ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
בחג הסוכות, עלה מעל ראשינו לשמי מרומים - אבינו, מורינו ורבינו, מרן הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זי"ע. ואנו, כאלישע הנביא בשעה שראה את רבו אליהו הנביא עולה בסערה השמיימה, זועקים פעמיים בלב מר ונשבר - אבינו, אבינו.
אבינו, פעם ראשונה, מפני שרבינו הקים עולם של תורה בדור הבנים הגדל בארץ האבות. רבינו, שעוד בהיותו ר"מ צעיר בישיבת מרכז הרב, הטעים את ראשוני בני "דור הכיפות הסרוגות" את טעמו של ה"עיון". לימד אותם להקשות ולתרץ, לחדש סברות אמיתיות ולפלפל ב"קצות" מוקשה. ובהמשך כראש ישיבה היה זה רבינו, שחזר ושינן בכל שיחותיו את חשיבות הישיבה, ההתמדה, הגדלות בתורה וקבלת המסורה מגדולי התורה מדור לדור - "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם... אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה..." (יומא כח:), רבותינו הם "מעתיקי השמועה" (רמב"ם פיה"מ), היו ציטוטיו הקבועים. לעיתים בדרך חידוד הוסיף - כל יהודי צריך להיות תלמיד חכם, וגם... רב צריך להיות תלמיד חכם.
כך היה רבינו לאבינו, שהרי אב הוא החוליה המקשרת בינינו לדורות קודמים, ורבינו הוא שהנחיל לתנועת "תחיית הקודש" את הבסיס ההלכתי והלמדני הרחב, המסור למשה מסיני.
מנהיג הציבור
ומכוח זה - אבינו, פעם שנייה. רבינו היה למנהיג הציבור. הוא שהקים דור שמחדש ממקור הקודש, ידע להורות לדור דרך בבעיות הציבוריות המתחדשות, דרך הרואה במדינה ובחיים המתחדשים בה בשורה של קודש, ולכן כה חשוב שהיא תהא כפופה לתורה. לאור דרכו הרוחנית הזו עמד רבינו בראש המאבק למען שלמות ארצנו הקדושה, כשבשיאו פסק את פסיקתו המפורסמת על החובה לסרב לפקודה הנוגדת את דיני התורה. ידוע, שגדולי ישראל בעת פטירתם אמרו משפט, שמקפל בתוכו את כל דרכם הרוחנית, ומהווה מעין סיכום למשנתם. לדוגמה, על הגאון מווילנא, שחייו ותורתו נסובו מסביב לדקדוק במצוות, מסופר שבעת פטירתו לקח בידו את הציצית שלו ובכה - בעולם הזה אפשר לקנות ציצית בכמה פרוטות ולזכות במצוות רבות, ואילו בכל חיי העולם הבא אי-אפשר לקיים מצוות. אפשר לומר שגם פסק זה של רבינו (שבאמת הוא הלכה פשוטה ברמב"ם), שהוא פסיקתו הציבורית הנודעת האחרונה, מבטא בעומק את דרכו הרוחנית כל חייו - להחיש את אור גאולת ישראל בדורנו, מתוך נאמנות מוחלטת לתורה ולהלכה.
מכוח דרכו הרוחנית של רבינו, ובמיוחד לאור הנחיותיו בפסיקותיו והדרכותיו בתקופת הגירוש, קמה תנועת "קוממיות". ועתה, משנסתלק רבינו - מה עלינו לעשות?
"ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו, ויכה את המים ויאמר: איה ה' אלוקי אליהו... ויחצו הנה והנה ויעבור אלישע". "ותחיית המתים באה על ידי אליהו זכור לטוב, אשר באדרתו צפון כוח הקודש לשפוך רוח נבואה, ולעשות פלאות בצעקת איה ה' אלוקי אליהו" (אורות הקודש, שא). כלומר, לכאורה מהצדיק המסתלק נשאר רק דומם, כאליהו שהשאיר אדרת. אולם באמת במפעליו של הצדיק הלוא גנוזים כוחות חיים גדולים של קשר לה' - תורתו ומעשיו שהשאיר בעולם, ומי שמחפש אותם כאלישע הצועק לה' אלוקי אליהו, ימצאם וימשיך את דרכו.
רבינו השאיר אחריו הרבה יותר מאשר חפצים דוממים, הוא השאיר אחריו תורה שלמה, דרך חיים ואת גדולי תלמידיו הממשיכים את דרכו. רבינו בגדלותו דומה היה לעץ גבוה, שבצלו יכולים התלמידים לעמוד זקוף, להתפתח ולהפוך לגדולים בתורה. אנו בתנועת "קוממיות" נמשיך בעז"ה ללכת בדרכו של רבינו לאורם של תלמידיו הגדולים.
תנועת "תחיית הקודש", מיסודו של מרן הראי"ה זצ"ל, כבר ידעה משברים רבים, אולם בטוחים אנו בה' אשר דיבר טוב על ישראל, שהיא תמשיך ותפרח ותעלה מעלה מעלה, כפי שלימדנו הרב הנזיר זצ"ל בדבריו על הסתלקותו של מרן הראי"ה זצ"ל (אורות הקודש א', 30) - בהסתלקותו של רשב"י, בסוף אדרא זוטא, לא סיים בוצינא קדישא לאמר חיים, שמענו קול שקורא ואומר: "אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך". וכן בהילולא של הרב זללה"ה, שמענו קול שקורא ואומר: "חיים עד העולם".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















