ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר דהאן זצוק"ל
פרשת השבוע נפתחת במלחמה ומסתיימת במלחמה. המלחמה הראשונה שמתוארת בפרשה היא נגד אויב בלתי ידוע, בלתי מוגדר ובלתי מזוהה. זאת מלחמה כללית, כביכול, שמנוהלת למען מטרות שאינן ברורות ובנסיבות שאינן מוגדרות. המלחמה השנייה שמתוארת בסוף הפרשה מתנהלת נגד אויב ותיק ומר, עמלק, והיא מלחמת הישרדות.
המלחמה הראשונה איננה חובה. התורה מקדימה אותה במילת תנאי, "כי תצא" כלומר "אם" תצא למלחמה. המלחמה השנייה היא מצווה מן התורה. כולנו חייבים בה. היא נועדה להציל את עם ישראל מידי אויב שמטרתו היחידה היא להשמיד אותנו. המלחמות שונות, לפיכך, לא רק בתכליתן ובסיבתן אלא גם בעוצמתן.
במלחמה נגד עמלק איננו מבקשים ניצחון זמני אלא הישג נצחי. אנחנו מבקשים למחות את עמלק, פשוטו כמשמעו. מלחמה זו היא קיום הצו התלמודי האומר "הבא להורגך השכם להורגו". בעולמנו היום, עם המוסר היחסי והפציפיזם הנעים של משאלת-הלב, המצווה להשמיד את עמלק מעוררת בנו תחושת אי נוחות. נדמה לנו שאולי אם נדבר עם עמלק בהיגיון ונפייס אותו בויתורים הוא יירגע ויהיה נחמד אלינו.
התפיסה הזאת נכונה ביחס למלחמה הראשונה שמתוארת בפרשה. למעשה, התורה תמיד מצווה עלינו לנסות להשיג שלום לפני שאנחנו יוצאים למלחמה. אך במלחמה נגד עמלק אין שום זכר לגישה או למדיניות כזאת. זה תמיד מצב של עמלק או אנחנו. העם היהודי מוכן לוותר על הספדים נעימים בעיתונות העולמית ובוחר להמשיך להתקיים.
יש עוד הבדל מרכזי בין המלחמות שהתורה מתארת בפרשה הזאת. במלחמה הראשונה יש סכנה של התרועעות עם נשות האויב. התורה עושה ויתורים זמניים במצב כזה, על אף שהיא מזהירה במפורש מפני התוצאות ארוכות הטווח של יחסים כאלה. אך במלחמה נגד עמלק אפשרות כזאת אפילו לא מוזכרת. ברור שהמלחמה נגד עמלק היא מלחמת הישרדות שבה יחסים כאלה אינם סבירים ואולי אפילו בלתי אפשריים. עמלק לא מבקש רחמים כי הוא לא נותן שום רחמים. זאת מלחמת התשה גדולה שבה ייקבע מי יישאר עומד בסופו של המאבק. לכן היא פוסלת כמעט מראש כל סוג של אינטראקציה חברתית בין שני הצדדים.
עמלק לבש צורות רבות ונקרא בשמות רבים במאבק שלו בנו שנמשך כבר אלפי שנים. הוא לא הוכנע סופית אלא תמיד שב וקם בצורה אחרת ובמקום אחר. אנחנו שומעים את תחזיותיו התוקפניות ואת דברי הרהב שלו על חורבננו כמעט בכל יום. אסור לנו להתפתות לתחושת שלווה ולהאמין שהאזהרות שלו אינן כנות.
לעמלק תמיד הייתה מטרה להשמיד אותנו. הוא תמיד זכה להצלחה חלקית, על אף שתמיד נכשל והובס בסופו של דבר. חשוב שנבין שהמאבק שאנחנו מנהלים נגד עמלק הוא מאבק אמיתי ונואש, וכדאי שנתפלל שאלוקי ישראל, יחד עם עם ישראל, יסכל את התוכניות המרושעות של עמלק גם הפעם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
