ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
באווירה ששוררת בחברה הישראלית החילונית היום, ערכי יסוד יהודיים כמעט אינם מוכרים, ועל אחת כמה וכמה אינם מונחלים או נלמדים.
הרמב"ם, באוסף ההלכות הגדול שלו מקדיש חלק שלם להוראה, למורים, לתלמידים ולענייני ידע וחינוך. הכלל היסודי הוא שמורים ראויים לכבוד והוקרה. אדם צריך לעמוד לפני מורו, לדבר אליו בנימוס ואפילו לכבד אותו יותר ממה שהוא מכבד את אביו ואת אמו. התלמוד מתמצת זאת באמירה שההורה אמנם הביא את הילד לעולם הזה, אבל המורה, שמלמדו חכמה, מביא אותו לעולם הבא, לעולם של הרוח, של יצירתיות, של רעיונות, של ערך עצמי וחיי נצח. במובן זה ההוראה עולה אפילו על ההורות. זאת תפיסה שמיד מעוררת בנו כבוד והוקרה כלפי המקצוע.
הוראה מעולם לא היתה מקצוע משתלם בעולם היהודי. שבט שמעון שממנו יצאו המורים והסופרים נחשב לשבט העני ביותר, במונחים כספיים, מכל שבטי ישראל. אך בחברה שלא מודדת הצלחה או כבוד רק בכסף, המחמאה הגדולה ביותר בישראל הייתה לקרוא לאדם מורה. למעשה, התלמוד עצמו מייחס, כביכול, לקב"ה את תכונת ההוראה - "המלמד תורה לעמו ישראל". היהדות רואה במורים אנשים שעוסקים במלאכת קודש.
אבל יחסי מורה-תלמיד הם יחסים הדדיים. לפי הרמב"ם היחסים בין מורה לתלמיד ביהדות הם בעצם יחסי הורה-ילד. המורה צריך לא רק לכבד את תלמידיו אלא הוא גם חייב לאהוב אותם. אהבתו יכולה להיות, לפי הנסיבות, אהבה מחמירה או אהבה רכה וחמימה, אך התלמיד צריך להרגיש שהמורה אוהב אותו. באווירה של אהבה אפשר להשיג הרבה, גם כשהתנאים החומריים אינם מושלמים. אני תוהה מדוע הדרישה הנוכחית של המורים להקטין את מספר התלמידים בכיתות לא חוזקה בדברי התלמוד בבבא בתרא שאומרים שגודל הכיתה לא יעלה על 25 תלמידים למורה. אני לא צריך להיות מופתע, שהרי מערכת החינוך החילונית בישראל התרוקנה ברבות השנים מכל ערך יהודי או מסורתי.
הצטיינות במתמטיקה ובמדעים אולי איננה מתאימה לכל אדם, אבל לכל אדם מגיע לקבל אהבה והדרכה נכונה בערכי היהדות ומסורת ישראל. אם נלמד את ילדינו שהתנ"ך הוא אוסף של מיתוסים שאין להם שום רלוונטיות להווה, שאלפי שנים של חיים יהודיים בגולה היו בעצם חסרי כל ערך ושהייעוד היהודי להיות אור לגויים מוגבל להיי-טק ולמחקר, יהיה זה מתכון להישגים חינוכיים עלובים, ובסופו של דבר, גם לחברה בלתי מתפקדת.
המורים זכאים לשכר הוגן ולתנאי עבודה הולמים, אך היהדות רואה ערך רב במסירות האישית ובהשקעה של המורה. חינוך הוא עבודת קודש. התלמוד אומר שאין דומה אדם שמשנן את שיעורו מאה פעמים למי שמשנן את שיעורו מאה ואחת פעמים. הצעד הנוסף שאדם עושה הוא תמיד הצעד החשוב ביותר בהשגת ידע, בהוראה ובחינוך בכלל. פוסקי ההלכה הגדולים תמיד הצדיקו את זכות המורים לשבות כדי לשפר את התנאים הלימודיים והכספיים. זה נכון שבעתיים בחברה שלנו היום שבה בתי הספר אינם שולטים בקופה, והממשלה המרכזית החזקה היא זאת שמכריעה בנושאים האלה.
אבל, בסופו של דבר, האחריות של כל הנוגעים בדבר היא לספק לילדים חינוך והשכלה הולמים. המשקעים המרים של הסכסוך הנוכחי לא יתפוגגו בקלות גם כאשר כל הסוגיות ייפתרו ויוכרעו. על זה אמרו חכמינו "איזהו חכם הרואה את הנולד". אם ניישם את חכמת התלמוד ואת ערכי החינוך היהודיים המסורתיים נסייע מאד להעלאת מערכת החינוך שלנו לרמת המצוינות שאליה אנחנו שואפים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














