יראת שמים כפולה
בין כל המשאלות בברכת החודש, יש משאלה ששתי צורות לה: "חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא", "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים". הבקשה ליראת שמים כפולה – זו שמביאה ליראת חטא, וזו שנובעת מאהבת תורה – טעונה הסבר. בשתיים נצטווינו: "ואהבת את ה' אלוקיך", "את ה' אלוקיך תירא". שמעון העמסוני, ויש אומרים נחמיה העמסוני, היה דורש כל "את" שבתורה לרבות, אבל כשהגיע ל"את ה' אלוקיך תירא" – פרש מכל אשר דרש. עד שבא ר' עקיבא ודרש: "לרבות תלמידי חכמים". והמעניין שדווקא ר' עקיבא, שכשהיה עם הארץ אמר: "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור", הוא הוא זה שעיסוקו בתורה, הביאתהו להחשיב את היראה מתלמידי חכמים כיראת המקום.
אהבה ויראה שתי צורות להן: האהבה – מקרבת, היראה – בדרך כלל מרחקת. על אהבת ה' שאלו, איך אפשר להגיע אליה, והתשובה שניתנה: "והיו הדברים האלה על לבבך" – מתוך לימוד של תורה בעמל ויגיעה, ניתן להגיע לאהבת ה'.
ועל היראה עוררו שאלה: האם יראה מלותא זוטרתי? והתשובה: הן אצל משה, שקיבל את התורה ועמל ללמדה את בני ישראל, אצלו היא מילתא זוטרתי.
העמל בלימודה והעמל בללמדה – זוכה לאהבת ה' וזוכה ליראה אותו. ואולי זהו המקור לתפילתנו כל בוקר: "ללמוד וללמד לשמור ולעשות---- ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך"...
לא סובל את ה"רעבלאך"
את זה זכינו לראות אצל מרן גאון התורה הרב ר' אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, אשר קיים: "שתהיו עמלים בתורה", הן בלימודה והן בללמדה, מתוך אהבת תורה ומתוך יראה והבנת עומקה ורוחבה: "עמוקה מארץ מידה ורחבה מיני ים". ומכאן אהבתו הגדולה ביותר לכל מי שעמל בתורה, לקרבו ולעודדו במידה מרובה ביותר, ומאידך מאוד לא סבל את המגלים פנים כבני תורה, ומחווים דעתם בכל דבר ודבר. לא פעם התבטא בפני עליהם: אינני סובל את ה"רעבלאך".
אהבת התורה והעמל בה – היא שהביאתהו לדון לאמיתה של תורה וקוים בו: "כל דיין הדן דין אמת לאמיתה של תורה – נעשה שותפו של הקב"ה ליצירת שמים וארץ". הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. והשותפים לו, הדנים דין אמת לאמיתה של תורה. יש אמת מקובלת, ויש אמת לאמיתה של תורה. במחלוקת שבין ר' אליעזר לחכמים בנוגע לתנור עכנאי, יצאה בת-קול ואמרה: ההלכה כרבי אליעזר. עמד ר' יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא, כבר ניתנה תורה ובה כתוב אחרי רבים להטות. ואמנם הקב"ה חייך ואמר ניצחוני בני. אבל הכרזת הבת-קול – היא אמיתה של תורה. הכרזת רבי יהושע היא האמת המקובלת, ואשרי הזוכה לה, לאמיתה של תורה. מרן הרב ר' אברהם שפירא זצ"ל זכה לה, וזכה דורנו שהקב"ה, שראה צדיקים מועטים, שתלו בדורנו. נתפלל אליו שיביא לנו תמורתו.
__________________________________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות, www.komemiut.org
לפרטים והזמנות: kumiori@gmail.com
טלפון: 02-9974424
בין כל המשאלות בברכת החודש, יש משאלה ששתי צורות לה: "חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא", "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים". הבקשה ליראת שמים כפולה – זו שמביאה ליראת חטא, וזו שנובעת מאהבת תורה – טעונה הסבר. בשתיים נצטווינו: "ואהבת את ה' אלוקיך", "את ה' אלוקיך תירא". שמעון העמסוני, ויש אומרים נחמיה העמסוני, היה דורש כל "את" שבתורה לרבות, אבל כשהגיע ל"את ה' אלוקיך תירא" – פרש מכל אשר דרש. עד שבא ר' עקיבא ודרש: "לרבות תלמידי חכמים". והמעניין שדווקא ר' עקיבא, שכשהיה עם הארץ אמר: "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור", הוא הוא זה שעיסוקו בתורה, הביאתהו להחשיב את היראה מתלמידי חכמים כיראת המקום.
אהבה ויראה שתי צורות להן: האהבה – מקרבת, היראה – בדרך כלל מרחקת. על אהבת ה' שאלו, איך אפשר להגיע אליה, והתשובה שניתנה: "והיו הדברים האלה על לבבך" – מתוך לימוד של תורה בעמל ויגיעה, ניתן להגיע לאהבת ה'.
ועל היראה עוררו שאלה: האם יראה מלותא זוטרתי? והתשובה: הן אצל משה, שקיבל את התורה ועמל ללמדה את בני ישראל, אצלו היא מילתא זוטרתי.
העמל בלימודה והעמל בללמדה – זוכה לאהבת ה' וזוכה ליראה אותו. ואולי זהו המקור לתפילתנו כל בוקר: "ללמוד וללמד לשמור ולעשות---- ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך"...
לא סובל את ה"רעבלאך"
את זה זכינו לראות אצל מרן גאון התורה הרב ר' אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, אשר קיים: "שתהיו עמלים בתורה", הן בלימודה והן בללמדה, מתוך אהבת תורה ומתוך יראה והבנת עומקה ורוחבה: "עמוקה מארץ מידה ורחבה מיני ים". ומכאן אהבתו הגדולה ביותר לכל מי שעמל בתורה, לקרבו ולעודדו במידה מרובה ביותר, ומאידך מאוד לא סבל את המגלים פנים כבני תורה, ומחווים דעתם בכל דבר ודבר. לא פעם התבטא בפני עליהם: אינני סובל את ה"רעבלאך".
אהבת התורה והעמל בה – היא שהביאתהו לדון לאמיתה של תורה וקוים בו: "כל דיין הדן דין אמת לאמיתה של תורה – נעשה שותפו של הקב"ה ליצירת שמים וארץ". הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. והשותפים לו, הדנים דין אמת לאמיתה של תורה. יש אמת מקובלת, ויש אמת לאמיתה של תורה. במחלוקת שבין ר' אליעזר לחכמים בנוגע לתנור עכנאי, יצאה בת-קול ואמרה: ההלכה כרבי אליעזר. עמד ר' יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא, כבר ניתנה תורה ובה כתוב אחרי רבים להטות. ואמנם הקב"ה חייך ואמר ניצחוני בני. אבל הכרזת הבת-קול – היא אמיתה של תורה. הכרזת רבי יהושע היא האמת המקובלת, ואשרי הזוכה לה, לאמיתה של תורה. מרן הרב ר' אברהם שפירא זצ"ל זכה לה, וזכה דורנו שהקב"ה, שראה צדיקים מועטים, שתלו בדורנו. נתפלל אליו שיביא לנו תמורתו.
__________________________________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות, www.komemiut.org
לפרטים והזמנות: kumiori@gmail.com
טלפון: 02-9974424
