ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ישי ושלמה קרויזר
גם בגלל סיבה זו, נמשיך בשבועות הקרובים להסביר מדוע כל הפתרונות הנהוגים כיום הם בדיעבד. המירב שניתן לומר הוא שבתוך הרשימה של הפתרונות לשעת הדחק ולזמן שחיוב שמיטה הוא מדרבנן יש פתרונות המומלצים יותר ויש פתרונות המומלצים פחות. פתרון הקניה משטחי הרשות והחמאס אמור להופיע בתחתית הרשימה ומעט לפניו פתרון היבוא מאירופה. יש מימד של הטעיה במתן כותרת הלכתית "שמיטה לחומרא" דווקא לפתרונות הבעייתיים ביותר מבחינה הלכתית.
נמשיך לברר השבוע את היתרונות והחסרונות של הפתרונות המוצעים בשוק. נבהיר מראש כי במסגרת זו שאנו מקפידים בה על הקיצור, לא נוכל להתייחס לכל הפרטים ההלכתיים ונעסוק רק בעקרונות.
נתחיל ב"מצע המנותק" ובגידולי חממות. פתרונות אלה מתבססים על כך שאין כאן "גידולי שדה". החילוק ההלכתי בין גידולי שדה לגידולי חממה למיניהם מופיע בתלמוד הירושלמי "ר' יוחנן בשם ר' ינאי אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה ובשביעית צריכה (בירור) דכתיב:
"ושבתה הארץ שבת לד' וכתיב שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור" (ערלה פרק א הלכה ב ).
הירושלמי מסתפק מהו הביטוי המחייב בלשון התורה " הארץ " או " שדך ". "הארץ " הוא ביטוי כולל יותר ואם הוא העיקר הרי שדיני שביעית נוהגים בכל מקום גם בתוך הבית. אם הביטוי " שדה " הוא העיקר, הרי שמה שאיננו " שדה" לא נוהגים בו הלכות שביעית. ספקו של הירושלמי לא נפשט. הרמב"ם לא הביאו בהלכות שביעית, אף שהביא להלכה את החיוב בהלכות ערלה ואת הפטור מתרומות ומעשרות. קולמוסים רבים נשתברו בהסבר "השמטה" זו. נזכיר בקיצור רק את דברי "פאת השולחן" עם חידוש ההתיישבות בארץ ישראל על ידי תלמידי הגר"א לפני מאתיים שנה (תקס"ח) ואחר כך את דיוניהם של הרב הראשי לישראל מרן הראי"ה קוק וה"חזון אי"ש". כדאי לעיין גם בדבריו של מרן הגר"ש ישראלי (חוות בנימין ג' סימן צז). נזכיר עוד כי מי שפיתח את שיטת המצעים המנותקים שאומצה לראשונה על ידי ישובי פא"י היה פרו' מאיר שוורץ, עוד בעשור הראשון להקמת מדינת ישראל.
הלכה למעשה הוכרע ספקו של הירושלמי לקולא רק בגלל ששמיטה בזמן הזה מדרבנן. ברגע שחיוב שמיטה יהיה מדאורייתא לא נוכל לסמוך על היתר זה.
נוסיף עוד, כי גם דרך מומלצת זו, היא מעין "עקיפה" של מצוות השמיטה. נזכיר בהקשר זה כי פירות וירקות שהוכנסו לבית דרך הארובה ולא בדרך הרגילה בדרך הדלת פטורים מחיוב תרומות ומעשרות. אף על פי כן מובא בגמרא "ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים; דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון (דלת ראשית) - כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות - כדי לפטרן מן המעשר, לפיכך לא נתברכו פירותיהן" (עין יעקב, ברכות דף לה ע"ב).
גם הפן של הפסקת המרוץ הכלכלי על ידי האדם בשנת השמיטה איננו בא לידי ביטוי בפתרון זה.
אם מחירם של הירקות גבוה יותר בגלל השימוש בשיטה זו הרי שאנו מפסידים גם את הפן החברתי של מצוות השמיטה.
לכן נסכם ונאמר כי אפילו הרעיון של מצעים מנותקים וגידולי חממות לא יכול להכנס תחת הכותרת של "שמיטה למהדרין" או "שמיטה לחומרא" אף על פי שבין כל הפתרונות, של הבדיעבד", הוא פתרון מומלץ.
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לחידוש חיוב השמיטה מדאורייתא,
עם חידוש הברכה האלקית לשפע רב של פירותיה הקדושים, של הארץ הקדושה במיוחד כהכנה לקראת שביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
