ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
ר' אברהם היה המופלא שבחכמי דורנו. כבר לפני למעלה מ-60 שנה שיחרו לדבריו גאוני הדור. סיפרו לי תלמידי ישיבת חברון, שהרב מבריסק היה שואל את הבאים אליו האם בחוברת שיצאה בישיבה נמצאים חידושי תורה של אברהם אלקנה. "הביאום אלי" היה מבקש, "אני רוצה לעיין בהם".
ה"חזון איש" היה בקשר עמו וחבבו והוקירו מאוד וכתב על דברי תורתו של ר' אברום שכולם מכוונים לאמת. כשעלה ה"חזון איש" מבני-ברק לירושלים לבקר בישיבת חברון, עמדו בכניסה לישיבה התלמידים וראשי הישיבה לקדמו בברכה. בין העומדים היה גם ר' אברהם. ה"חזון איש" פנה אליו ואמר לו: "מה אתה עושה כאן בקבלת פנים? אל תפסיק מלימודך, שוב לתלמודך". ר' איסר זלמן מלצר, הרב הרצוג, הרב הראשי, וכל גדולי ירושלים העריצו את ר' אברהם בזכות פלאי כשרונותיו ושקדנותו שלא ידעה גבול, בזכות חידושיו הבהירים, ובזכות יכולתו להאיר את דבריהם בהערות חשובות שגילו את אמיתתם ועומקם.
בעת הלוויה אמר הרב רוזנטל, אב"ד חיפה, על חכמי ירושלים שהיו מזהים בפרסומים של דברי תורה מה נכתב על-ידי ר' אברהם אלקנה לפי גאונות החכמה שבכתוב.
גם אני כילד זכיתי לעמוד לפני ר' אברהם כשעליתי לירושלים לפני 56 שנה עם קבוצה קטנה של תלמידי כפר הרא"ה. לנסיעתנו התלווה הרב נריה, ובכניסה לירושלים אמר לנו: "הביטו בחלון האוטובוס על תושבי ירושלים. תוכלו לזהות שם את אביי ורבא, הם סובבים ברחובותיה". וכשהגענו לפני הרב הרצוג שיבקש לקבל בחיבתו המיוחדת את הדור החדש שלומד בישיבת בני-עקיבא, עמדנו לפני ר' אברהם והוא הלהיט את הסוגיה והתעסק אתנו בלימוד, והכול היה חי, כל כך מעניין, מעורר מחשבה. והרב הצעיר שלפנינו חבר אלינו ללא כל חיץ. אז הכרתי את אביי ורבא של דורי בתוך ירושלים. חלפו השנים ובאתי ללמוד בישיבת "מרכז הרב" ור' אברהם החיה את תורתנו. ראינו איש חי, מלא חכמה, פיקחות שכולה תורה והתורה מתגלגלת מפיו כגל של אגוזים - מקורות, סברות, חידושים, חיפוש אמת, וכל זה מתוך אהבה כה גדולה אלינו כאילו היינו חלק מתורתו, חלק מחייו. בלי חיץ, בלי חומה, בלי גינוני כבוד.
חלפו השנים ב"מרכז", ר' צבי יהודה זצ"ל הוליך את רוח הישיבה והנהיג את נשמתה. הגדיל אותנו בהבנה רחבה, בהזדהות עם תהליך הגאולה, עם הנהגת דור התחייה מתוך אהבת הכול, כל הכוחות שבה, ומתוך הכרת חובתנו להמשיך. אל ר' אברהם היה שולח אותנו להבין עומקה של תורה, לשמוע תשובה בענייני הלכה. לא ידעתי עד צאתי מן הישיבה כמה גדול כוחו של ר' אברהם כמנהיג, לא ידעתי כמה עצומות ידיעותיו בספרי מהר"ל והגר"א. כל עוד ר' צבי יהודה הנהיג, היה ר' אברום מתגלגל יחד עמנו אחרי רצ"י כתלמיד. מקשיב לכל דבריו ללא אומר עד הסתלקותו של רצ"י, כשהתכנסנו לפי קריאתו ב"ישיבה לצעירים", ופתאום ראינו גדולתו של ר' אברהם בכל חלקי התורה. בצניעותו הרבה הסתיר את כל הדברים, מפני גדולתו של ר' צבי יהודה זצ"ל. והנה עכשיו לנגד עיני ראיתי איך גדלות בתורה ושקידה עצומה עשוהו לגדול בכל מכמני התורה. הלמדנות, הפיקחות, השמחה ובדיחות הדעת, חברו לגדלות ולכושר הנהגה בישיבה ולכל עם ישראל.
כוח הנהגה אמיץ
שעה שהיינו בישיבה שח לנו ר' אברהם על הקושי להיות דיין בבית הדין בירושלים. על כאבו בעקבות דברים ששמע, על בעיות אנושיות. לילות כימים היה כואב ודואג על הדברים שבאו לפניו, כמה דואג הוא לגרושה, לעגונה ולכל איש מצוק.
כשגדלתי ויצאתי לרבנות, רק אז ראיתי איך בפקחות ניווט בין הדעות השונות. איך הכריע הלכות, איך התערב מול בעלי שררה וכסף עד ששיפר כרב ראשי את מערכת הכשרות ועשאה ממלכתית, ישרה ואמיצה. איך שונו כללי העבודה בשחיטות חו"ל וההשגחה עלתה פלאים. באומץ קיבל את עולי אתיופיה כשהוא מכריע שהם יהודים, כי כך מורה ההלכה, אפילו אם מחקרים מדעיים מטילים ספק בדבר. כשהוא קובע ואומר שיש לסמוך על תשובת הרידב"ז הבודדת שנשארה במצרים, כי יד ההשגחה סייעה אותנו בדרך נס שנוכל להכריע ההלכה על-פי דבריו, ומאידך כמה ביקש לתקן את ייחוסם, את אמונתם ואת תשובתם למצוות תורה וחכמים. הוא הורה על טבילה לחידוש הברית ויצר מנגנון לכך, וכמה נרדף על כך על-ידי אנשים שלא הבינו כוח הנהגה אמיץ שמקבל על עצמו נגד חכמים מימין האוסרים ונגד מקילים משמאל שנכנעים ללחץ דעת הקהל.
ביתו של ר' אברהם היה פתוח. גדולים שיחרו לפתחו, פוליטיקאים מצאו בו עצה. פוסקים מצאו בו הלכות, והדור אשר הגיע לשיא תחתיתו, כשהוא נע מים עד ים, ומצפון ועד מזרח, "ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו". והנה בבית הזה מצאו, כדברי חכמי כרם ביבנה (שבת קל"ח).
דבר ה' זו הלכה. דבר ה' זה הקץ. דבר ה' זו נבואה.
ר' אברהם היה לגדול הדור. הפוסק המורה לדור כי עכשיו זה הקץ המגשים בדבריו את נבואות הנביאים ותפישתם הרחבה.
הוא היה לתורה הגואלת שציפה לה כל ימיו מורנו ר' צבי יהודה זצ"ל.
על ר' אברהם ראוי לומר את דברי רשב"י שם ח"ו ושלא תשכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו אלא מה אני מקיים ישוטטו לבקש... ולא ימצאו. שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד. בבית מדרשו של גאון דורנו מצאנו הלכה ברורה שיצאה מתוך משנה ברורה - אמונת התורה הגואלת ודרך הפסיקה הראויה לדורנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
