ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השבוע ננסה לברר, מה פשר הפתרון של " אוצר בית דין "? מה הם מעלותיו? ולמה גם הוא פתרון של "בדיעבד"? זאת, אף על פי שהוא היה הפתרון המועדף ביותר, על מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל, בתנאי ימינו (עיינו כדוגמא במאמרו על סידורים נאותים בשנת השבע, חוות בנימין ג סימן צח, בצאת השנה קובץ בענייני שביעית, בהקדמה).
המקור לפתרון זה מצוי בתוספתא:
"בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות כל מי שמביא פירות בתוך ידו נוטלין אותן ממנו ונותן לו מהן מזון שלש סעודות והשאר מכניסין אותו לאוצר שבעיר. הגיע זמן תאנים שלוחי בית דין שוכרין פועלין עודרין אותן ועושין אותן דבילה וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר. הגיע זמן ענבים שלוחי בית דין שוכרין פועלין בוצרין אותן ודורכין אותן בגת וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר ... ומחלקין מהן ערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו" (שביעית פרק ח הלכה א).
הרמב"ם מתעלם מתוספתא זו ואיננו מביא אותה להלכה ב"יד החזקה". קולמוסים רבים נשתברו בהסבר דעתו של הרמב"ם בנדון ואכמ"ל. לעומתו מדברי הרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא כ"ה) משמע שפשוט לו שכך נפסקה הלכה. מדברי התוספתא משמע שפתרון זה ננקט, כדי לחלק את היבול מן השדות המופקרים , בצורה צודקת, לכל אחד לפי צרכי ביתו. בכך הרוויחו בתי הדין הממונים על הנהגת הציבור, את אחת ממטרות השמיטה החשובות, ביטול הקניין הפרטי בשנת השבע וחלוקה שוויונית של היבולים שגדלו מעצמם לפי הצרכים ולא לפי היכולת.
שני התומכים הגדולים של פתרון זה (ולא נעמוד בדברינו הקצרים על ההבדלים שבין שיטותיהם) היו החזון אי"ש ומרן הגר"ש ישראלי. שניהם מנימוקיהם, הרחיבו פתרון זה כך שהוא אפשר לבית הדין למנות את החקלאים עצמם, לשלוחיהם בטיפול בשדות ובמטעים ובאיסוף היבול. השיטה מאפשרת את מכירת התוצרת והחזר הוצאות לחקלאים ולמערך השיווק. מדובר ב"קולות" גדולות המסתמכות אף הן על כך, שהחיוב בשמיטה בזמן הזה הוא מדרבנן. היתרון הגדול של שיטה זו, שהיא איננה מצריכה מכירתה של הארץ לנכרים. יתרונות נוספים הם:
א. שהיא מאפשרת לחקלאים להתפרנס מעמל כפיהם בהיתר בשנת השמיטה, ואיננה מחייבת אותם להתפרנס מן הצדקה.
ב. מצוות השמיטה באה לידי ביטוי מעשי, מכיוון שהתוצרת הגדלה בשיטה זו, קדושה לכל השיטות בקדושת שביעית, ואיננה משכיחה את תורת שביעית מן הסומכים עליה (המתנגדים יטענו מנגד, כי אין זה פתרון לכלל הציבור, אלא מכשלה, שהרי רוב הציבור איננו יודע כיצד שומרים על הלכות קדושת שביעית).
ג. פתרון זה מוזיל את מחירי הפירות ובכך יש התאמה לדגש החברתי של טעם מצווה זו.
הגר"ש ישראלי, אף על פי שתמך בפתרון זה והעדיף אותו על פני פתרונות אחרים, מסכים שיש לשיטה זו גם חסרונות בולטים:
א. "יש כאן הערמה בולטת" (בצאת השנה).
ב. "כמעט ביטול של הפקר הפרי למעשה" (בצאת השנה).
ג. זהו פתרון שמתאים רק לירקות שנזרעו בשישית ונלקטו בשביעית (תוך הסתמכות על שיטת הר"ש וכנגד פסקי הרמב"ם) וכן לפירות שביעית. פתרון זה אינו נותן מענה לבעיית אספקת הירקות לאורך רובה של השנה השביעית. לכן גם איננו פותר את בעייתם של מגדלי הירקות.
ד. פתרון זה אינו מאפשר להמשיך ולייצא תוצרת חקלאית בשנת השמיטה וכך מהווה פגיעה חמורה בכלכלה הישראלית כיון שלא מדובר בהפסד חד שנתי אלא בסגירת קשר עם לקוחות, שמיד יתקשרו בחוזים ארוכי טווח עם ספקים אחרים. האחריות והערבות ההדדית שלנו עם כל מגזרי הציבור מחייבת לקחת בחשבון גם שיקול זה.
לכן, נסכם שוב ונאמר כי גם שיטת "אוצר בית דין" כפי שהיא נוהגת הלכה למעשה היום איננה פתרון של "שמיטה לחומרא" או "שמיטה כהלכתה". המירב שנוכל לומר על "אוצר בית דין" הוא כי בין הפתרונות שכולם בעייתיים, "אוצר בית דין" הוא פתרון חלקי מועדף. (בשבועות הקרובים נסביר מדוע הפתרונות האחרים,כמו היתר המכירה, ותוצרת נכרים עוד יותר דחוקים).
נמשיך ונתפלל כי נזכה בקרוב לשמור שמיטה מן התורה בהידור ובשמחה,
עם חזרתו של כל העם - בניו של יעקב - לארצם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
