייבת. אך עדיין לא ברור מדוע אם אף דיין אינו רואה זכות – פוטרים?!
כולם מחייבים הורגים מיד
התוס' רא"ש כותב כך (יז, א ד"ה סנהדרין):
סנהדרין שראו כולם לחובה פוטרין אותו מיד. פי' רבינו מאיר ממהרין להורגו מיד כמו אמר איני נשבע פוטרין אותו כלומר ממהרין אותו לפרוע כדי שלא יחזור בו.
כלומר הקושיא אכן במקומה וודאי שהולכים אחר הפסיקה המוחלטת, אך כיון שאין שום צד של זכות ממהרים לבצע את הדין כדי לא להלין דינו סתם.
כולם מחייבים – פטור?
אך לפי הרמב"ם המובא לעיל ההלכה היא כפשוטם של דברים בגמרא. הכיצד?
נאמרו מספר הסברים:
א. בגמרא כתוב שראו, וברמב"ם שפתחו והיינו שהכריעו לחיוב ללא מו"מ ראוי, אזי נסתתמו טענותיו של הנידון, ואפילו ילך לבית דין אחר כך יהיה. ועל כן, חטאו בדבר ופוטרים אותו.
ב. מהר"ץ חיות: יש הכרח למצוא איזה סיבת פטור משום 'אי שפיות זמנית'. ואם אף אחד לא יכול למצוא כן אזי הדבר מלמד שהדיינים לא ראויים מספיק1.
ג. הגירסא ברמב"ם היא סנהדרי גדולה וכו' וממילא הם 'תחנה אחרונה' ואי אפשר לערער עליהם ולכן פוטרים אותו כי דינו נסתם וכך כותב האור שמח:
סנהדרי [גדולה] שפתחו כולם בדיני נפשות כו': כן הגירסא בדפוס וויניציא וכן היה לפני המגדול עוז והלחם משנה, וזה ברור דטעמא משום דליכא כאן הלנת דין, דתו לא חזו ליה טעמא לזכות, כיון שאין בהן מתנגד לסברתם, אבל האם בזה נפטר, הלא צריך לקיים ובערת הרע מקרבך, וצריך לדונו בב"ד אחר, דבמה נפסלו העדים, במה שהעידו לפניהם, ודרשו וחקרו, הלא כבר נחקרה עדותן בב"ד, ויכולים הב"ד השני לדון ע"פ קבלת עדות של ב"ד שראו לחובה, ואם יזכוהו הב"ד האחר ילכו לב"ד הגדול, וע"כ דעל ב"ד הגדול קאי, וכיון שחייבו תו אין אדם יכול לדון אחריהם, וכמו שפסק רבינו לקמן הלכה ג', שאחר רוב שלהן דנין, ואין מביטין על ב"ד אחר, ותו אין לדון עליו, ואי אפשר להלין את דינו ומיפטר, וז"ב ודוק:
שורש המחלוקת
במה נחלקו רמב"ם ורא"ש?
ואולי מחלוקתם בהבנת מצוות הלנת הדין האם היא חובה או מצווה. לפי הרמב"ם הוא חובה ואם א"א לקיימו אזי הדין פסול מעיקרו. וצריך למסור דינו לשמים או לפטרו לגמרי או להעבירו לבית דין אחר. אך לפי תוס' רא"ש הוא מצווה של הצלה אך לא מעכב ואם א"א לקיימו אזי יש לזרז הדין.
ונראה לי שכך אפשר להבין בדברי המהר"ל בבאר הגולה (באר שני פרק ג). שאם בית הדין לא מותיר מקום לעיון שני אזי הוא כביכול בי"ד של מעלה, וזה ודאי אינו, ועל כן צריך להשאיר המשפט לקב"ה. וזה כהבנת הרמב"ם שאם אין הלנת דין אזי הדין בטל – כי מגלה שיש חסרון יסודי בדיינים.
^ 1.
נ.ב. בדבר שפיטת השוטה לחיוב: יש כמה סיבות למיתת בית דין: א. למען יראו – ע"מ שלא יהיה הפקר בעולם ועל כן בהקלת עונש השוטה מבינים שאין כאן השחתת העולם. ב. כפרה – אינו צריך לכפרה, שאין בו דעת. ובערת הרע – שייך בו, ויתכן ועדיף לכלאו. ואם איבד דעתו ממש לפני חטאו אזי נחלקו בדבר אחרונים (ראה מאמרו של הרב זילברשטיין 'מעמדו של הלוקה בנפשו').
נ.ב. בדבר שפיטת השוטה לחיוב: יש כמה סיבות למיתת בית דין: א. למען יראו – ע"מ שלא יהיה הפקר בעולם ועל כן בהקלת עונש השוטה מבינים שאין כאן השחתת העולם. ב. כפרה – אינו צריך לכפרה, שאין בו דעת. ובערת הרע – שייך בו, ויתכן ועדיף לכלאו. ואם איבד דעתו ממש לפני חטאו אזי נחלקו בדבר אחרונים (ראה מאמרו של הרב זילברשטיין 'מעמדו של הלוקה בנפשו').
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.












