ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
ברכה פיזרה את הצעצועים ברחבי החדר. מעניין באיזה צעצוע תבחר ביתי יעל, הרהרה לעצמה. הפעוטה זחלה במרץ לפינת החדר המרוחקת, לצעצוע האדום.
מעניין, חשבה ברכה, כבר בגיל כזה היא נמשכת לצועק והבולט. האם גם כשהיא תגדל, היא תבחר בלבוש ובדרך כזו? חשוב שאלמד כבר כיום - כיצד להאהיב את מצוות ומידת הצניעות?
מעניין, חשבה ברכה, כבר בגיל כזה היא נמשכת לצועק והבולט. האם גם כשהיא תגדל, היא תבחר בלבוש ובדרך כזו? חשוב שאלמד כבר כיום - כיצד להאהיב את מצוות ומידת הצניעות?
מידה אקסטרה לארג'
הרב יהושע שפירא שליט"א - ראש ישיבת רמת גן
מידת הצניעות היא מידה יקרה ועליונה מאוד, ודווקא מפני גודלה וחשיבותה, אין כמעט אפשרות לקיצורי דרך בקנייתה. כשם שבעולם הגשמי, ככל שהחפץ או הנכס יקר יותר, כך אנו נצרכים ליותר מאמץ כדי להשיגו, כך בעולם הרוח - ככל שהמידה שורשית ויקרה יותר, כך אנו נדרשים למהפך יסודי ומעמיק כדי לקנותה, ואין בכוחנו לרוכשה בשינוי חיצוני בלבד.
הצניעות היא בראש ובראשונה - נקודת מבט, תפישת עולם שהפנימיות היא כל כך יקרה, שאי אפשר לבזבזה ולהפקירה במחוזות שאינה שייכת בהם. הקשר בין איש לאישה, למשל, הוא מקום השראת השכינה, ומפני כך משול הוא למקום קודש הקודשים, שאסור הוא בכניסה לזרים, ואפילו הכהן הגדול נכנס אליו רק ביום הקדוש בשנה.
האהבה האמיתית לצניעות באה מתוך לימוד מעמיק והפנמה, עד כמה יקרים החיים הפנימיים של האדם, ועד כמה חיים אלו מאבדים מערכם, כאשר הם מופקרים ומוחצנים לכל דורש. דוגמא לכך בחיינו היומיומיים, אנו יכולים ללמוד מתחושתנו הקשה בעת שסודנו מתגלה. כל אחד יודע עד כמה הוא נפגע, כאשר סודותיו מתגלים, לא מפני שהוא מזלזל או מואס בסודותיו, אלא מפני שהם כל כך יקרים בעיניו, עד שברור לו שהם אינם מתאימים לשטחיות שבחוץ.
האהבה שבונה את התא המשפחתי, ומתגלית בכל עוצמתה בשלמות הקשר שבין ההורים, כשורש להמשך הדורות, היא בעצמה - צלם אלוקים, כפי שאנו אומרים בשבע ברכות - "אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בניין עדי עד". כל כך נשגבת היא אהבה זו, עד שהקשר בין כנסת ישראל לאביה שבשמיים נמשל לאהבה זו, במגילתו מליאת הכיסופים של החכם מכל אדם, עליה העיד התנא הגדול רבי עקיבא - "כל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים".
רק מי שרגיש לכל עומקם ועוצמתם של החיים המתגלים באהבה זו, ולתנאים המתאימים לגילויים ולהוצאתם אל הפועל, יכול הוא לאהוב באמת את הצניעות, ולא להפוך אותה לחשבון חיצוני של אורך ורוחב הבד בלבד.
הצניעות היא אהבת מימד העומק שבחיים, וככל שנעמיק יותר במימד זה, כך נאהב יותר את הצניעות.
צניעות טבעית
הרב משה אודס שליט"א - רב הישוב צופים
בדבריי אתמקד במובן הצר של מושג הצניעות, קרי - הלבוש של בנותינו.
לכל מהלך של תיקון יש להקדים ולברר מהם שרשי הקלקול. בענייננו, דומני שהקלקול של הדור נובע מריחוקו מהצניעות הטבעית, ומבלבול בהבנת גדריה. כדי להדגים זאת, אפתח במעשה שאירע לי:
בפגישה מקדימה שקיימתי עם בני-זוג, במסגרת עריכת חופות לציבור החילוני, הבהרתי בנועם לכלה כי עליה להופיע לחופה בלבוש צנוע. "וודאי, איזו שאלה!" הגיבה הכלה, שכמעט ונעלבה על שחשדתי בכשרוֹת. שמחתי על כך, שגם בחורה שגדלה כחילונית, מבינה שלטקס דתי עליה להגיע בצניעות. סוף הסיפור ידוע: הכלה הגיעה בלבוש בלתי הולם, וחשתי מרומה. רק כשקבלתי מבני הזוג מתנה... - תמונה ממוסגרת שלהם, עומדים איתי תחת החופה, הבנתי כי הכל נעשה בתום לב, ומתוך חוסר הבנה מוחלט לגדרי צניעות.
דווקא מפאת הריחוק מתחושת הצניעות הטבעית, דומני כי ראוי להחזיר תחושה בריאה זו על ידי הקדמת הנהגות מעשיות לבנין הקומה ההכרתית, בבחינת "טעמו וראו כי טוב".
באופן מעשי, יש להקדים "סור מרע" ע"י ניתוק מהשפעותיה השליליות של התקשורת המייצרת עבור בנותינו "אלילי נוער" כמודל לחיקוי. גם לחברה בה גדלות בנותינו קיימת השפעה רבה, וקשה - בפרט לבנות - לשחות כנגד הזרם. לפיכך על הורים המבקשים להנחיל לבנותיהם את הנורמות שלהם, מוטלת האחריות לבחור עבורן סביבה חברתית מתאימה, בה תמצאנה דמויות לחיקוי, בבחינת "עשה טוב".
בהנחה כי הצניעות מתאימה לטבע הפנימי של בנות ישראל, ייעשה ההרגל לטבע, וניתן יהיה לצרף תובנות רוחניות פנימיות לערך הצניעות. לדוגמא, חשוב להסביר לבת כיצד לנתב את הצורך הטבעי שלה למצוא חן בעיני רואיה, למישור בו ההתייחסות כלפיה תופנה לאישיות שלה, ואילו חשיפת הגוף או הבלטתו ע"י בגדים צמודים וכדו', דווקא מסיטה את התמקדות הגברים (וגם הנשים) לצדדים החיצוניים שלה. הסבר זה מפריך אמירה מקובלת בין הבנות כי "העיקר הוא הצניעות הפנימית". בניגוד למה שבנות רבות סבורות בטעות כי החברה מעריכה נשים המבליטות את גופן, ראוי להדגיש כי אדרבה, דווקא לבושה הצנוע של אישה, הוא המעורר יחס של כבוד כלפיה, מצד הרואים. ובכלל, אין סתירה בין יופי לבין צניעות, ניתן למצוא את הקו העדין בו ניתן לשלב בין השניים, כך שהצניעות רק תאדיר את יופייה של האישה.
ראוי להוסיף תיקון ברמה הציבורית: נאמר לי כי במקומות רבים בארץ, קשה למצוא בגדים צנועים. הטעם לכך נעוץ בהשפעת ה"מודה" על הרגלי הצריכה, וכשאין ביקוש, ממילא גם ההיצע בחנויות הולך ומצטמצם. לפי זה מן הראוי לעודד פתיחה של חנויות המוכרות בגדים בקו של "אופנה צנועה" וליצור "מוסכמות חברתיות" חדשות .
צניעות מגלה את יופי החיים
הרב קובי בר-און שליט"א - רב אולפנת 'להבה', קדומים
בדורנו נושא הצניעות תופס מקום נרחב בשיח החינוכי. דיונים חינוכיים רבים נערכים סביב סוגיה זו. אך למרות חשיבותה של מידת הצניעות, מעניין לשים לב לכך שהתורה לא מצוה עליה במפורש, וזאת כיון שהצניעות היא מידה טבעית לאדם, כדברי הגמרא בעירובין (ק'): "אמר רבי יוחנן אלמלא נתנה תורה היינו לומדים צניעות מחתול...".
רק בנביאים ובכתובים מוזכרת הצניעות - "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך" (מיכה ו'). רק הצנוע בהליכותיו נמצא עם אלוקיו. ובמשלי (י"א) מלמדנו שלמה המלך: "בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה", כלומר אין החכמה מצויה אלא אצל הצנוע, מפני שחוסר צניעות מבטא שטחיות בהבנת הערכים הפנימיים והרוחניים ועל כן אין החכמה מצויה אלא אצל הצנועים .
טעות היא לראות את סוגיית הצניעות כקשורה ליצר או לקושי פיזי - שכן בנותינו מוכנות לעשות מאמצים גדולים הכרוכים בויתור על נוחיות פיזית למען אידיאות שהן מאמינות בהן. הגלות הארוכה של עמינו שבשה את היחס הנכון לחיים, ולכן גם הצניעות, כמו ערכים רוחניים נוספים, נתפסת כמיעוט ה"צבעוניות" של החיים וכרצון למנוע חיים זורמים וטבעיים. לכן יש לבסס את החינוך לצניעות על תפיסה המגלה את הצניעות, ככל התורה, כמבטאת בשלמות וביופי את שטף החיים. החינוך לצניעות כרוך בחינוך לתורה הגואלת, תורת ארץ ישראל, תורת חיים המשקפת את הקודש גם בשטף החיים הטבעיים.
ובאופן מעשי: הצניעות היא דרך חיים. צניעות מתבטאת לא רק בלבוש, אלא בכל תחומי החיים - בדיבור, במעשים ובעבודת ה'. ננהג על פי דרכה של התורה, שלימדתנו צניעות על ידי סיפורי האבות והאמהות, וניתן גם אנו דוגמא אישית לצניעות בכל תחומי החיים. חינוך לצניעות נשית באופן ספציפי, צריך להתבצע על ידי נשים, וחייב לנבוע מהכרת הערך הנשי והשמירה עליו, בלימוד מקיף ומעמיק על דמויות נשיות בתנ"ך ובהיסטוריה של עם ישראל, וכן דמויות בנות זמננו.
בכל מקרה יש לומר בעוז כי בלי קשר לאופן בו אנו מתמודדים עם סוגיה זו - 'לצניעות מחנכים בצניעות'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
