תורה וארץ-ישראל במשנת הרב שפירא זצ"ל | הרה"ג חיים שטיינר | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
קומי אורי
כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל

קטגוריה משנית

מדורים
תולדותיהם של צדיקים
הרב אברהם שפירא

5010

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שמואל בן אחימאיר

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הקדמה לספרו "מנחת אברהם" קובע רבנו שלושה יסודות כהכנה ללימוד התורה:
בכל יום כחדשים

"בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני" [שמות י"ט] - וברש"י: "שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו".

וכן הוא אומר: "היום הזה נהיית לעם לד' אלוקיך" [דברים כ"ז,ט'] - וברש"י: "בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית".
התחדשות תמידית של מתן תורה יום יום!

מתוך בחירת ישראל
"כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל... והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ." [שמות י"ט]
ובלשונו של רבנו: "היסוד לנתינת תורה הוא ההכרה בסגולת ישראל. רק מתוך אשר בחר בנו מכל העמים, ניתן להגיע לשלב של נתן לנו את תורתו. [עי' גם מגן אברהם או"ח ס'].
כאן הלך רבנו בדרכו של מרן הרב צבי יהודה, שנהג להסביר את הגמרא בנדרים פא., האומרת שחורבן ארץ-ישראל בא על "שלא בירכו בתורה תחילה". והכוונה - שלא הדגישו את הסדר של ברכת התורה - שקודם אומרים "בחר בנו מכל העמים" - בלי תורה, ואחר-כך "נתן לנו את תורתו". שאין בחירת ישראל מותנית בקיום התורה וגם ישראל שחטא, ישראל הוא. ישראל היו עם נבחר, ורק אחר-כך קיבלו תורה!

שמחת לימוד התורה

תנא דבי אליהו רבה י"ח, ד' - "וכי מה שמחה יש לו לאדם, אלא בדברי תורה".

בשם הרב אברהם מן-ההר [נדרים מח. ד"ה ספרים] - הכלל של "מצוות לאו ליהנות ניתנו" נאמר רק במצווה שהיא תלויה במעשה... אבל מצוות לימוד, שהיא עניין ציור הלב וידיעת האמת, עיקר הציווי הוא כדי לצייר האמת ולהתענג וליהנות במדע, לשמח לבבו ושכלו... הלכך לא שייך למימר במצוות תלמוד דלא ניתן ליהנות, שעיקר מצוותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו.
וכן כתב גם ה"אגלי טל" בהקדמתו - "קצת בני אדם טועין מדרך השכל בעניין לימוד תורת הקודש, ואמרו כי הלומד ומחדש חידושים ושמח ומתענג בלימודו, אין זה לימוד התורה כל כך לשמה, כמו אם לומד בפשיטות שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצווה. אבל הלומד ומתענג בלימודו, הרי מתערב בלימודו גם הנאת עצמו. ובאמת זה טעות מפורסם, ואדרבא "כי זהו עיקר מצוות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו".
מדי פעם היה רבנו שואל אותנו האם אנחנו נהנים בלימוד. הוא ראה בכך אחד המדדים החשובים בשייכותנו ללימוד התורה.
פעם הגענו אליו ובידנו הגמרא במסכת חולין דף כד. האומרת שבני לוי למדו חמש שנים את הלכותיהם לפני שעבדו בפועל, ומכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים, שוב אינו רואה (רש"י מסביר שלומד ושוכח). ר' יוסי אומר - שלוש שנים.
שאלנו: אנחנו לומדים ושוכחים - שמא זה נקרא שלא ראינו סימן ברכה בלימודנו?
למד אתנו רבנו את הגמרא, האומרת שהלוויים לומדים חמש שנים הלכות עבודה. אם אדם לומד נושא אחד בלבד (במקרה זה - הלכות עבודה) במשך זמן כה ארוך ואיננו זוכר - עליו נאמר שאינו רואה סימן ברכה. אבל אתם מתכננים ללמוד תוך שנה-שנתיים את כל התנ"ך, הש"ס, הפוסקים, ספרי אמונה ועוד - באופן כזה בוודאי שלא ניתן לזכור היטב את כל מה שלומדים. עליכם לתכנן לימוד ארוך-טווח, עם חזרות ושינון, לימוד בעמקות, בנחת ובהנאה - רק כך מצליחים בלימוד.

בחלק ב' של "מנחת אברהם" מוסיף הרב נדבך נוסף בעניין דרך הלימוד:
"אם בחוקותי תלכו - שתהיו עמלים בתורה." הוא מביא את דברי הב"ח [או"ח סימן מ"ז], שנוסח ברכת התורה הוא לעסוק בדברי תורה - עסק התורה הוא העמל והטורח. ומוסיף, שעל-ידי העמל, האדם מכשיר עצמו להסיר החומריות ולהידבק בתורה; "ועיקר השראת השכינה עם הלומד תורה היא כשהלימוד מתוך יגיעה ועמל."
אכן, רבנו היה כל-כולו עמל בתורה. בכל פעם, כאשר היינו מגיעים לביתו, היינו פוגשים אותו כשהגמרא בידו והוא רץ הלוך ושוב בחדר במרץ בלתי נדלה, לומד בזריזות ובשמחה. הוא גדל בבית שמצוקה ועניות שררו בו, עם זה מסרו ההורים את נפשם על חינוך ילדיהם. במיוחד לאחר שאביו נפטר, הוטל כל העול של גידול היתומים על כתפי אמו, אך היא עמדה בתוקף על כך שהוא, ויבדלח"א אחיו הרב שמואל יהודה, יעסקו אך ורק בתורה. רבנו אמר פעם שהיו להם סיבות רבות לעזוב את הלימוד, אך זכות הוריהם עמדה להם לדבוק בתורה ולעמול בה.

עמל התורה
בילדותו למד ר' אברהם בת"ת "עץ-חיים" בחצר בית-כנסת "החורבה" בעיר העתיקה, ואחר-כך במחנה יהודה. משם עבר ל"תפארת צבי" ומשם לישיבת חברון. עוד בהיותו בחור בישיבת חברון התכתב עם הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל. בספרו "אבן האזל" על סדר קדשים מקדיש ר' איסר זלמן דפים רבים לר' אברהם ומתפלפל עמו בנושאים מגוונים. שם הוא מכנה את רבנו: "לידידי הרב הג' הנעלה, מורנו ורבנו הרב אברהם שפירא שיחיה, ממצויני ישיבת חברון".
בישיבת חברון היה ידוע שר' אברהם עומד על הסולם בספרייה ובולע את הספרים בזה אחר זה. הוא חיבב מאוד את שו"ת המהרי"ט ופוסקים ספרדים אחרים. שמענו גם מהגאון ר' עובדיה שליט"א, שכאשר שלח לרבנו את ספרו "יביע אומר", ר' אברהם רקד עם הספר בשמחה. כאשר הופיע הספר "עזרת כהן", קיבל אותו רבנו ביום שישי. בתוך שעות אחדות עבר על הספר כולו מתחילתו ועד סופו. למחרת היה מסוגל להתווכח עם הרב צבי יהודה מתוך הזיכרון על כל פרט המופיע בספר!

לר' אברהם הייתה התכתבות ענפה עם החזון אי"ש. באחד המכתבים כותב אליו החזו"א:

"הגיענו דבריו החביבים עלי מאד, בהיות כל מגמתו לאמיתת התורה, ועיינתי עוד הפעם..."

ידוע שהחזו"א ביקש מרבנו לעבור לבני-ברק לישיבת פוניבז', אך רבנו לא נעתר לכך.
בשלבים מאוחרים יותר, כאשר רבנו כבר כיהן כדיין בבית-הדין המחוזי, שלח אחד מפסקי-הדין שלו, שעניינו היתר אשת כהן לבעלה, לגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל. ר' משה פיינשטיין הסכים עם פסק הדין של רבנו. בתשובתו - המופיעה ב"אגרות משה", אבן-העזר א, כד - הוא מנמק זאת באריכות ופונה לרבנו במילים:

"מעלת כבוד ידידי, הרב הגאון המפורסם, מורנו ורבנו הרב ר' אברהם שפירא שליט"א... דעת כבוד תורתו הרמה להיתר, כאשר האריך בטוב טעם, ורוצה לידע גם דעתי העניה, אף שאיני רואה בזה שום צורך, כי הרי רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה, ומה אני נגדם. אבל כיון שהוא בעניין גדול כזה להתיר אשה לבעלה, שמצינו שהתיר השם יתברך אף למחוק שמו הגדול שנכתב בקדושה, אמרתי, שכל שכן שאין להתחשב בשום טעם מלהימנע לומר הנראה לעניות דעתי..."

לאחר נישואיו, הצטרף רבנו לצוות של ישיבת "מרכז הרב". אשתו מרת פנינה תחי', היא אחותו של מו"ר הרב רענן זצ"ל, גיסו של מרן הרב צבי יהודה. לימים התחיל לומר שיעור כללי בישיבה ביזמת הרב צבי יהודה, שיעור שלא פסק כמעט עד סוף ימיו, למעלה מחמישים שנה!
רבנו כמעט לא חזר על שיעורים קודמים. כל שיעור היה חידוש.

רבנו אהב מאוד ללמוד סדר קדשים, אולי כהכנה לעבודת המקדש בהיותו כהן. בכל מהלך חייו שמר רבנו על מסגרת הלימוד היום-יומית. הוא היה אומר שאדם צריך ללמוד בכל יום לפחות שני דפי גמרא עם רש"י ותוספות. הוא עצמו נהג כך, גם כשהיה טרוד ביותר בעשר שנות כהונתו כרב הראשי לישראל. אף סמוך מאוד לפטירתו הוא לא ויתר על כך, למרות הקושי הגדול שהיה לו בקריאה, עקב בעיות ברשתית העין ובעיות בריאותיות אחרות. בהקדמתו לספרו "זכר יצחק", מדגיש רבנו מאוד את הלימוד בעיון ודן בהרחבה מתוך המקורות בעניין לימוד בעיון ובבקיאות.

במשך שנים זכינו ללמוד אתו "קצות החושן". היינו מגיעים בכל שבת אחר-הצוהריים לדירתו הקטנה בבית ישן בשכונת גאולה, שגגו דולף בחורף. תמיד התקבלנו על-ידו ועל-ידי הרבנית תחי' בסבר פנים יפות. הוא היה מקדיש לנו שעות מרובות עד מוצאי שבת. היה זה לימוד משותף, בו רבנו מדייק בכל מילה, חוקר חקירות עמוקות, שואל ומשיב, סותר ובונה, והתורה הייתה משמחת ומאירה באור יקרות.
לימים התמנה רבנו לדיין בביה"ד הגדול בירושלים, ביזמתו של הרב הראשי לישראל הגאון הרב הרצוג זצ"ל, אשר קירב אותו מאוד. ר' אברהם היה מיוזמי ההתכנסות של תלמידי חכמים בביתו של הרב הרצוג בכל יום שישי והיה משתתף פעיל בכל הנושאים התורניים שהועלו שם. בין המשתתפים היו גם הרב ז'ולטי זצ"ל, הרב גורן זצ"ל ויבדלח"א, הרב אלישיב שליט"א.

כהונת הרב הראשי לישראל
לפי חוק הרבנות הראשית (חוק שמרן הרב צבי יהודה זצ"ל התנגד לו מאוד), משמשים הרבנים הראשיים לישראל במשך תקופה של עשר שנים בלבד. כשהרב גורן זצ"ל, ויבדלח"א, הרב עובדיה שליט"א, עמדו לסיים את כהונתם, הועלתה ההצעה שרבנו יתמנה לרב ראשי. רבנו סירב בכל תוקף, וגם אשתו תבדלח"א התנגדה. הוא נפגש עם שמעון פרס ועם קבוצת אנשים, שהיוו את הגוף הבוחר, והביע את הסתייגותו להתמנות לרב ראשי. הוא התחנן לפניהם לשנות את החוק, כך שהרבנים הראשיים יוכלו להמשיך לכהן בתפקידם. התנהגותו זו מצאה חן בעיני אנשי הגוף הבוחר. התוצאה הייתה, שהם החליטו, שדווקא הוא הינו האדם המתאים ביותר לכהונה זו. זכורני, שכאשר הלכנו לביתו אחרי בחירתו, אמר שמעלתו היא בכך, שהוא הרב הראשי הראשון שנולד בארץ ובירושלים.
ר' אברהם החל את כהונתו במרץ רב, יחד עם הגאון הרב אליהו שליט"א. בתקופת כהונתם של שני הרבנים האלה נעשו דברים חשובים ביותר בתחומים רבים: כשרות, שמיטה; קביעת רגע המוות ותרומת אברים; טיפול בעולים מאתיופיה ובנושא הגיור בכלל ועוד. שני הרבנים הראשיים השתדלו ליצור קשר עם יהודי התפוצות. הם ביקרו באמריקה ובמקומות אחרים. בכל מקום אליו הגיעו, הם קשרו קשרים הדוקים עם הרבנים, כמו הרבי מלובביץ' זצ"ל, הרב סולובייצ'יק ועוד.
לימים עבר רבנו לגור סמוך לישיבה, דבר שהקל עליו להמשיך ולהתפלל בקביעות בישיבה וללמד את שיעורו השבועי, וכן שיעורים נוספים לקבוצות וליחידים מתלמידי הישיבה. גם בתקופה זו יצאו לאור ספרים רבים מפרי עטו, חלקם בעריכת תלמידים וחלקם בעריכת בנו הרב בן-ציון שליט"א. כל הספרים הללו נערכו בביקורתו האישית. עם היותו עסוק בעניינים כלל ישראליים ובטיפול בבעיות אישיות רבות, המשיך לעסוק בתורה בהתמדה רבה, בזריזות ובשמחה.

רבנו מנהיג המאבק על ארץ-ישראל
כמו שנאמר על דברי תורה - בכל יום יהיו בעיניך כחדשים - כך נאמר גם על ארץ-ישראל:

"והיה כי יביאך ד' אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבותיך ונתנה לך" [שמות י"ג, י"א], וברש"י - "תהא בעיניך כאילו ניתנה לך בו ביום, ואל תהי בעיניך כירושת אבות".

בכל המאבקים הקשים במשך עשרות שנים, עמד הרב בראש המאבק על שלמות הארץ. הוא יסד את איחוד רבני ארץ-ישראל, ויחד עם מורנו ורבנו הרב אליהו שליט"א, כינס מדי פעם עשרות רבות של רבנים כדי להגיב על כל נסיגה, משא-ומתן, או פינוי יהודים. הוא המשיך בכך את דרכו של מרן הרב צבי יהודה, שהיה ראש וראשון בהקמת ההתנחלויות ביש"ע ובגולן. ר' אברהם הביע את דעתו בכינוסים רבים ובעשרות מאמרים, מכתבים וכרוזים - שאין לזוז משום שטח בארץ-ישראל.
בהיותנו בימית תובב"א, התארגנו לקראת פינוי אפשרי בעקבות ההסכם המחפיר עם מצרים. ישבנו, קבוצת בני תורה ורבנים בביתו של רב העיר, הרב ישראל אריאל שליט"א, וחשבנו מה מותר ומה אסור לעשות מול החיילים המפנים. פתאום הופיע ר' אברהם. הוא ישב עמנו במשך שעות ארוכות לתוך הלילה, כשהוא מעיר את הערותיו על כל מה שכתבנו. הוא ירד לפרטי הפרטים, כדי שכל דבר ייעשה מתוך דעת תורה אמיתית וגדולה.
הרב היה בקשר עם ראשי ממשלה, שרי ביטחון וקובעי מדיניות אחרים. תמיד הביע את דעתו באופן נחרץ נגד מסירת שלטון לגויים בארץ-ישראל ונגד מתן אוטונומיה רחבה לערבים. זכורני שאמר פעם בתוקף לשמעון פרס, שכאשר מוציאים את צה"ל מרמאללה, לא יהיה שקט גם בירושלים. גם בהיותו רב ראשי, לא נרתע מלהביע את דעתו שאסור בשום אופן להישמע לפקודה בלתי חוקית - היינו לפקודת נסיגה משטח כלשהו ביש"ע ובגולן.
במאמר קצר אך מקיף, הוא מוכיח מתוך המקורות, שכמו שהנביאים הורו בענייני ציבור, כך תפקידם של גדולי הרבנים להורות בנושאים אלה, גם כשאינם ענייני תורה ישירים. כך נאמר לגבי חזקיהו המלך [פסחים נו.] שחכמים לא הודו לו על שסתם את מי הגיחון וקיצץ דלתות ההיכל ושיגרן למלך אשור. "גם בנושאים מדיניים יש לחכמים מה לומר." מצד שני - הוא דרש בכל תוקף מרבנים שאינם מהשורה הראשונה של גדולי הדור, שלא יפרסמו פסקים בעניינים כלל ישראליים. הוא הוכיח שרק לרבנים - אשר ביכולתם להכריע בשאלות סבוכות, כגון היתר עגונות - יש סמכות לפסוק לכלל הציבור בבעיות גורליות.
עקב ידיעות על כוונה לתבוע למשפט את הרב גורן זצ"ל, על כך שנתן חוות דעת הלכתית בעניין פינוי שטחים בארץ-ישראל, כתב רבנו בין השאר:

את המסמך המקורי ניתן לקרוא בוורד.

הרה"ג חיים שטיינר

ר"מ בישיבת "מרכז הרב" בירושלים ובישיבת "עטרת נחמיה" בתל אביב

36 דק'
ארץ ישראל בהלכה ובאגדה
מורד במלכות בדבר שאסרה התורה
י"ט חשוון התש"ע
38 דק'
ארץ ישראל בהלכה ובאגדה
עליות גדולי ישראל לארץ במסירות נפש
ה' אדר התש"ע
41 דק'
ארץ ישראל בהלכה ובאגדה
גדולי הדור הם הפוסקים בענייני הכלל
י"ז כסליו התש"ע
32 דק'
ארץ ישראל בהלכה ובאגדה
בעלותנו על עבר הירדן
הגבול המזרחי של ארץ ישראל 3 ( שיעור 14 בגבולות הארץ )
ח' כסלו תשס"ט

כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל

כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
"גדולה תורה שנותנת חיים לעושיה"
הרב שלמה בן חמו | כסלו תשס"ח
כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
עמלה של תורה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב כסלו תשס"ח
כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
התורה הגואלת של רבנו
הרב צפניה דרורי | כסלו תשס"ח
כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
אבינו, אבינו
הרב נתנאל יוסיפון | כ"ב כסלו תשס"ח

כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
סליחות ליום שישי- נוסח פולין
הסידור המהיר
נוסחי תפילה
סליחות ליום חמישי מעשרת ימי תשובה- נוסח ליטא
הסידור המהיר
שו"ת "במראה הבזק"
אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג
רביבים
מי צם ומי פטור
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשע"ח

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אור החיים על הפרשה
ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
הרב חיים כץ | ו' תשרי תשפ"ז
40 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
הרב יהודה מלמד | ו' תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג יעקב אריאל
הרב אליעזר מלמד
הרב יעקב שפירא
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב שמואל אליהו
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב יהודה לייב גרונר
הרב שמעון קליין
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
40 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
הרב יהודה מלמד | ו' תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
הרב חיים כץ | ו' תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
הרב חיים כץ | ז' תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז