ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
"קדוש" היא מילה שנשמעת יפה, אבל איננה מעבירה, לעניות דעתי, את הייחוד, את השלווה ואת המתיחות שמאפיינים את הימים האלה בלוח השנה היהודי. ככלל, נדמה לי שמושג הקדושה איננו קיים בחברה המערבית המודרנית. דבר איננו מקודש, והכול יורד לרמה אחידה ונמוכה שאין בה כללי התנהגות, דיבור או לבוש שחייבים לשמור עליהם לשמור, ולכן יש תועלת מועטת לדבר על קדושה באווירה כזאת ובחברה כזאת.
כדי להגיע לקדושה צריך יכולת להתנתק מדברי החולין ולהתעלות לרמות של מחשבה והתנהגות שנחשבו עד כה לבלתי מושגות. אלקים ציוה על העם היהודי להיות גוי קדוש. הוא ציווה על כל אדם להיות אדם קדוש. הוא תובע מאתנו להפוך את הבלתי רגיל לשגרה שלנו ולזכור תמיד את תפקידנו המיוחד בחיים ובהיסטוריה.
רבנו ישראל ליפקין מסלנט אמר על חודש אלול, חודש ההתבוננות הפנימית והחזרה בתשובה, שיהודי צריך להרגיש כל השנה כאילו הוא בחודש אלול ובחודש אלול על אחת כמה וכמה!
זה נכון גם לגבי קדושה. אנחנו מצווים להיות קדושים כל השנה, ובימים הנוראים על אחת כמה וכמה. על אף שאני רחוק מלהיות מומחה לקדושה, או לכל תחום אחר, יש לי כמה רעיונות בנושא זה שאני מבקש לחלוק אתכם.
קדושה מתחילה במחשבה. עם כל החברה החילונית ואמצעי התקשורת שמקיפים ועוטפים אותנו, קשה מאוד לשמור על תודעה של קדושה. המוח שלנו זקוק למקלחת מתמדת שתשטוף את הזוהמה הפולשת לחיינו דרך קבע. לימוד תורה מדי יום ביומו יכול בהחלט לספק לנו מקלחת מטהרת כזאת. מוח שמסוגל להכיל קדושה בסופו של דבר יוביל בהכרח גם להתנהגות ולמעשים של קדושה.
בעולם היהודי הדתי נעשו מאמצים רבים להתריע מפני הסכנות שאורבות בטלוויזיה ובאינטרנט. על אף שהטכנולוגיה עצמה ניטרלית, כמובן, ודברים רבים בעלי ערך מופיעים בשני אמצעי התקשורת האלה, אין להתכחש לכך שיש להם גם פוטנציאל גדול לנזק. קשה לשמור על תודעה קדושה כשהיא מתמלאת בזיכרונות של תמונות שרחוקות מאוד מקדושה.
חז"ל לימדו אותנו שהתנהגות קדושה היא לא רק תוצר של שמירה על הכללים, כביכול. גם כשאדם עושה מעשים שאין בהם שום איסור עליו, לעשות אותם בקדושה. הציווי הזה נובע מההבנה שהחיים עצמם מיוחדים, ומשום כך אין לראות בשום פרט בהם דבר רגיל או שגרתי. כשאנחנו מתייחסים לרגיל ולשגרתי כדבר מובן מאליו, אנחנו מונעים את עצמנו מלחוש קדושה ותכלית אלקית.
הקדושה משתקפת, מטבע הדברים, בהתנהגותו, אך גם באישיות של האדם. התורה מצווה עלינו להיות שמחים ולא נכאי-רוח, לקבל דברים ולא לנטור טינה, לקוות לטוב ולא לשקוע במרה שחורה. התלמוד אומר שהשכינה איננה שורה על אנשים שכל חייהם הם עצובים, רואים שחורות וחשים מרומים ומתוסכלים. אישיות שמחה עוזרת לאדם להגיע לקדושה בדיבור, לדיבור נקי מדיבה, מכעס ומשפה גסה.
בעולם שבו מושג חופש הדיבור איבד כל פרופורציות, התורה תובעת מאתנו לשלוט בלשוננו ובמילים שיוצאות מפינו. קדושת התודעה מובילה לקדושת הלשון, וזו, בתורה, מובילה את האדם לקדושה בהתנהגותו ובכל ההיבטים האחרים בחייו.
יחסים שבין אדם לחברו יכולים להצליח בטווח הרחוק רק כאשר יש תחושה של ייחודיות וקדושה בקשר ביניהם. קדושה במובן הזה היא מה שמוליד הערכה כלפי הזולת ורגישות לצרכיו ואפילו לחולשותיו.
לא קל ללמוד להרגיש את הקדושה הזאת, ואפילו כשמצליחים עלולים לאבד אותה בקלות. הימים הנוראים אמורים לסייע לנו להגיע לקדושה הזאת ולשמר אותה בחיינו ובבתינו.

איך לקשור את הסכך?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

כאב הגלות ותקוות הגאולה

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה המשמעות הנחת תפילין?

אנחנו קודש למענך

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















