ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא לגנוב נפש מישראל, שנאמר: "לא תגנוב" (שמות כ')
סיפורה של מצוה
התלמידים בישיבת ראדין לא האמינו למשמע אוזניהם, החפץ חיים, רבם הנערץ, הידוע כל כך בשמירה על לשונו, מתבטא על יהודי ואומר עליו 'ימח שמו'. אומנם הוא הזכיר זאת בצירוף לשמו של אחד ממנהיגי המשכילים שהתבולל, אך אף על פי כן, מהחפץ חיים שהקפיד כל ימיו שלא להוציא מילה רעה מפיו על אף יהודי, שכך יאמר?!
בתום השיעור התקבצו סביב הרב כל התלמידים, ובדחילו ורחימו שאלוהו לפשר ההתבטאות החריפה. הרב סב על עקביו ועלה שוב לדוכן. "על מנת שלא יהיו כאן אי הבנות אבהיר מדוע בחרתי להשתמש בכינוי זה על אותו אדם" אמר לתלמידיו, והחל לספר: "כשהייתי ילד קטן תנועת ההשכלה בהנהגת אותו אדם התפתחה ביותר. יום אחד שמע אותו איש כי בעיירה קטנה ישנו ילד פלא, ישראל מאיר שמו, שכולם מדברים עליו שעתיד לצמוח לגדולות. האיש החליט לנסוע לשם ולנסות להטות את לב הילד לתנועת ההשכלה. ימים רבים נסע עד שהגיע לעיירתנו. בהגיעו, לא בזבז זמן, הוא פנה מיד אל בית המדרש והחל לחפשני. הוא בא אלי במסווה של למדן המתקשה בלימודו, ולאט לאט החל להרצות את משנתו הכפרנית. עניתי לו בחריפות רבה, וכשהבנתי כי כל מטרתו הינה להחטיאני עזבתי אותו במהירות וסרבתי להמשיך עימו בשיחה. הוא נשאר עוד מספר ימים בנסיון לחדש את הקשר אולם אני נשמרתי ממנו מאוד, עד שהתייאש ונסע".
המשיך החפץ חיים: "כעת נותר לדון מה היה האינטרס של אותו אדם. אדם שמנסה להחזיר את חברו בתשובה הרי הוא עושה זאת מתוך אמונה ברבש"ע ופועל בשליחותו. אולם איש זה שהצהיר על עצמו כי הוא כופר, ודאי לא עשה זאת מתוך שליחות כזו. רווח אישי, אין לו מכך שאפסיק לשמור תורה ומצוות, כך שלא נותרה שום אפשרות אלא לומר כי עשה זאת מכוח הסיטרא אחרא בעצמו, שרק לו יש עניין להכשיל את בני ישראל". סיים החפץ חיים: "מי ששם עצמו כשליח הסיטרא אחרא, ומנסה להחטיא את הרבים, עליו ניתן וצריך לומר 'ימח שמו' שכן כל כוחו הינו בשמו, ועל כך אמרו חז"ל "גדול המחטיאו יותר מההורגו".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
42 - "לא תגזול"
43 - גנבת נפשות
44 - לא תכחשו
טען עוד
בתום התפילה, לאחר שגמר לקפל את תפיליו, חיפש האורח את סידורו המהודר, על מנת להכניסו בתוך נרתיק התפילין. אולם להפתעתו הסידור נעלם. הוא החל בחיפושים קדחתניים בכל בית הכנסת אך לא מצאו. חיפש בארונות שמא מאן דהוא הכניסם לשם, תחת הספסלים ובכל מקום אפשרי. משלא מצאו הבין כי כנראה מישהו לקחו וגנבו ממנו. הוא החל לבלוש מסביב, עד שראה ילד קטן לומד בשקידה, שעוררה את חשדו. הוא קרא למארחו ואמר לו כי יש לו תחושה כי הילד הזה לקח את סידורו. המארח חייך ואמר כי ילד זה הינו שלמה זלמן, אחיו של ר' חיים מוולאוז'ין, גאון עצום שגאוות העיר על ילד זה, ואין שום סיכוי כי הוא יעבור על לאו מפורש של "לא תגנוב"! לפתע נשמע קולו של שלמה זלמן הקטן: "גם אם הייתי לוקח את הסידור לא הייתי עובר על 'לא תגנוב'"! המתפללים ששהו במקום הביטו עליו בתמיהה, הרי זה לאו מפורש שאסור לגנוב... שלמה זלמן חייך ואמר: "בספר ויקרא כתוב 'לא תגנובו' ומבאר רש"י מדוע נכתב איסור זה שוב, לאחר שבעשרת הדיברות כבר נכתב "לא תגנוב", ומבאר שם כי "לא תגנוב" זה בגונב נפשות מישראל, כך שאם הייתי לוקח את הסידור, חלילה, הייתי עובר על 'לא תגנובו'.
מצוה להורות
אמרו בעלי המוסר, באיסור של לא תגנוב, שלא לגנוב נפשות, כלול גם האיסור שלא לגנוב נפשות מעבודת ה', כלומר שלא להחטיא את חברו, בנוסף לאיסורים נוספים שעובר המחטיא את חברו. לפעמים נשמע כאילו להחטיא את הזולת זה לגרום לו לעבוד עבודה זרה לפחות, אולם להחטיא את חברו יכול להיות הרבה יותר פשוט מכך - אדם שמדבר לשון הרע אזי הוא מכשיל את השומע באיסור חמור ביותר, אדם ש'מקרר' את עבודת ה' של חברו ואפילו במצוה אחת עלול להכנס אף הוא לגדר של מחטיא את חברו. וכמובן ניתן ללמוד מכך להיפך: מה רבה זכותו של אדם המקרב את חברו לקיום מצוות ואפילו רק למצוה אחת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
