ישימך אלקים כאפרים וכמנשה

"ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלוא הגויים" ופירש רש"י: "שעתיד יהושע לצאת ממנו שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל, ויברכם ביום ההוא לאמור, בך יברך ישראל לאמור, ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה, וישם את אפרים לפני מנשה".

יעקב אבינו הדריך את הדורות הבאים לומר בברכה "כאפרים וכמנשה", וכך מנהג ישראל בכל עת שמברכים את הבנים, בליל שבת קודש ובזמנים אחרים. ויש להבין מה הייחוד באפרים ומנשה שבהם יבורכו כל ישראל, וכי שאר השבטים לא ראויים שישראל יתברכו בהם? אלא שכוונת הדברים היא, כי בני יעקב, שבטי ישראל אמנם גדלו בבית יעקב, אולם תחילתם הייתה מצער (נרדפו ע"י עשו וע"י לבן), ואחריתם היא שׂגבה מאוד. לעומתם, אפרים ומנשה נולדו וגדלו מלכתחילה בבית של מלכות, והרי כל ישראל בני מלכים הם, ולכן יעקב בירך ואיחל לזרעו אחריו, שמתחילת גידולם ינהגו בהליכות של מלכות, "ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה".

בנוסף לכך, חלק ממהות הברכה היא להקדים את אפרים לפני מנשה, וכפרש"י הנזכר, לפי שהוא ינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל. כל הקרוב אל הארץ - קרוב לברכה (מסכת ברכות מ"א), והתורה היא הקודמת לכל דבר אחר, והיא גם הנותנת להורים המברכים את הייעוד האמיתי של בניהם. וכך אמר הנביא ירמיה: "הבן יקיר לי אפרים, אם ילד שעשועים", ובמפרשים ביארו שכל ישראל נקראו על שם אפרים, כח התורה וכוחה של ארץ ישראל.

וכבר כתב הגאון ר' עקיבא איגר בתשובה של אביו (תשובה קנ"ו): "לאשר ידעתי שאבי מורי אינו צריך לדידי לשאול שאלותיו, לצעיר ימים וחכמה כמוני היום, ואחשבה לדעת שמטרת כוונתו אך לשעשע בדברי, מאהבה אשר הטבע בלב אבות אל בנים, וירא אנוכי שבדברי המעטים מעטי כמות ואיכות, לא ימצא אבי מבוקשו לשבור צמאון אהבתו, על כן אוסיף עוד לדבר וכו'".

ומדבריו אלו של ר' עקיבא איגר, נלמד כי עיקר מעלת ה"אם ילד שעשועים" הנאמר כלפי אפרים הוא בשמחה אמיתית בכל דבר תורה ותורה שנאמרים ע"י הבנים. אמן וכן י