ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
א. "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם" סבלות מצרים הוא הסבל והעינוי שסבלו במצרים, היציאה מהסבל הזה היתה מתחילת המכות שהמצרים קבלו 2 .
ב. "וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם" זה התרחש במכת בכורות שפרעה מהר לגרשם ממצרים ואז נצלו מעבודתו, "וְהִצַּלְתִּי" רומז להצלת בכורי ישראל כאשר הקב"ה פסח על בתי בני ישראל במצרים. והנה למרות שבשלב זה של גאולה, כבר היו ישראל פטורים מעבודה למצרים, עדין הם היו במצרים ובמידה מסוימת נחשבו לעבדי פרעה 3 , ועוד לא הסתיים תהליך הגאולה.
ג. "וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים" נראה שזה רומז לקריעת ים סוף שבו הראה להם הקב"ה את "היד הגדולה" והזרוע הנטויה. ובשלב זה כבר היו משוחררים לגמרי, ונאמר להם שלא ישובו לראות עוד את מצרים עד עולם. מחדשת התורה שגם בשלב זה עדין אינם נחשבים לגאולים והיו חסרים לשון רביעית של גאולה כדלהלן.
ד. "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם" זה רומז למתן תורה שבו נבחרו להיות לו לעם סגולה.
נמצא שרק עם קבלת התורה נחשבו לגאולים לגמרי, שזה חלק מתהליך הגאולה מעבדות לחרות ומבלעדי זאת אינם נחשבים לגאולים 4 . כי כל זמן שלא קבלו עול מלכות שמים עדין אינם בני חורין באמת, כמו שאומר ריה"ל "עבדי זמן עבדי עבדים עבד ה' הוא לבדו חופשי", ולכן אומרים חז"ל "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה".
יתרה מזאת, מובא במדרש ובירושלמי שכנגד ארבע לשונות של גאולה תקנו חז"ל ארבע כוסות בליל הסדר, והנה המשנה (סוף פסחים) אומרת שבין כוס שלשי לרביעי לא ישתה ולא יפסיק ביניהם, ובירושלמי למדו מכאן גם על ארבע פרשיות (שקלים זכור פרה והחודש), שבין פרשה שלישית לרביעית לא יפסיק (אין שבת של הפסקה ביניהם), נראה מדברי הירושלמי שיש לכך משמעות מחשבתית לא להפסיק בין לשונות הגאולה השלישית והרביעית. ומסביר רבי צדוק זצ"ל שאסור להפסיק בין הגאולה מעבדות פרעה שרמוזה בשלושת לשונות הגאולה, לקבלת עול מלכות שמים שבלשון רביעית של גאולה. וזו הסיבה שהוציאנו ממצרים בחיפזון כדי שלא נפסיק בין השחרור מעבדות פרעה לקבלת עול מלכות שמים, כי רק ע"י זה הם יוצאים לחירות עולם. וזו הסיבה שלא להפסיק בין שלושת הפרשיות לפרשה הרביעית, מפני ששלושת הפרשיות מורות על כפרה וסור מרע, שקלים - מכפר על חטא העגל, וזכור - מצווה למחות זכר עמלק ועמו את יצר הרע, פרה - מצווה להיטהר מטומאת מת, ואחרי שהתכפר ונטהר ומחה את הרע לא יפסיק ומיד יאמר פרשת החודש - שהיא מצווה ראשונה שנצטוו ישראל, שכוללת את כל התורה, על ידי שהזמן הטבעי אשר מתחת לשמש נעשה זמן של תורה אשר למעלה מן השמש.
ארבע לשונות גאולה מתחילים באמירה "אני ה'" "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם וגו'", ומסתימות גם כן באמירת "אני ה'" "וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'", היינו שעל ידיהן יתגלה שמו של הקב"ה, ובמיוחד בלשון הרביעית הרומזת לקבלת תורה, שהתורה היא שמותיו של הקב"ה כדברי הרמב"ן 5 , וזה ביאור למה שנאמר לעיל בתורה "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁ-דָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם", היינו שהאבות הכירו את הקב"ה דרך הטבע ורמוז ב"א-ל ש-די", המשדד מערכות הטבע (רמב"ן) ושאמר לעולמו די (מדרש - "ש-די שאמר לעולמו די"), אבל ישראל עתידים להכיר את הקב"ה בשם הוי"ה ב"ה וזה על ידי למוד התורה שהיא שמותיו של הקב"ה, ושמותיו הן גילוי הנהגתו בעולם.
ובזה נתנה למשה תשובה שלימה יותר על שאלתו "ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם" שזה יתגלה להם בארבע לשונות של גאולה, שבהן מתגלה שמו יתברך, וזאת על ידי ארבע שלבי הגאולה שבתוכם רמוזה גם קבלת התורה.
והנה יש בתורה גם לשון חמישית "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'", ומדוע היא אינה נמנית עם ארבע לשונות של גאולה? וגם לא תקנו כנגדה לשתות כוס חמישית בליל הסדר, אלא מוזגים ולא שותים, ולפי הרמב"ם שתית כוס חמישית רשות? נראה לישב על פי אור החיים הקדוש, שמקשה שלשון חמישית לא התקיימה ולא באו יוצאי מצרים לארץ בגזרת חטא המרגלים? ומתרץ שיש הבדל בין ארבע לשונות גאולה שהן מובטחות לישראל, לבין לשון חמישית "והבאתי" שהיא מותנית בקבלת עול מלכות שמים וקיום המצוות כפי שמדויק בכתוב "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם", ורק אם נדע את ה' ויהיה לנו לאלקים אז יתקיים בהם "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'". ולפי זה מובן מדוע לשון חמישית אינה נכללת עם ארבע לשונות שהם מוכרחים להיות, וכן מדוע אין חיוב לשתות כוס חמישית.
נראה לומר שלשון חמישית "והבאתי" היא הגאולה של ישראל בהתערותא דלתתא, לאחר שיגאלו ויקבלו תורה משמים בהתערותא דלעילא הם יבחנו עד כמה הם יכולים להביא את התורה אליהם ולהורידה עד לארץ, ולכן זה תלוי במעשיהם של ישראל.
ונראה להשוות את ארבע וחמישה לשונות הגאולה לארבע וחמישה חומשי תורה, ארבע החומשים הראשונים הם מפי הגבורה, והחומש החמישי משה מפי עצמו אמרו וברוח הקודש 6 , אלא שאחר כך קבל חומש זה קדושת ספר תורה כאשר הקב"ה הכתיב אותו למשה וכתבו בספר. היינו, לאחר שמשה למד את התורה מפי עליון, הוכשר לחדש חידושי תורה מפי עצמו ולומר אותם לישראל כתורה שבעל פה, והקב"ה קיים למעלה מה שקבלו למטה וקדש זאת כתורת שמים. וכך גם לשון גאולה חמישית היא אור חוזר והפנמה של הגאולה שגאלם הקב"ה.
והנה אם נתבונן בפסוקים אלו 7 נראה שיש עוד שתי לשונות של גאולה שלא מנו חז"ל " וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים", " וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'", ואם כן יש לנו ביחד שבעה לשונות של גאולה, שבעה אלו הם הרחבה של החמישה לשונות, לעיל השווינו את חמשת לשונות הגאולה לחמישה חומשי תורה, והנה גם בספר תורה מצאנו חלוקה לשבעה ספרים 8 .
ונראה ש"והבאתי" עם שתי הלשונות הנוספים רומזים לשלושת הביאות שבאו ישראל לארץ.
א. עליה ראשונה של יהושע היתה בסימן " וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים", עליה זו היתה רצופה בנסים, השכינה שרתה בבית המקדש ועשרה נסים נראו בו, ונביאים נבאו בכל תקופת בית ראשון.
ב. עליה שניה של עזרא היתה בסימן "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב", כפי שנחמיה פונה למלך פרס לקבל את הארץ המובטחת להם וקורא לה "ארץ קברות אבותיו", כפי שנאמר בספר נחמיה (פרק ב פסוק ה) "וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם יִיטַב עַבְדְּךָ לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל יְהוּדָה אֶל עִיר קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶבְנֶנָּה".
ג. עליה שלישית, שאנו מקוים שכבר התחילה, תהיה בסימן "וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'", היינו ירושה שאין לה הפסק.
אמרנו לעיל שהלשון החמישית "והבאתי" שבה יש הבטחת הארץ, מתנאית בשמירת התורה והמצוות, והביאה אל הארץ מוכיחה את הפנמת קבלת התורה. אולם לכאורה הקב"ה הבטיח לנו את הארץ "מורשה" וירושה הרי אינה מתנית במעשים?
נראה לבאר זאת על פי בעל הטורים, שמונה את המילה "מורשה" שני פעמים במסורה בתנ"ך, בפרשה זו "וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'", ובספר דברים (פרק לג, ד) "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב". והנה ביחס לתורה דרשו חז"ל (ברכות דף נז ע"א) "אל תקרי מורשה אלא מאורשה", כלומר אין לסמוך על כך שידע את התורה בגלל שהיא ירושה לו, אלא עליו לקנותה בעמל כאשה שנקנית בדמים, וכן אמרו במשנה מסכת אבות (פרק ב משנה יב) "והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך". אולם מקובל אצלנו, שאם חז"ל אומרים "אל תקרי" אין הפירוש שהכתיב אינו רלוונטי, אלא הקרי הוא הנגלה מה שאנו שומעים ומבינים, והכתיב הוא הנעלם אבל גם הוא נכון, וישוב שני הפירושים הכתיב והקרי כאן הוא, שכדי להשיג את התורה צריך לעמול בה, ברם אחרי שעמל בה הוא מוצא דברים שלא חשב עליהם, וזה בבחינת "יגעת ומצאת תאמין" 9 . ואם כן אפשר לדרוש זאת גם על "מורשה" שנאמר על ארץ ישראל, שאינה נקנית אלא ע"י יסורים, אבל אם עמלים לזכות בה, אבל אם הוא מוכן להשקיע בירושת הארץ, ימצא שהיא שלו וינחל אותה כמו ירושה.
^ 1 עיין ספורנו וכלי יקר שמוצאים את שלבי הגאולה בארבע לשונות גאולה.
^ 2 ולפי מליצת "שפת אמת" ש"סבלות מצרים" הוא הסבלנות להישאר במצרים, תחילת היציאה ממצב זה התרחשה עם הופעת משה רבנו ע"ה שבשר להם את בשורת הגאולה.
^ 3 הירושלמי (ערבי פסחים) בענין מחלוקת ב"ש וב"ה עם אומרים בליל הסדר לפני הסעודה "בצאת ישראל ממצרים", וב"ה שאלו את ב"ש איך אומרים "הללו עבדי ה'" הלא עדין היו במצרים והם כעבדי פרעה.
^ 4 וכך אומר הרמב"ן (שמות הקדמה) "וכשיצאו ממצרים אף על פי שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלות אבותם שהיה סוד אלוה עלי אהליהם והם הם המרכבה ואז נחשבו גאולים ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד".
^ 5 רמב"ן בהקדמת התורה, וכן כאן שמות פרק ו פסוק ב, וז"ל "והנה הענין, שהאבות היה גלוי השכינה להם והדבור עמהם במדת הדין רפה ונהג עמהם בה, ועם משה יתנהג ויודע במדת הרחמים שהוא בשמו הגדול, כטעם מוליך לימין משה זרוע תפארתו (ישעיה סג יב), וכתיב (שם שם יד) כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת. ולכן לא יזכיר משה מעתה שם אל שדי, כי התורה בשמו הגדול נתנה, שנאמר (להלן כ ב) אנכי ה' אלהיך, והוא שנאמר (דברים ד לו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה".
^ 6 תלמוד בבלי מסכת מגילה דף לא עמוד ב אמר אביי: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל קללות שבמשנה תורה - פוסק. מאי טעמא? הללו - בלשון רבים אמורות, ומשה מפי הגבורה אמרן. והללו - בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי עצמו אמרן. תוספות משה מעצמו אמרם - וברוח הקדש.
^ 7 "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'".
8משלי פרק ט "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה", ואמרו חז"ל (שבת דף קטז ע"א) "אלו שבעה ספרי תורה".
^ 9 מדרש תנחומא (ורשא) פרשת האזינו סימן ג "אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין".
^ 2 ולפי מליצת "שפת אמת" ש"סבלות מצרים" הוא הסבלנות להישאר במצרים, תחילת היציאה ממצב זה התרחשה עם הופעת משה רבנו ע"ה שבשר להם את בשורת הגאולה.
^ 3 הירושלמי (ערבי פסחים) בענין מחלוקת ב"ש וב"ה עם אומרים בליל הסדר לפני הסעודה "בצאת ישראל ממצרים", וב"ה שאלו את ב"ש איך אומרים "הללו עבדי ה'" הלא עדין היו במצרים והם כעבדי פרעה.
^ 4 וכך אומר הרמב"ן (שמות הקדמה) "וכשיצאו ממצרים אף על פי שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלות אבותם שהיה סוד אלוה עלי אהליהם והם הם המרכבה ואז נחשבו גאולים ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד".
^ 5 רמב"ן בהקדמת התורה, וכן כאן שמות פרק ו פסוק ב, וז"ל "והנה הענין, שהאבות היה גלוי השכינה להם והדבור עמהם במדת הדין רפה ונהג עמהם בה, ועם משה יתנהג ויודע במדת הרחמים שהוא בשמו הגדול, כטעם מוליך לימין משה זרוע תפארתו (ישעיה סג יב), וכתיב (שם שם יד) כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת. ולכן לא יזכיר משה מעתה שם אל שדי, כי התורה בשמו הגדול נתנה, שנאמר (להלן כ ב) אנכי ה' אלהיך, והוא שנאמר (דברים ד לו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה".
^ 6 תלמוד בבלי מסכת מגילה דף לא עמוד ב אמר אביי: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל קללות שבמשנה תורה - פוסק. מאי טעמא? הללו - בלשון רבים אמורות, ומשה מפי הגבורה אמרן. והללו - בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי עצמו אמרן. תוספות משה מעצמו אמרם - וברוח הקדש.
^ 7 "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'".
8משלי פרק ט "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה", ואמרו חז"ל (שבת דף קטז ע"א) "אלו שבעה ספרי תורה".
^ 9 מדרש תנחומא (ורשא) פרשת האזינו סימן ג "אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין".
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לפנות למקובלים?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
