ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המילה הראשונה בפרשת השבוע הנפלאה, הגם שמשה מפנה אותה לשמים, מסכמת בעצם את התורה ואת תביעותיה מאתנו. להאזין פירושו להטות אוזן, לשים לב, להתרכז, אם תרצו. התורה לעתים קרובות מדגישה את ערך ההקשבה. התורה כולה, למעשה, מבוססת על הקשבה. אחרי המחוייבות של "נעשה" מופיעה ההתחייבות החיונית לא פחות של "נשמע".
נראה שלא מספיק לעשות אלא צריך גם להיות מסוגל להקשיב ולהבין. במשנה נאמר שיש הד מסיני ("בת קול") שאנחנו יכולים לשמוע בכל יום בחיינו. יהודים רבים אינם שומעים את ההד הזה של הקדושה והשליחות רק מפני שאינם מטים לו אוזן. הקול מסיני, כמו הקול ב"האזינו", הוא קול פנימי שיוצא מתוך נשמתנו ותודעתנו. הוא אומר לנו מבפנים מה נכון ומה פסול, מה עלינו לעשות וממה עלינו להימנע.
אבל מהקול הפנימי, גם אם הוא עקשן, אפשר בקלות להתעלם. אם איננו מוכנים לשמוע אותו ולהאזין באמת למסר שלו, בסופו של דבר הוא הולך ונחלש עד שגם כשאנחנו כן רוצים להקשיב לו, איננו מסוגלים לשמוע אותו עוד. משום כך עלינו להתרכז בהאזנה בכל מחיר, להקשיב להד מסיני שנמצא בתוכנו ולפעול לפי הוראותיו ועצתו.
גם האזנה יכולה לפעמים להיות מלאכה קשה. יש בנו סלידה מולדת מדברי ביקורת על עצמנו ועל ההתנהגות שלנו, בייחוד כשמדובר בביקורת "בונה". אבל הנכונות לשמוע מה אחרים אומרים עלינו, להקשיב להם באמת, אפילו כשאנחנו מרגישים שהמילים וההאשמות אינן מוצדקות, היא היא הסימן לקדושה ולמחוייבות אמיתית לתקן את עצמנו ומידותינו.
רבנו ישראל ליפקין מסלנט, מייסד תנועת המוסר בליטא לפני 150 שנה, פירש פעם את הפסוק בתהילים שאומר "בקמים עליי מרעים תשמענה אוזניי". ההסבר הפשוט לפסוק הוא שכאשר אנשים קמים כדי להרע לי, תן לי התראה מוקדמות כדי שאוכל לסכל את תוכניותיהם.
אך רבנו ישראל פירש את הפסוק אחרת: כאשר אנשים שמבקרים אותי, אנשים שלא אוהבים אותי ואני לא אוהב אותם, באים לומר דברים נגדי, תן לי את הכוח ואת החוסן לשמוע אותם באמת. אולי יהיה בדבריהם דבר או שניים שיש בהם אמת, ואוכל לתקן את מגרעותיי ולהפיק מכך תועלת.
המפתח לתיקון המידות של האדם טמון ביכולתו להקשיב - לאחרים וגם לקול הפנימי מסיני שיש בו. המילים הנהדרות של משה בפרשה פונות לא רק לשמים אלא גם אלינו במטרה לרומם יצורים ארציים ולהעלות אותם על דרך ואורח חיים ששואפים לשמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














