ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
מתני'. שלשה גיטין פסולין, ואם נשאת - הוולד כשר: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, הרי אלו שלשה גיטין פסולין, ואם נשאת - הולד כשר. רבי אליעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים - כשר, וגובה מנכסים משועבדים, שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם.
דין זה מעורר תמיהה משני כיוונים מנוגדים, אם הגט פסול אזי מדוע הולד כשר? ומאידך, אם הולד כשר אזי ע"כ הגט כשר מדאורייתא ומה טעם מצאו לאסור להשתמש בו? ועוד יש לברר מיהו ת"ק של משנה זו? בעיוננו בסוגיא זו נתמקד בחלק הראשון של המשנה והוא 'כתב בכתב ידו ואין עליו עדים'.
לאחר ההערות הנ"ל, לכו"ע מדין תורה הגט כשר, אלא לת"ק אסרוהו מדרבנן, אך כיצד יתכן שהוא כשר? הניחא לרבי אלעזר דסיפא הסובר שעדים הוא רק משום תיקון עולם, הרי אין הם פועלים באמת את הגט, אך לת"ק מה ההסבר?
הראשונים מתקשים בהסבר, בפרט אם נאמר שהתנא קמא הכא הוא רבי מאיר הסובר עדי חתימה כרתי. שכן, הכיצד יועיל הגט ללא עיקרו – חתימת העדים?
ג' הסברים
מצינו כמה הסברים בדברי רבותינו הראשונים. רש"י שם כותב (ד"ה ואם):
האי תנא לאו כרבי מאיר סבירא ליה דאמר עדי חתימה כרתי דלרבי מאיר הוולד ממזר ולמאן דמוקי לה בגמ' כרבי מאיר איכא למימר דכתב ידו כמאה עדים דמי ולאו כרבי אלעזר סבירא ליה דאמר עדי מסירה כרתי דהא פליג רבי אלעזר בסיפא אלא כיון דכתב ידו הוא וכתב ונתן קרינא ביה ואף על גב דליכא עדי מסירה כשר מדאורייתא ומיהו רבנן פסלינהו דלמא אתי לאכשורי בכתב סופר הלכך לא תינשא ואם ניסת הוולד כשר ודוקא כתב ידו אבל כתב סופר ואין שם עד הוולד ממזר.
ובדבריו יש שני הסברים לדין: כתב ידו כמאה עדים דמי. וכתב ונתן קרינן ביה. ומובן מדבריו במקומות אחרים ולפי הבנת ראשונים אותם שכמאה עדים דמי היינו משום הודאת בעל דין. שכן כתב במפורש ביבמות בביאור דין זה, השוואה בין ממונות לגיטין. והיינו שאם כתב ידו מועיל לאשווי שטרא בממון, ה"ה דמהני לאשווי שטרא בגיטין.
אמנם הריטב"א לא קיבל הסבר זה של רש"י ונימוקו עמו:
דלא דמו כלל דהתם ראייה בלחוד בעינן והא איכא דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי, אבל גבי גט כריתות בעינן.
והיינו דא"א לומר כרש"י, משום שהודאת בעל דין שייכת במקום של ראיה וכאן מדובר בצורך בכריתות ונראה שביאורו שהוא עניין של חלות ולא של ראיה. על כן מבאר שיש דין מיוחד בגיטין של וכתב והוא מלמד שכתיבת יד הבעל עצמו מועילה כעדים. אך לא מדין הנאמנות הרגילה, אלא מדין יצירת חלות.
אפשרות שלישית להבנת כשרות הגט כותב התוס' (גיטין ג, ב ד"ה שלושה):
ואף על גב דר"מ סבר וכתב היינו וחתם מ"מ כשר הולד בכתב ידו ואין עליו עדים דכיון שהבעל עצמו כתב אין לך חתימה גדולה מזו.
ומבאר ר' נחום (חידושים) שתוס' סובר שכתב ידו הוא עדיף על עדים, שכן בעדות של גט אין העדים מספרים על מעשה הנתינה אלא על כוונת המתחייב, כוונת הבעל לגרש, וממילא כאשר הוא עצמו כותב זאת יש בזה עדיפות. ועל כרחך לא שייך מדין הודאת בעל דין משום מה שכתב תוס' עצמו בדף ד, א שיש כאן חב לאחריני. אמנם הרשב"א בגיטין כותב שאין בזה משום חב לאחריני, אך לא ביאר טעמו, ויש לומר שהוא או משום שהיא בלאו הכי אסורה לכהן לפני הגירושין אז אין הפסד . אי נמי אפשר לומר שעצם היציאה ממציאות של נישואין כושלים יש בזה זכות.
ביאור נוסף מדוע אין חב לאחריני כתב הנתיבות (ביאורים לו, י):
מה שאין כן בגט דנאמן בכתב ידו נגד אחריני מטעם בידו, וממילא גם גוף הגירושין קיימין, וגם הוא חשוב שטר לענין קנין, דשטר ראיה הוא, ולהכי כשר הגט הנכתב בכתב ידו.
פסילת הגט מדרבנן
מה ראו חכמים לנכון לפסול את הגט?
רש"י (הובא לעיל מדף פו) סובר שפסלו גט ללא עדים משום חשש דלא אתי לאחלופי בכתב הסופר. ואילו התוס' סובר (ג, ב ד"ה כתב) שהוא משום יכול לכתוב את הזמן בגט כפי רצונו ואז הוי כגט ללא זמן (שאסרו חכמים כמבואר בדף טו, או משום שיחפה על בת אחותו או משום פירות). וצ"ע במאי קמיפלגי?
וכתב ר' נחום (ג, ב אות פ):
תד"ה כתב בכת"י, בתוס' פי' דטעם הפסול דכת"י הוא משום שיוכל לכתוב הזמן כמו שירצה והוי כאין בו זמן, וזה דלא כמש"כ רש"י דגזרי' כת"י אטו כתב סופר. ועי' במש"נ בזה לעיל דרש"י ותוס' אזלי בזה לשיטתייהו, דלשיטת התוס' דכת"י הבעל הוי כחתימה דאין לך חתימה גדולה מזו ליכא למיחש שמא יבואו לטעות ולדמות כת"י הבעל לכתב סופר, דהא בכת"י איכא חתימה ובכת"ס ליכא חתימה, משא"כ לפרש"י בפירושא קמא דכת"י ל"ה כחתימה אלא גזה"כ בפ"ע דכת"י הבעל מהני שפיר איכא למיחש שמא יבואו לטעות ולהכשיר כתב סופר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









