ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר דהאן זצוק"ל
פרשת השבוע נפתחת במלחמה ומסתיימת במלחמה. המלחמה הראשונה שמתוארת בפרשה היא נגד אויב בלתי ידוע, בלתי מוגדר ובלתי מזוהה. זאת מלחמה כללית, כביכול, שמנוהלת למען מטרות שאינן ברורות ובנסיבות שאינן מוגדרות. המלחמה השנייה שמתוארת בסוף הפרשה מתנהלת נגד אויב ותיק ומר, עמלק, והיא מלחמת הישרדות.
המלחמה הראשונה איננה חובה. התורה מקדימה אותה במילת תנאי, "כי תצא" כלומר "אם" תצא למלחמה. המלחמה השנייה היא מצווה מן התורה. כולנו חייבים בה. היא נועדה להציל את עם ישראל מידי אויב שמטרתו היחידה היא להשמיד אותנו. המלחמות שונות, לפיכך, לא רק בתכליתן ובסיבתן אלא גם בעוצמתן.
במלחמה נגד עמלק איננו מבקשים ניצחון זמני אלא הישג נצחי. אנחנו מבקשים למחות את עמלק, פשוטו כמשמעו. מלחמה זו היא קיום הצו התלמודי האומר "הבא להורגך השכם להורגו". בעולמנו היום, עם המוסר היחסי והפציפיזם הנעים של משאלת-הלב, המצווה להשמיד את עמלק מעוררת בנו תחושת אי נוחות. נדמה לנו שאולי אם נדבר עם עמלק בהיגיון ונפייס אותו בויתורים הוא יירגע ויהיה נחמד אלינו.
התפיסה הזאת נכונה ביחס למלחמה הראשונה שמתוארת בפרשה. למעשה, התורה תמיד מצווה עלינו לנסות להשיג שלום לפני שאנחנו יוצאים למלחמה. אך במלחמה נגד עמלק אין שום זכר לגישה או למדיניות כזאת. זה תמיד מצב של עמלק או אנחנו. העם היהודי מוכן לוותר על הספדים נעימים בעיתונות העולמית ובוחר להמשיך להתקיים.
יש עוד הבדל מרכזי בין המלחמות שהתורה מתארת בפרשה הזאת. במלחמה הראשונה יש סכנה של התרועעות עם נשות האויב. התורה עושה ויתורים זמניים במצב כזה, על אף שהיא מזהירה במפורש מפני התוצאות ארוכות הטווח של יחסים כאלה. אך במלחמה נגד עמלק אפשרות כזאת אפילו לא מוזכרת. ברור שהמלחמה נגד עמלק היא מלחמת הישרדות שבה יחסים כאלה אינם סבירים ואולי אפילו בלתי אפשריים. עמלק לא מבקש רחמים כי הוא לא נותן שום רחמים. זאת מלחמת התשה גדולה שבה ייקבע מי יישאר עומד בסופו של המאבק. לכן היא פוסלת כמעט מראש כל סוג של אינטראקציה חברתית בין שני הצדדים.
עמלק לבש צורות רבות ונקרא בשמות רבים במאבק שלו בנו שנמשך כבר אלפי שנים. הוא לא הוכנע סופית אלא תמיד שב וקם בצורה אחרת ובמקום אחר. אנחנו שומעים את תחזיותיו התוקפניות ואת דברי הרהב שלו על חורבננו כמעט בכל יום. אסור לנו להתפתות לתחושת שלווה ולהאמין שהאזהרות שלו אינן כנות.
לעמלק תמיד הייתה מטרה להשמיד אותנו. הוא תמיד זכה להצלחה חלקית, על אף שתמיד נכשל והובס בסופו של דבר. חשוב שנבין שהמאבק שאנחנו מנהלים נגד עמלק הוא מאבק אמיתי ונואש, וכדאי שנתפלל שאלוקי ישראל, יחד עם עם ישראל, יסכל את התוכניות המרושעות של עמלק גם הפעם.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
