ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
מתני'. שלשה גיטין פסולין, ואם נשאת - הוולד כשר: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, הרי אלו שלשה גיטין פסולין, ואם נשאת - הולד כשר. רבי אליעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים - כשר, וגובה מנכסים משועבדים, שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם.
דין זה מעורר תמיהה משני כיוונים מנוגדים, אם הגט פסול אזי מדוע הולד כשר? ומאידך, אם הולד כשר אזי ע"כ הגט כשר מדאורייתא ומה טעם מצאו לאסור להשתמש בו? ועוד יש לברר מיהו ת"ק של משנה זו? בעיוננו בסוגיא זו נתמקד בחלק הראשון של המשנה והוא 'כתב בכתב ידו ואין עליו עדים'.
לאחר ההערות הנ"ל, לכו"ע מדין תורה הגט כשר, אלא לת"ק אסרוהו מדרבנן, אך כיצד יתכן שהוא כשר? הניחא לרבי אלעזר דסיפא הסובר שעדים הוא רק משום תיקון עולם, הרי אין הם פועלים באמת את הגט, אך לת"ק מה ההסבר?
הראשונים מתקשים בהסבר, בפרט אם נאמר שהתנא קמא הכא הוא רבי מאיר הסובר עדי חתימה כרתי. שכן, הכיצד יועיל הגט ללא עיקרו – חתימת העדים?
ג' הסברים
מצינו כמה הסברים בדברי רבותינו הראשונים. רש"י שם כותב (ד"ה ואם):
האי תנא לאו כרבי מאיר סבירא ליה דאמר עדי חתימה כרתי דלרבי מאיר הוולד ממזר ולמאן דמוקי לה בגמ' כרבי מאיר איכא למימר דכתב ידו כמאה עדים דמי ולאו כרבי אלעזר סבירא ליה דאמר עדי מסירה כרתי דהא פליג רבי אלעזר בסיפא אלא כיון דכתב ידו הוא וכתב ונתן קרינא ביה ואף על גב דליכא עדי מסירה כשר מדאורייתא ומיהו רבנן פסלינהו דלמא אתי לאכשורי בכתב סופר הלכך לא תינשא ואם ניסת הוולד כשר ודוקא כתב ידו אבל כתב סופר ואין שם עד הוולד ממזר.
ובדבריו יש שני הסברים לדין: כתב ידו כמאה עדים דמי. וכתב ונתן קרינן ביה. ומובן מדבריו במקומות אחרים ולפי הבנת ראשונים אותם שכמאה עדים דמי היינו משום הודאת בעל דין. שכן כתב במפורש ביבמות בביאור דין זה, השוואה בין ממונות לגיטין. והיינו שאם כתב ידו מועיל לאשווי שטרא בממון, ה"ה דמהני לאשווי שטרא בגיטין.
אמנם הריטב"א לא קיבל הסבר זה של רש"י ונימוקו עמו:
דלא דמו כלל דהתם ראייה בלחוד בעינן והא איכא דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי, אבל גבי גט כריתות בעינן.
והיינו דא"א לומר כרש"י, משום שהודאת בעל דין שייכת במקום של ראיה וכאן מדובר בצורך בכריתות ונראה שביאורו שהוא עניין של חלות ולא של ראיה. על כן מבאר שיש דין מיוחד בגיטין של וכתב והוא מלמד שכתיבת יד הבעל עצמו מועילה כעדים. אך לא מדין הנאמנות הרגילה, אלא מדין יצירת חלות.
אפשרות שלישית להבנת כשרות הגט כותב התוס' (גיטין ג, ב ד"ה שלושה):
ואף על גב דר"מ סבר וכתב היינו וחתם מ"מ כשר הולד בכתב ידו ואין עליו עדים דכיון שהבעל עצמו כתב אין לך חתימה גדולה מזו.
ומבאר ר' נחום (חידושים) שתוס' סובר שכתב ידו הוא עדיף על עדים, שכן בעדות של גט אין העדים מספרים על מעשה הנתינה אלא על כוונת המתחייב, כוונת הבעל לגרש, וממילא כאשר הוא עצמו כותב זאת יש בזה עדיפות. ועל כרחך לא שייך מדין הודאת בעל דין משום מה שכתב תוס' עצמו בדף ד, א שיש כאן חב לאחריני. אמנם הרשב"א בגיטין כותב שאין בזה משום חב לאחריני, אך לא ביאר טעמו, ויש לומר שהוא או משום שהיא בלאו הכי אסורה לכהן לפני הגירושין אז אין הפסד . אי נמי אפשר לומר שעצם היציאה ממציאות של נישואין כושלים יש בזה זכות.
ביאור נוסף מדוע אין חב לאחריני כתב הנתיבות (ביאורים לו, י):
מה שאין כן בגט דנאמן בכתב ידו נגד אחריני מטעם בידו, וממילא גם גוף הגירושין קיימין, וגם הוא חשוב שטר לענין קנין, דשטר ראיה הוא, ולהכי כשר הגט הנכתב בכתב ידו.
פסילת הגט מדרבנן
מה ראו חכמים לנכון לפסול את הגט?
רש"י (הובא לעיל מדף פו) סובר שפסלו גט ללא עדים משום חשש דלא אתי לאחלופי בכתב הסופר. ואילו התוס' סובר (ג, ב ד"ה כתב) שהוא משום יכול לכתוב את הזמן בגט כפי רצונו ואז הוי כגט ללא זמן (שאסרו חכמים כמבואר בדף טו, או משום שיחפה על בת אחותו או משום פירות). וצ"ע במאי קמיפלגי?
וכתב ר' נחום (ג, ב אות פ):
תד"ה כתב בכת"י, בתוס' פי' דטעם הפסול דכת"י הוא משום שיוכל לכתוב הזמן כמו שירצה והוי כאין בו זמן, וזה דלא כמש"כ רש"י דגזרי' כת"י אטו כתב סופר. ועי' במש"נ בזה לעיל דרש"י ותוס' אזלי בזה לשיטתייהו, דלשיטת התוס' דכת"י הבעל הוי כחתימה דאין לך חתימה גדולה מזו ליכא למיחש שמא יבואו לטעות ולדמות כת"י הבעל לכתב סופר, דהא בכת"י איכא חתימה ובכת"ס ליכא חתימה, משא"כ לפרש"י בפירושא קמא דכת"י ל"ה כחתימה אלא גזה"כ בפ"ע דכת"י הבעל מהני שפיר איכא למיחש שמא יבואו לטעות ולהכשיר כתב סופר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.













