ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בין כל המשאלות בברכת החודש, יש משאלה ששתי צורות לה: "חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא", "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים". הבקשה ליראת שמים כפולה – זו שמביאה ליראת חטא, וזו שנובעת מאהבת תורה – טעונה הסבר. בשתיים נצטווינו: "ואהבת את ה' אלוקיך", "את ה' אלוקיך תירא". שמעון העמסוני, ויש אומרים נחמיה העמסוני, היה דורש כל "את" שבתורה לרבות, אבל כשהגיע ל"את ה' אלוקיך תירא" – פרש מכל אשר דרש. עד שבא ר' עקיבא ודרש: "לרבות תלמידי חכמים". והמעניין שדווקא ר' עקיבא, שכשהיה עם הארץ אמר: "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור", הוא הוא זה שעיסוקו בתורה, הביאתהו להחשיב את היראה מתלמידי חכמים כיראת המקום.
אהבה ויראה שתי צורות להן: האהבה – מקרבת, היראה – בדרך כלל מרחקת. על אהבת ה' שאלו, איך אפשר להגיע אליה, והתשובה שניתנה: "והיו הדברים האלה על לבבך" – מתוך לימוד של תורה בעמל ויגיעה, ניתן להגיע לאהבת ה'.
ועל היראה עוררו שאלה: האם יראה מלותא זוטרתי? והתשובה: הן אצל משה, שקיבל את התורה ועמל ללמדה את בני ישראל, אצלו היא מילתא זוטרתי.
העמל בלימודה והעמל בללמדה – זוכה לאהבת ה' וזוכה ליראה אותו. ואולי זהו המקור לתפילתנו כל בוקר: "ללמוד וללמד לשמור ולעשות---- ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך"...
לא סובל את ה"רעבלאך"
את זה זכינו לראות אצל מרן גאון התורה הרב ר' אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, אשר קיים: "שתהיו עמלים בתורה", הן בלימודה והן בללמדה, מתוך אהבת תורה ומתוך יראה והבנת עומקה ורוחבה: "עמוקה מארץ מידה ורחבה מיני ים". ומכאן אהבתו הגדולה ביותר לכל מי שעמל בתורה, לקרבו ולעודדו במידה מרובה ביותר, ומאידך מאוד לא סבל את המגלים פנים כבני תורה, ומחווים דעתם בכל דבר ודבר. לא פעם התבטא בפני עליהם: אינני סובל את ה"רעבלאך".
אהבת התורה והעמל בה – היא שהביאתהו לדון לאמיתה של תורה וקוים בו: "כל דיין הדן דין אמת לאמיתה של תורה – נעשה שותפו של הקב"ה ליצירת שמים וארץ". הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. והשותפים לו, הדנים דין אמת לאמיתה של תורה. יש אמת מקובלת, ויש אמת לאמיתה של תורה. במחלוקת שבין ר' אליעזר לחכמים בנוגע לתנור עכנאי, יצאה בת-קול ואמרה: ההלכה כרבי אליעזר. עמד ר' יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא, כבר ניתנה תורה ובה כתוב אחרי רבים להטות. ואמנם הקב"ה חייך ואמר ניצחוני בני. אבל הכרזת הבת-קול – היא אמיתה של תורה. הכרזת רבי יהושע היא האמת המקובלת, ואשרי הזוכה לה, לאמיתה של תורה. מרן הרב ר' אברהם שפירא זצ"ל זכה לה, וזכה דורנו שהקב"ה, שראה צדיקים מועטים, שתלו בדורנו. נתפלל אליו שיביא לנו תמורתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
