ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המילה הראשונה בפרשת השבוע הנפלאה, הגם שמשה מפנה אותה לשמים, מסכמת בעצם את התורה ואת תביעותיה מאתנו. להאזין פירושו להטות אוזן, לשים לב, להתרכז, אם תרצו. התורה לעתים קרובות מדגישה את ערך ההקשבה. התורה כולה, למעשה, מבוססת על הקשבה. אחרי המחוייבות של "נעשה" מופיעה ההתחייבות החיונית לא פחות של "נשמע".
נראה שלא מספיק לעשות אלא צריך גם להיות מסוגל להקשיב ולהבין. במשנה נאמר שיש הד מסיני ("בת קול") שאנחנו יכולים לשמוע בכל יום בחיינו. יהודים רבים אינם שומעים את ההד הזה של הקדושה והשליחות רק מפני שאינם מטים לו אוזן. הקול מסיני, כמו הקול ב"האזינו", הוא קול פנימי שיוצא מתוך נשמתנו ותודעתנו. הוא אומר לנו מבפנים מה נכון ומה פסול, מה עלינו לעשות וממה עלינו להימנע.
אבל מהקול הפנימי, גם אם הוא עקשן, אפשר בקלות להתעלם. אם איננו מוכנים לשמוע אותו ולהאזין באמת למסר שלו, בסופו של דבר הוא הולך ונחלש עד שגם כשאנחנו כן רוצים להקשיב לו, איננו מסוגלים לשמוע אותו עוד. משום כך עלינו להתרכז בהאזנה בכל מחיר, להקשיב להד מסיני שנמצא בתוכנו ולפעול לפי הוראותיו ועצתו.
גם האזנה יכולה לפעמים להיות מלאכה קשה. יש בנו סלידה מולדת מדברי ביקורת על עצמנו ועל ההתנהגות שלנו, בייחוד כשמדובר בביקורת "בונה". אבל הנכונות לשמוע מה אחרים אומרים עלינו, להקשיב להם באמת, אפילו כשאנחנו מרגישים שהמילים וההאשמות אינן מוצדקות, היא היא הסימן לקדושה ולמחוייבות אמיתית לתקן את עצמנו ומידותינו.
רבנו ישראל ליפקין מסלנט, מייסד תנועת המוסר בליטא לפני 150 שנה, פירש פעם את הפסוק בתהילים שאומר "בקמים עליי מרעים תשמענה אוזניי". ההסבר הפשוט לפסוק הוא שכאשר אנשים קמים כדי להרע לי, תן לי התראה מוקדמות כדי שאוכל לסכל את תוכניותיהם.
אך רבנו ישראל פירש את הפסוק אחרת: כאשר אנשים שמבקרים אותי, אנשים שלא אוהבים אותי ואני לא אוהב אותם, באים לומר דברים נגדי, תן לי את הכוח ואת החוסן לשמוע אותם באמת. אולי יהיה בדבריהם דבר או שניים שיש בהם אמת, ואוכל לתקן את מגרעותיי ולהפיק מכך תועלת.
המפתח לתיקון המידות של האדם טמון ביכולתו להקשיב - לאחרים וגם לקול הפנימי מסיני שיש בו. המילים הנהדרות של משה בפרשה פונות לא רק לשמים אלא גם אלינו במטרה לרומם יצורים ארציים ולהעלות אותם על דרך ואורח חיים ששואפים לשמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
