ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- נבואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
אולם עם כל זה עדיין יש לברר, שהרי יש תנאים בסיסיים לקבלת נבואה, אין הנבואה שורה אלא על חכם גיבור ועשיר, והרמב"ם בשמונה פרקים פ"ז מבאר, כי הכוונה על התכונות המוסריות: איזהו עשיר - השמח בחלקו, איזהו גבור הכובש את יצרו וכו'. והרי בלעם היה ההיפוך הגמור ממידות אלו: צר עין, רודף כבוד וממון, ואם כן איך שרתה עליו הנבואה?
בלעם ייצג אידאולוגיה שלמה של רשעות, כמבואר במסכת אבות: "מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם?...", היתה לו מדרשה שלימה של תלמידי בלעם, וכי הוא ראוי לנבואה?
חז"ל אמרו שמשה רבינו רבן של נביאים, היתה לו אספקלריה מאירה, דרגת ראיה נבואית הגדולה וברורה ביותר, וגם נבואה שניתנה לבלעם, ניתנה באספקלריה כזו, וברמב"ם הנ"ל ביאר, כי נבואה כזאת פירושה שלא היתה שום חציצה המעכבת את כח ראייתו של הנביא, וככל שהוא זך יותר, כך ראייתו בהירה יותר.
והטעם שגם בלעם ניתנה לו נבואה שכזו, היות וכל נביא מבאר את חזון הנבואה, לפי דרגתו ואישיותו, וכפי שהגמרא במגילה (דף י"ד) אומרת שהלכו אל חולדה הנביאה, על אף שהיה שם ירמיה הנביא, כיון שנשים רחמניות, וראו בעין טובה את החזון. ומשום כך, אי אפשר שתינתן נבואה סתמית לבלעם, מכיוון שעינו הרעה ורוע מידותיו יתרגמו את הנבואה לרעה ולא לטובה, וכפי שאכן היה שביקש לקלל. ועל כן ניתנה לו נבואה באספקלריה מאירה וברורה, אשר בה אין צורך להבנת הרואה, ואינה ניתנת לתרגום, אלא הסתכלות ברורה וחדה על רצונו של ד', מבלי להשאיר מקום לבלעם.
בזה ניתן לפרש את הברכה שאנו אומרים בהפטרה: "אשר בחר בנביאים טובים", דהיינו, שנביאי ישראל, בטוהרם ובמוסריותם הגבוהה, הם משמשים כצינור להעברת הנבואה, ע"פ מידותיהם הטובות, ועל כן אנו מדגישים, "נביאים טובים".
דברי התנא במשנה באבות - "מה בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם" צריכים ביאור, והרי אלו היו בעלי אמונה בה', ואלו חיו בלא אמונה ומהי השאלה? הנקודה היסודית במשנה באה להשריש בנו, כי טוהר המידות הוא המזכה את האדם לאמונה בה'. תלמידיו של אברהם, בהיותם בעלי תכונות טובות, שמפני כך זכו להימנות כתלמידי אברהם אבינו, ולהיות מאמינים, ולעומתם, לא זכו תלמידי בלעם לאמונה בה', מפני שחיתות דרכם. וזו התשובה לאומות העולם, הנה גם כשניתנה לכם הנבואה, אולם חסרה לכם התשתית לנבואה, ועל כן נביא שכזה, ישתמש בכח נבואתו לפרוץ גדרו של עולם, גם כשהיא תהיה באספקלריה מאירה.
הרחמן יזכנו להחזרת הנבואה לישראל, "ורוח קדשך אל תיקח ממנו", אמן ואמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
