ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השבוע ננסה לברר, מה פשר הפתרון של " אוצר בית דין "? מה הם מעלותיו? ולמה גם הוא פתרון של "בדיעבד"? זאת, אף על פי שהוא היה הפתרון המועדף ביותר, על מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל, בתנאי ימינו (עיינו כדוגמא במאמרו על סידורים נאותים בשנת השבע, חוות בנימין ג סימן צח, בצאת השנה קובץ בענייני שביעית, בהקדמה).
המקור לפתרון זה מצוי בתוספתא:
"בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות כל מי שמביא פירות בתוך ידו נוטלין אותן ממנו ונותן לו מהן מזון שלש סעודות והשאר מכניסין אותו לאוצר שבעיר. הגיע זמן תאנים שלוחי בית דין שוכרין פועלין עודרין אותן ועושין אותן דבילה וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר. הגיע זמן ענבים שלוחי בית דין שוכרין פועלין בוצרין אותן ודורכין אותן בגת וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר ... ומחלקין מהן ערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו" (שביעית פרק ח הלכה א).
הרמב"ם מתעלם מתוספתא זו ואיננו מביא אותה להלכה ב"יד החזקה". קולמוסים רבים נשתברו בהסבר דעתו של הרמב"ם בנדון ואכמ"ל. לעומתו מדברי הרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא כ"ה) משמע שפשוט לו שכך נפסקה הלכה. מדברי התוספתא משמע שפתרון זה ננקט, כדי לחלק את היבול מן השדות המופקרים , בצורה צודקת, לכל אחד לפי צרכי ביתו. בכך הרוויחו בתי הדין הממונים על הנהגת הציבור, את אחת ממטרות השמיטה החשובות, ביטול הקניין הפרטי בשנת השבע וחלוקה שוויונית של היבולים שגדלו מעצמם לפי הצרכים ולא לפי היכולת.
שני התומכים הגדולים של פתרון זה (ולא נעמוד בדברינו הקצרים על ההבדלים שבין שיטותיהם) היו החזון אי"ש ומרן הגר"ש ישראלי. שניהם מנימוקיהם, הרחיבו פתרון זה כך שהוא אפשר לבית הדין למנות את החקלאים עצמם, לשלוחיהם בטיפול בשדות ובמטעים ובאיסוף היבול. השיטה מאפשרת את מכירת התוצרת והחזר הוצאות לחקלאים ולמערך השיווק. מדובר ב"קולות" גדולות המסתמכות אף הן על כך, שהחיוב בשמיטה בזמן הזה הוא מדרבנן. היתרון הגדול של שיטה זו, שהיא איננה מצריכה מכירתה של הארץ לנכרים. יתרונות נוספים הם:
א. שהיא מאפשרת לחקלאים להתפרנס מעמל כפיהם בהיתר בשנת השמיטה, ואיננה מחייבת אותם להתפרנס מן הצדקה.
ב. מצוות השמיטה באה לידי ביטוי מעשי, מכיוון שהתוצרת הגדלה בשיטה זו, קדושה לכל השיטות בקדושת שביעית, ואיננה משכיחה את תורת שביעית מן הסומכים עליה (המתנגדים יטענו מנגד, כי אין זה פתרון לכלל הציבור, אלא מכשלה, שהרי רוב הציבור איננו יודע כיצד שומרים על הלכות קדושת שביעית).
ג. פתרון זה מוזיל את מחירי הפירות ובכך יש התאמה לדגש החברתי של טעם מצווה זו.
הגר"ש ישראלי, אף על פי שתמך בפתרון זה והעדיף אותו על פני פתרונות אחרים, מסכים שיש לשיטה זו גם חסרונות בולטים:
א. "יש כאן הערמה בולטת" (בצאת השנה).
ב. "כמעט ביטול של הפקר הפרי למעשה" (בצאת השנה).
ג. זהו פתרון שמתאים רק לירקות שנזרעו בשישית ונלקטו בשביעית (תוך הסתמכות על שיטת הר"ש וכנגד פסקי הרמב"ם) וכן לפירות שביעית. פתרון זה אינו נותן מענה לבעיית אספקת הירקות לאורך רובה של השנה השביעית. לכן גם איננו פותר את בעייתם של מגדלי הירקות.
ד. פתרון זה אינו מאפשר להמשיך ולייצא תוצרת חקלאית בשנת השמיטה וכך מהווה פגיעה חמורה בכלכלה הישראלית כיון שלא מדובר בהפסד חד שנתי אלא בסגירת קשר עם לקוחות, שמיד יתקשרו בחוזים ארוכי טווח עם ספקים אחרים. האחריות והערבות ההדדית שלנו עם כל מגזרי הציבור מחייבת לקחת בחשבון גם שיקול זה.
לכן, נסכם שוב ונאמר כי גם שיטת "אוצר בית דין" כפי שהיא נוהגת הלכה למעשה היום איננה פתרון של "שמיטה לחומרא" או "שמיטה כהלכתה". המירב שנוכל לומר על "אוצר בית דין" הוא כי בין הפתרונות שכולם בעייתיים, "אוצר בית דין" הוא פתרון חלקי מועדף. (בשבועות הקרובים נסביר מדוע הפתרונות האחרים,כמו היתר המכירה, ותוצרת נכרים עוד יותר דחוקים).
נמשיך ונתפלל כי נזכה בקרוב לשמור שמיטה מן התורה בהידור ובשמחה,
עם חזרתו של כל העם - בניו של יעקב - לארצם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














