ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כב - געגועים למקדש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- קרבנות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המנהג הטבעי שכלה מתקשטת בבשמים לקראת חתונתה היה פשוט מיותר בעיה"ק ירושלים - ריח הקטורת כבר מילא את האוויר.
הבשמים בכלל תופסים מקום חשוב ביהדות וגם כיום במוצ"ש, מברכים אנו על הבשמים כפיצוי קל על הנשמה היתרה שיצאה מאתנו.
ננסה להתבשם ולהתענג על ריחה של הקטורת בבית-מקדש.
בפסגתה של ירושלים שהייתה במלא תפארתה ובניינה עמד ברוב פאר והדר בית המקדש אשר נבנה במאמץ רב ובידע ארכיטקטוני המפליא גם כיום את גדולי האדריכלים.
אחד משיאיה של העבודה היום-יומית במשכן ובמקדש היה הקטרת הקטורת בבוקר ובין הערביים. ואכן: "אמר הקב"ה מכל הקרבנות שאתם מקריבין אין חביב עלי כקטורת". מה בדיוק עשו בקטורת? הקטרת הקטורת בבית המקדש הייתה בעלת סגולה מיוחדת להתעשרות ועל כן היו עושים גורל - פיס בלשון המקדש - בין הכהנים. כל הכהנים היו מושיטים את אצבעותיהם, ואחד הכהנים היה בוחר מספר שרירותי, את הראשון לספירה היו מסמנים, והיו מונים על-פי המספר שנבחר.
מי שזכה בקטורת היה נוטל מתוך מערכת הכלים כלי הנקרא זך - ושם בו כ-285 גר' קטורת מתוך כ-210 ק"ג שלקחו לשנה שלמה. אחרי מסדר מסוים היה לוקח גחלים שנלקחו ממערכה מיוחדת במזבח הקרבנות החיצון. הכהן היה נכנס להיכל שם עמד מזבח הזהב - ועליו צובר את הגחלים ומרדד בשולי מחתת הגחלים (צורתה נראית משובצת בפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא), ועליה היה מפזר את הקטורת בצורה מיוחדת כפי שלמדו אותו כדי שלא ייכווה. כשהתמלא ההיכל בעשן השתחווה ויצא. יש להעיר כי הדגמת הקטורת מותרת בתנאי שלא תעשה במתכונת שנעשתה במקדש.
ביום הכיפורים היה הכהן הגדול חופן מקטרת שנכתשה דקה מן הדקה והיא הקטרת המיוחדת, שהייתה בנוסף להקטרה הרגילה: ועם הקטרת המיוחדת, היה נכנס בבגדי לבן מיוחדים (השונים מהבגדים שלבש בחול). לתוך קודש הקדשים ושם שם מחתה מיוחדת של קטורת על-ידי ארון הברית.
מלבד העבודה היום-יומית, וההקטרה המיוחדת מידי שנה ביום הכיפורים, אנו מוצאים את הקטורת באירועים רבים אחרים:
בפיוטי פסח מובא מקור שכאשר עברו בני ישראל בים סוף הלך לפניהם ענן קטורת לבשם להם: "ובתוך תהומות המתיק למו מעינים ועשן לפניהם קטורת סממנים וינחם אל מחוז חפצם שאננים". כמו"כ חטאם של נדב ואביהו קשור בהקטרת קטורת, וכן גם במעשה קרח ועדתו, וכשאהרון הכהן עוצר את התפשטות המגפה בישראל ע"י קטורת. הנשיאים תרמו כף אחת אחת-עשרה זהב מלאה קטורת ועוזיהו המלך נצטרע על רצונו להקטיר ככהן.
בכל יום ובמיוחד ביום הכיפורים היו מוסיפים צמח מיוחד הנקרא מעלה-עשן. סגולתו של הצמח, שהיה סוד מקצועי של משפחה מיוחדת, הייתה, שהיה מעלה את ענן הקטורת בצורה ישרה. כיום מנסים לזהות את הצמח הזה עם צמח שקראו לו באותו שם - מעלה עשן מדברי.
תכונתו של הצמח המוכר לנו היום היא בהתלקחות מהירה מהרגיל, אולי בגלל ריכוז חומצה חנקנית שבו.
ומהיכן לקחו בשמים טובים כאלה? בעצם שאלה קשה יותר היא איך אנו יודעים לזהות היום את הצמחים המופיעים במקורות. הבעיה מסובכת ודורשת עבודה של שנים תוך העמקה במקורות, לימוד הצדדים הבוטאניים ועבודה מעשית באיסוף הסממנים. לצורך כך אנו מתכננים תערוכה נרחבת על נושא הקטורת שתאפשר ליבון ולימוד המקורות בעזרתה.
רשימת הבשמים מופיעה בתורה ונדרשת בחז"ל המסכת כריתות, בריתא זו נאמרת בתפילה יום יום, וכוללת 11 סממנים ואתם סממני עזר. את הבשמים היו מפיקים מחלקים שונים של הצמח. פעמים ההפקה היתה על-ידי הרתחת הענפים או פציעת העץ או שבירת הענפים העליונים ואח"כ אספו אותו בשיטות שונות.
במקדש היו כותשים ושוחקים את הבשמים היטב בצורה דקה, דבר שהצריך מאמץ רב ועל כך היו מעודדים עצמם במשהו מעין "הי, הופ". הקול עזר גם למניעת חדירת אבקת הקטורת למערכת הנשימה. אלו הם חלק מהפרושים לקטע הנאמר "מפני שהקול יפה לבשמים". הבשמים חלקם גדלים בארץ וחלקם מיובאים מארצות ערב ומהמזרח הרחוק.
סממני הקטורת
צרי
כתובת מעניינת שנחשפה בעין גדי קשורה לדרכי הפקתו של הסממן הראשון - הצרי.
דיון נרחב התפרסם על פענוח הכתובת ובמיוחד למילה "צבותיה" עד שקשרו אותה לדרכי ההפקה מעץ האפרסמון - הקטף. כשהשרף נוטף על סיבים מיוחדים שנקראו צבותה.
מסתבר שהיו גנבי סיבי-השרף ועל זאת מזהירה הכתובת (כנראה שלט אזהרה עזר בזמנם!!) על זיהוי הצרי נכתבה ספרות ענפה ביותר.
שנים רבות זיהו אותו עם הלבונה הרפואי. לפני כמה שנים סיפר לנו פרופ' מיכאל זהרי ז"ל שהוא בדק את שרף העץ בעשרות עצים אך הוא אינו מתאים למקורות. יש שזיהו את הצורי עם התריאק והרס"ג אמר שהוא תערובת של 75 סממנים.
הרמב"ם מזהה את השרף הנוטף מעצי הקטף עם שרף הבלסם הוא האפרסמון, לא האפרסמון המוכר לנו, אלא עץ שגדל בתקופת המקדש ביריחו ועין גדי ועפ"י האגדות הובא ארצה כמתנה ע"י מלכת שבא לשלמה המלך. בספרות הרומית מתוארת המלחמה שנלחמו בעלי האפרסמון בחירוף נפש, שראו בו כלי קודש ולא נתנו לרומאים להשמידו ואכן בתהלוכת הניצחון אשר בשער טיטוס ברומא עם כלי המקדש השונים הובא גם ענף צרי. האפרסמון והמור הובאו ארצה בדרך מסתורית ע"י פרופ' פליקס. לאפרסמון ריח טוב במיוחד עד כדי כך שעל השמן שהכינו ממנו דנה הגמרא אם לברך ברכה מיוחדת "בורא שמן ערב" או "בורא שמן ארצנו". השמן הערב הזה שימש גם דרך לא כל כך סימפטית להיפטר מהחמות. מסופר בגמרא על כלה שרצתה להיפטר מהחמות שלה, היא הציעה לה להתבשם בשמן אפרסמון ואח"כ להדליק נר - וזהו! זה קרה בגלל תכונתו של שמן האפרסמון להעיף ניצוצות, ומפני תכונה זו נאסר השמן להדלקה לנרות שבת.
צפורן
התורה גם מצווה לקחת את השחלת או הצפורן. ונקרא כן אולי בגלל דמיונו לצפורן של שחל-אריה. הערוך עותב שהוא גדל בים, יש שזיהו אותו כסוגר של החילזון סטרומבוס המכונה: "אונגיטוס אודורטוס".
על-מנת לנקות את הסממן היו שפין אותו בבורית כרשינה. דהיינו היו משתמשים בצמחי סבון שונים אשר מהם היו מכנים סבון למוצריו. הבורית זוהתה על-ידי הרמב"ם כנטופית רפואית.
כמו כן מוכרים כצמחי סבון מיני אהל ומילחית אשלגנית. הכרשינה בנוסף לזהויה כשם מקום זיהה אותה רש"י כסבונית השדה ויש המזהים אותה כבקית הכרשינה. אח"כ היו שורין אותה בכ-50 ליטר יין קפריסין אולי ע"ש מוצאו מקפריסין שהיו בה יינות חזקים ואולי קראו לו כן ע"ש פרי הקפריסין שנלקח מהצמח צלף והוכנס ביין. אם לא השיגו את היין הנ"ל לקחו "חמר חוריין עתיק" - יין לבן עתיק או יין שבא מהחורן שהיה ידוע בתעשיית היין המיוחד. חז"ל שוללים שימוש במי רגליים (לנקות הצפורן) על אף יעילותו. יש המזהים את מי הרגליים לא כפשוטו אלא כמי צמח או מי מעין עין רוגל ע"י ירושלים. כך הכינו את הצפורן. ואכן כותב על כך בעל "שלטי גבורים" לא ידעתי סם כזה שמחזיק אחרי שחיקה גדולה שכזו.
חלבנה
עובדה מעניינת ביותר היא צרוף צמח בעל ריח רע לקטרת ועל כך אומרים חז"ל "כל תענית שאין בה מפושע ישראל אינה תענית, שיש לצרפם לכלל ישראל". ציבור ר"ת צ דיקים ב ינונים ור שעים. החלבנה שהיא בגימ' 'המן' מזוהה כצמח הכלך הנראה במלוא יופיו. אך הוא מפיץ ריח דוחה כאשר שורפים אותו. שינוי זה בין המראה החיצוני של הצמח ובין תכונתו אומר אולי משהו על אנשים הנראים יפה רק כלפי חוץ. סוג שונה ש הכלך שאינו גדל בארץ מוציא שרף בעל ריח רע. הרמב"ם זיהה אותו כמיעה.
לבונה
כתוספת וכלואי למנחות ולחם הפנים וכן לקטורת שימשה הלבונה המזוהה כשרף עץ הבוסבאליה, הלבונה נוקתה ונתקבלה לבונה זכה.
מור
מי אינו זוכר את התיאור של הנערות הבאות אל המלך אחשוורוש המתכוננות שישה חודשים בשמן המור. מהו שמן המור שהיה בקטורת? הרמב"ם וכמה ראשונים מזהים אותו כבושם הבא מאייל המוסק. השימוש במוצר מאייל הביא לדיון הלכתי נרחב שהרי במקדש מותר להשתמש רק ב"מן המותר בפיך", באייל זה הדם זורם אל הטבור מתעבה שם, תוסס, וגורם לאייל צריבה וכאב חזק, האייל תר אחרי סלע בעל בליטות חדות בו מתחכך והכריש נופל, הרועים - אוספים אותו. מכריש זה מכינים את הבושם המפורסם מוסק-מסק. יש המזהים את המור עם העץ - מור חבשי. עם פציעת העץ משחרר הוא שרף ריחני. העץ הובא ארצה וניטע מחדש בעין גדי.
קציעה
הקציעה מזוהה על-ידי הרמב"ם כקידה לבנה ועל-ידי ה"שלטי גבורים" כעץ האלוי.
שבולת נרד
ואיך זה שבבשמים כל כך טובים לא ייכלל הוורד? הוורד מזוהה על-ידי המדקדק הגדול אבם ג'אנח כנרד וחוץ מהסיבה הלשונית מובנת גם הסיבה הריחנית. רש"י מזהה אותו עם צמח (הלבנדר) האזוביון. המדענים מזהים אותו עם הצמח נרדוטוס הדומה בתחתיתו לשיבולת, שכל חלקיו נודפים ריח.
כרכום
רבי נתן הבבלי אומר שהיו מוסיפים כמות כל-שהיא של כיפת הירדן. הרמב"ם זיהה אותו עם ענבר, יש המזהים אותה עם הרקפת, או עם אוסף של דברים שונים שנאספו על מי הירדן. יש אף האומרים שפשוט הוסיפו מעט חומר דליק.
דבש
הוספת דבש - הכוונה לדבש תמרים או מתיקות פירות - היתה מביאה לכך שאדם לא יוכל לעמוד מפני ריחה, אך התורה אסרה זאת. יש אומרים שגם דבש דבורים אסור היה בשימוש.
מלח סדומית
לקטורת הוסיפו כ-650 סמ"ק מלח סדומית. זהו מלח שהגמרא אומרת שהיה מסמא את העיניים. מלח זה הופק בתהליכים מיוחדים מימי הים ואויד. כיום השיטות השתכללו, תהליכי ההפקה התייעלו במפעלי המלח על-ידי סדום.
בספרות האמונה ובחכמת הסוד ישנה התייחסות רבה לסודה של הקטורת (אשר מכפרת על לשון הרע שבצנעה). קטורת ר"ת קדושה טהרה רחמים תקווה. לעומת מעיל התכלת עם רימוניו הרועשים המכפרים על לשון הרע שבפרהסיה, הרי הקטורת הנכנסת לפני ולפנים - מכפרת על לשון הרע שבצנעה.
מה נשאר בימינו מכל הפאר הזה? כיום בחינת "נשלמה פרים שפתינו" אנו אומרים כל יום לפחות פעמיים ביום הקטע של "פיטום הקטורת". יש לאומרו בקול נעים ובשמחה ולפניו להרהר בתשובה על לשון הרע. היות ש"אם חיסר אחת מכל סימניה חייב מיתה" יש הנוהגים למנות באצבעות את הסממנים. במשך הדורות נכתבה ספרות ענפה על הקטורת ובחיפוש ממוחשב בפרויקט השו"ת נמצאו מאות תשובות הקשורות במנהגי ודיני הקטורת.
בסגולותיה של הקטורת לעצור מגיפות, ועל כן בכל צרה או מגיפה שהתפשטה בעם ישראל יצאו לאור ספרונים ותפילות לעידוד אמירת פרשת הקטורת. ועל כן כאשר חונכים בית קברות, מתוך תקווה שלא יהיה צורך בשימוש בו, אומרים את פרשת הקטורת.
אך גם בשמחות, רגלי הסנדק המחזיק את הנימול בברית המילה נחשבות כרגלי מזבח הקטורת והמילה כהקטרת הקטורת. לכן כדין קטורת הנהוג במקדש אין לוקחים סנדק פעמיים באותה משפחה. זו כנראה הסיבה שיש הנוהגים לומר את הקטע של "פיטום הקטורת" בלילה שלפני המילה. אמירת "פיטום הקטורת" משמשת כסגולה בדוקה להצלחה, לכן מומלץ לפני כל דבר שמייחלים להצלחתו להתפלל קטע זה.
יהי רצון שנזכה לחזור ולהריח את ריח הקטורת בבית מקדשינו במהרה בימינו, אמן!!
הרב מנחם בורשטיין
ראש מכון פוע"ה, העוסק בענייני משפחה ופוריות על פי ההלכה.
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז זכר למקדש או זכר לחורבן? - בליווי מצגת
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך עושים קידוש?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
חכמת התורה ומדעים
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
