ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בין כל המשאלות בברכת החודש, יש משאלה ששתי צורות לה: "חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא", "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים". הבקשה ליראת שמים כפולה – זו שמביאה ליראת חטא, וזו שנובעת מאהבת תורה – טעונה הסבר. בשתיים נצטווינו: "ואהבת את ה' אלוקיך", "את ה' אלוקיך תירא". שמעון העמסוני, ויש אומרים נחמיה העמסוני, היה דורש כל "את" שבתורה לרבות, אבל כשהגיע ל"את ה' אלוקיך תירא" – פרש מכל אשר דרש. עד שבא ר' עקיבא ודרש: "לרבות תלמידי חכמים". והמעניין שדווקא ר' עקיבא, שכשהיה עם הארץ אמר: "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור", הוא הוא זה שעיסוקו בתורה, הביאתהו להחשיב את היראה מתלמידי חכמים כיראת המקום.
אהבה ויראה שתי צורות להן: האהבה – מקרבת, היראה – בדרך כלל מרחקת. על אהבת ה' שאלו, איך אפשר להגיע אליה, והתשובה שניתנה: "והיו הדברים האלה על לבבך" – מתוך לימוד של תורה בעמל ויגיעה, ניתן להגיע לאהבת ה'.
ועל היראה עוררו שאלה: האם יראה מלותא זוטרתי? והתשובה: הן אצל משה, שקיבל את התורה ועמל ללמדה את בני ישראל, אצלו היא מילתא זוטרתי.
העמל בלימודה והעמל בללמדה – זוכה לאהבת ה' וזוכה ליראה אותו. ואולי זהו המקור לתפילתנו כל בוקר: "ללמוד וללמד לשמור ולעשות---- ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך"...
לא סובל את ה"רעבלאך"
את זה זכינו לראות אצל מרן גאון התורה הרב ר' אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, אשר קיים: "שתהיו עמלים בתורה", הן בלימודה והן בללמדה, מתוך אהבת תורה ומתוך יראה והבנת עומקה ורוחבה: "עמוקה מארץ מידה ורחבה מיני ים". ומכאן אהבתו הגדולה ביותר לכל מי שעמל בתורה, לקרבו ולעודדו במידה מרובה ביותר, ומאידך מאוד לא סבל את המגלים פנים כבני תורה, ומחווים דעתם בכל דבר ודבר. לא פעם התבטא בפני עליהם: אינני סובל את ה"רעבלאך".
אהבת התורה והעמל בה – היא שהביאתהו לדון לאמיתה של תורה וקוים בו: "כל דיין הדן דין אמת לאמיתה של תורה – נעשה שותפו של הקב"ה ליצירת שמים וארץ". הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. והשותפים לו, הדנים דין אמת לאמיתה של תורה. יש אמת מקובלת, ויש אמת לאמיתה של תורה. במחלוקת שבין ר' אליעזר לחכמים בנוגע לתנור עכנאי, יצאה בת-קול ואמרה: ההלכה כרבי אליעזר. עמד ר' יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא, כבר ניתנה תורה ובה כתוב אחרי רבים להטות. ואמנם הקב"ה חייך ואמר ניצחוני בני. אבל הכרזת הבת-קול – היא אמיתה של תורה. הכרזת רבי יהושע היא האמת המקובלת, ואשרי הזוכה לה, לאמיתה של תורה. מרן הרב ר' אברהם שפירא זצ"ל זכה לה, וזכה דורנו שהקב"ה, שראה צדיקים מועטים, שתלו בדורנו. נתפלל אליו שיביא לנו תמורתו.
איך מוסרים את הנפש בימינו?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להתכונן לחגים?
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
