ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים" (מלכים א ב' יא)
לפסוק זה מקבילה המופיעה בתחילת ספר שמואל ב, שם מצינו:
"בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" (ה' ד-ה)
השאלה, להיכן נעלמו ששה חודשים מהפסוק בספר מלכים? הטרידה את חז"ל והראשונים. מצאנו כמה ניסיונות לתרצה:
התלמוד הירושלמי (ראש השנה פ"א ה"א) בשם רבי יהודה בי רבי מתרץ "טכנית": "חשבון מרובה בולע לחשבון ממועט" בעקבותיו הולכים גם הרלב"ג והרד"ק.
דעה אחרת בירושלמי מתרצת: "רבי יצחק בר קצצתה בשם רבי יונה שלשים ושתים ומחצה היו אלא בשביל לחלוק לו כבוד לירושלים הוא מונה אותן שלימות".
לעומת זאת מצינו שלש דעות אחרות בחז"ל, הרואות בהשמטת ששת החדשים מן הסיכום ביקורת על דוד. לפיהן ששה חודשים לא נמנו למלכות דוד בגלל הסיבות הבאות:
א. "אמר רב יהודה אמר רב:
ששה חדשים נצטרע דוד, ונסתלקה הימנו שכינה, ופירשו ממנו סנהדרין... דכתיב והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה, ... והני ששה חדשים - לא קחשיב, שמע מינה נצטרע" (סנהדרין דף קז עמוד א/ ב). לדעה זו, לאחר מעשה בת שבע ואוריה, נצטרע דוד. "מצורע חשוב כמת" ועל כן, לא נמנתה חצי שנה זו בסיכום ימי מלכותו.
ב. "רב חונא אמר כל אותן ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום בנו בשעירה היה מתכפר כהדיוט" (ירושלמי שם). לדעה זו, משך הזמן של מרד אבשלום לא נתפרש במקומו. מחסרונם של ששת החודשים מהמנין המסכם את שנות מלכות דוד, מוכח שהמרד החזיק מעמד חצי שנה. באותה תקופה דוד איננו נחשב כנשיא=מלך המתכפר בשעיר כמפורש בתורה "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא ... וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים" (ויקרא ד' כב-כג).
ג.
"אמר רבי יודן בי רבי שלום כתיב "כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם" (מלכים א י"א טז). אמר לו הקב"ה אני אמרתי לך "אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר" (דברים ב' ה)
וביקשת להתגרות בם, חייך שאינן נימנין לך" (ירושלמי שם). לדעה זו, אותם חודשים שיואב נלחם באדומים בשליחות דוד, כנגד הוראת התורה, אינם נחשבים למנין שנותיו של דוד כמלך. (נעיר במאמר מוסגר, כי מהבבלי - בבא בתרא כא ע"ב, מוכח שהחטא היה בכך שיואב הרג רק את הזכרים ולא את הנקבות, ואכמ"ל).
ניתן להציע כי הדעות חלוקות בשאלה, האם ניתן להדיח מלך שנמשח על ידי נביא ומלכותו אושרה בידי העם? לדעה הראשונה בירושלמי, היא דעת רב חונא (רב הונא בלשון הבבלי), ה"עם נתן והעם לקח". ברגע שהעם מורד ואיננו מכיר במלכות, המלך מאבד את מעמדו גם מבחינה הלכתית. הוא נחשב כ"הדיוט" גם לענין "קרבנות" (ולא רק לעניין זה). גם המשיחה הנבואית איננה יכולה לשמש "כמגן משוח בשמן" מפני הביקורת הציבורית. יתכן וזו גם דעת הרמב"ם והרשב"ם המבססים את דין "דינא דמלכותא דינא" על הסכמת העם. אפילו מרד שאיננו מבוסס על טענות הלכתיות צודקות, גורר אחריו תוצאה זו.
לעומת זאת, לפי הבבלי בשם רב יהודה ורב ולפי דעת רבי יודן ברבי שלום בירושלמי, חטאים חמורים גוררים ביקורת נוקבת ישירה ועקיפה. אומנם הדחה תתכן רק בידי נביא, כמו במקרה של שאול או ירבעם. מרד עממי, גם אם יהיה נרחב, איננו מדיח את המלך ממעמדו על פי ההלכה.
לפי זה ברור שמנהיג אשר נבחר על ידי העם בלבד,
לכולי עלמא ניתן להדיחו, בדרכים שנקבעו בחוק על ידי נציגיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
