ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים" (מלכים א ב' יא)
לפסוק זה מקבילה המופיעה בתחילת ספר שמואל ב, שם מצינו:
"בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" (ה' ד-ה)
השאלה, להיכן נעלמו ששה חודשים מהפסוק בספר מלכים? הטרידה את חז"ל והראשונים. מצאנו כמה ניסיונות לתרצה:
התלמוד הירושלמי (ראש השנה פ"א ה"א) בשם רבי יהודה בי רבי מתרץ "טכנית": "חשבון מרובה בולע לחשבון ממועט" בעקבותיו הולכים גם הרלב"ג והרד"ק.
דעה אחרת בירושלמי מתרצת: "רבי יצחק בר קצצתה בשם רבי יונה שלשים ושתים ומחצה היו אלא בשביל לחלוק לו כבוד לירושלים הוא מונה אותן שלימות".
לעומת זאת מצינו שלש דעות אחרות בחז"ל, הרואות בהשמטת ששת החדשים מן הסיכום ביקורת על דוד. לפיהן ששה חודשים לא נמנו למלכות דוד בגלל הסיבות הבאות:
א. "אמר רב יהודה אמר רב:
ששה חדשים נצטרע דוד, ונסתלקה הימנו שכינה, ופירשו ממנו סנהדרין... דכתיב והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה, ... והני ששה חדשים - לא קחשיב, שמע מינה נצטרע" (סנהדרין דף קז עמוד א/ ב). לדעה זו, לאחר מעשה בת שבע ואוריה, נצטרע דוד. "מצורע חשוב כמת" ועל כן, לא נמנתה חצי שנה זו בסיכום ימי מלכותו.
ב. "רב חונא אמר כל אותן ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום בנו בשעירה היה מתכפר כהדיוט" (ירושלמי שם). לדעה זו, משך הזמן של מרד אבשלום לא נתפרש במקומו. מחסרונם של ששת החודשים מהמנין המסכם את שנות מלכות דוד, מוכח שהמרד החזיק מעמד חצי שנה. באותה תקופה דוד איננו נחשב כנשיא=מלך המתכפר בשעיר כמפורש בתורה "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא ... וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים" (ויקרא ד' כב-כג).
ג.
"אמר רבי יודן בי רבי שלום כתיב "כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם" (מלכים א י"א טז). אמר לו הקב"ה אני אמרתי לך "אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר" (דברים ב' ה)
וביקשת להתגרות בם, חייך שאינן נימנין לך" (ירושלמי שם). לדעה זו, אותם חודשים שיואב נלחם באדומים בשליחות דוד, כנגד הוראת התורה, אינם נחשבים למנין שנותיו של דוד כמלך. (נעיר במאמר מוסגר, כי מהבבלי - בבא בתרא כא ע"ב, מוכח שהחטא היה בכך שיואב הרג רק את הזכרים ולא את הנקבות, ואכמ"ל).
ניתן להציע כי הדעות חלוקות בשאלה, האם ניתן להדיח מלך שנמשח על ידי נביא ומלכותו אושרה בידי העם? לדעה הראשונה בירושלמי, היא דעת רב חונא (רב הונא בלשון הבבלי), ה"עם נתן והעם לקח". ברגע שהעם מורד ואיננו מכיר במלכות, המלך מאבד את מעמדו גם מבחינה הלכתית. הוא נחשב כ"הדיוט" גם לענין "קרבנות" (ולא רק לעניין זה). גם המשיחה הנבואית איננה יכולה לשמש "כמגן משוח בשמן" מפני הביקורת הציבורית. יתכן וזו גם דעת הרמב"ם והרשב"ם המבססים את דין "דינא דמלכותא דינא" על הסכמת העם. אפילו מרד שאיננו מבוסס על טענות הלכתיות צודקות, גורר אחריו תוצאה זו.
לעומת זאת, לפי הבבלי בשם רב יהודה ורב ולפי דעת רבי יודן ברבי שלום בירושלמי, חטאים חמורים גוררים ביקורת נוקבת ישירה ועקיפה. אומנם הדחה תתכן רק בידי נביא, כמו במקרה של שאול או ירבעם. מרד עממי, גם אם יהיה נרחב, איננו מדיח את המלך ממעמדו על פי ההלכה.
לפי זה ברור שמנהיג אשר נבחר על ידי העם בלבד,
לכולי עלמא ניתן להדיחו, בדרכים שנקבעו בחוק על ידי נציגיו.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ניתן לברור מרק בשבת?
איך לומדים גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
להתיחס בכבוד
בדיקת פירות ט''ו בשבט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
