ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- משפט אזרחי (ערכאות)
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
ראיתם את הבג"ץ הזה, נופף משה בעיתון שבידו בהתרגשות, שוב הם התפתלו ופסקו בצורה מעוותת. מי הם ה'חכמי חלם' שנתנו לשופטים הללו כוח כה גדול ביד?
"אתה ואני", הפתיע אותו קול מאחוריו, שהמשיך ותבע: "כולנו נותנים להם כוח בכך, שאנו הולכים להישפט בפניהם, ורואים בהם כתובת לצדק ויושר. הגיע הזמן שננסה לחשוב - מה עלינו לעשות כיום כדי שהמדינה תתנהל על פי המשפט העברי?
"אתה ואני", הפתיע אותו קול מאחוריו, שהמשיך ותבע: "כולנו נותנים להם כוח בכך, שאנו הולכים להישפט בפניהם, ורואים בהם כתובת לצדק ויושר. הגיע הזמן שננסה לחשוב - מה עלינו לעשות כיום כדי שהמדינה תתנהל על פי המשפט העברי?
היערכות לשלב הבא בגאולה
הרב ראובן הילר שליט"א - רב העיר הוד השרון
נשים את הדברים על השולחן באופן היותר ברור: אנו רוצים שמדינת ישראל תהיה כלשון הרב קוק זצ"ל - "מדינה שהיא ביסודה אידיאלית... יסוד כסא ד' בעולם שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד" (אורות עמוד ק"ס).
אנחנו שמחים על הקמתה של המדינה, אך המצב שלה בהווה רחוק משאיפתנו. החזון שלנו שונה כמעט בכל תחום מהחזון הנוכחי של מובילי המדינה, אך הפערים הגדולים והניכרים ביותר (כפי שהדגיש תמיד מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל) הינם בעיקר בתחום המשפט והחינוך.
מכיוון שבוטחים אנו בחסדי ד' עמנו שלאחר תקופת קמעא קמעא, יצעידנו אל עבר הגאולה השלמה במהרה בבחינת "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות", חייבים אנו להיערך לחידושו וקימומו של המשפט העברי בארצנו.
בעיות רבות לנו בזה, אך אתמקד בשלושה תחומים:
התחום הפרסונאלי : פשוט וברור שתפילת "השיבה שופטינו כבראשונה" איננה רואה, בדרך כלל, בשופטים שבימינו, באופן שפיטתם, בחוקים עליהם הם מתבססים וכדומה את מושא ציפיותינו. אנו מתפללים לשופטים ודיינים שיהיו מעורים בחיי העם, ויחד עם זאת בקיאים בנבכי התורה ויהא בכוחם לפסוק על פי תורה גם בשאלות שלא נשאלו במשך אלפי שנים. לשם כך עלינו לעודד הקמתם והרחבתם של כוללים להכשרת דיינים כאלו.
בתחום הקנוני יש התחלה מצוינת של סדרות ספרים ופסקי דין הן של המערכת הממוסדת של דייני בתי הדין והן של בתי הדין לממונות. יש להושיב תלמידי חכמים, שיבנו מחומרים אלו ספרי חוקים מסודרים למדינת התורה. עבודה התחלתית בתחום זה עשו ד"ר שילם וורהפטיג ופרופסור רקובר, אם כי מן הראוי שמפעל כזה יהיה בחסות בית מדרש תורני ולא אקדמי.
התחום המסובך ביותר הינו התחום ההסברתי . כמובן ניתן להפטר מאחריות בתחום זה באמירה: "הלוא מדינת התורה תהיה רק כשרוב העם יחזרו בתשובה", אך לעניות דעתי אנו צריכים ויכולים לפעול כדי לקדם תחום זה. יש אכזבה עצומה בציבור מהמערכת הנוכחית ומאידך קיים חוסר היכרות מוחלט עם האוצר הנפלא של משפטי התורה, רמתם המוסרית של הדיינים ומהירות הפסיקה בבתי הדין התורניים. כשהעם יתוודע למערכת בתי הדין, ויתחיל להעדיף בתי דין אלו בתחומים שאפשר מבחינת החוק לעשות זאת, ייווצר לחץ מלמטה, שיביא בסופו של דבר להפיכת המשפט העברי לספר החוקים הרשמי של מדינת ישראל.
פניה לערכאות משפטיות
הרב מרדכי נגארי שליט"א - רב העיר מעלה אדומים
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים, ואע"פ שדיניהם כדיני ישראל, אי אתה רשאי להיזקק להם" (גיטין פ"ח), כלומר לפנות אליהם בתביעה משפטית. לפיכך, נקט הרמב"ם (סנהדרין כ"ו ז') לשון חריפה והגדיר את הפונה לערכאות: "כאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבנו".
הרב הרצוג זצ"ל, הרב הראשי לישראל, קבל רבות על חילול ה' הנורא בכך, שדווקא עם שיבת ציון ותקומת מדינת ישראל, לא הצלחנו בעוונותינו הרבים להעמיד את המשפט העברי, דין התורה, כמשפט המדינה.
על כן פשוט הדבר שאין לאדם לתבוע את חברו בבית משפט אזרחי כלל ועיקר! יתר על כן - אם בית המשפט פוסק לזכות את אחד מבעלי הדין בניגוד למגיע לו על פי דין תורה, הרי הממון הזה גזל בידו (חידושי רע"א שם).
במקום בתי המשפט האזרחיים, עלינו לעודד פנייה לבתי דין לדיני ממונות הדנים כפסק בוררות, ואשר פוסקים פשרה הקרובה לדין תורה. כך ממשיכים דייני ישראל לדורותיהם, במסורת הנמשכת מאז מתן תורה ועד עצם היום הזה, לדון ולפסוק על פי דיני התורה בין איש לרעהו, בין אדם לחברה ולקהילה וכמובן בין איש לאישתו.
אמנם יש מצבים שמותר לפנות לבית משפט אזרחי : במקרה שהנתבע מסרב להתדיין על פי דין תורה, נותן בית הדין רשות לתובע לגשת לבית משפט על מנת להציל את ממונו (שו"ע חו"מ כ"ו, ב). גם במקרה של תביעה הקשורה לתקנות הציבור והקהל הדנים לפי כללי וחוקי המינהל, התקשורת, חוקת העבודה וכדומה, ואשר בתביעה זו תובעים את רשויות השלטון (מדינה, רשות מקומית), שלצערנו אינם כפופים לדין תורה ולא יבצעו פסק דין של בית דין רבני, מותר לפנות לערכאות (כמו בי"ד לעבודה - בתביעת פיצויי פיטורין, הלנת שכר, זכויות עובד וכדומה). במקרים אלו מותר לשפוט על פי תקנות הציבור שקבעו אינסטנציה ציבורית אשר לה הסמכות לדון בכך, אך כמובן שפנייה כזו צריכה להיות על פי היתר רב-פוסק.
תפילתנו לה' יתברך כי ישיב לנו את שופטינו כבראשונה, ויעמיד לנו שופטים יראים ושלמים, בעלי גאווה יהודית, שכפופים לחוקי התורה ולא חלילה לחוקות הגויים ולמשפט הבינלאומי "הנאור". ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה.
איפה יוסל'ה?
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
לא חטפתי ולא החבאתי את יוסל'ה שוחמכר, למרות שאני גר בצפת בבית שהחביאו בו את יוסל'ה לפני ארבעים וחמש שנה. קניתי את הבית אחר כך, יש לי הוכחות. למרות זאת כשהייתי ילד קטן צעקו אחרי ברחוב: "איפה יוסל'ה?" כאילו שאני חטפתי אותו, כי הייתה לי כיפה על הראש. אם לא היה לך אליבי והיית דתי - היית חשוד טבעי. התקשורות שהבינה לרוחו של השלטון עודדה את ה"עליהום".
איך סכסוך משפחתי הופך לפרשיה לאומית? בן גוריון החליט שצריך להראות לדתיים מהו "שלטון החוק", והוציא את כל הסוכנים החשאיים, שאמורים לעסוק בביטחון המדינה, כדי לתפוס את יוסל'ה. לשם כך חטפו הסוכנים את רות בן דוד בצרפת וחקרו אותה באמצעים שונים ומגוונים. כשהוציאו ממנה את כתובתו של יוסל'ה באו ולקחו אותו בניגוד לרצונו(!!) והביאו אותו לאמא שזנחה אותו בעבר.
התוכנית שלה הייתה לעזוב את ישראל ולגור ברוסיה, להתחמם לאורו של סטאלין "שמש העמים". הסבא שלקח את יוסל'ה לרשותו, הכיר את הצדק הרוסי. הם כבר הורידו לו עין אחת כשהיה בגלות בסיביר, עונש על שמירת מצוות. הוא לא הסכים שהאם תיקח את הנער לרוסיה בכוח ותעבירו על יהדותו.
הסוכנים של בן גוריון פעלו כדי לבסס את "שלטון החוק של מפא"י". למה "החוק של מפא"י"? כי כש"שלטון החוק" לא התאים לבן גוריון, ובית המשפט חייב את בן גוריון לפנות את יקיריו מקיבוץ "ברעם", הוא קרע את פסק הדין של בית המשפט העליון, מפני ש"כמה חיילים יש לבית המשפט העליון?" זה היה כשהם לא הבינו מי השליט האמיתי. לא מתאים - אין שלטון חוק.
את התפקיד של בן גוריון לקח אהרון ברק. אין חוק - יש אני! "אהרון ברק הוא כמו שודד ים משפטי, ששובר את השיא העולמי ביוהרה שיפוטית". כך כותב פרופ' ריצ'רד פוזנר, שופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים בשיקאגו ואחד המשפטנים החשובים בארה"ב.
טועה מי שחושב כי אהרן ברק פסק על פי החוק. "ברק לוקח כְּמובן מאליו שלשופטים יש סמכות טבועה לגבור על חוקים". "בית המשפט הוא שיוצר את דבר החקיקה בישראל, תוך שהוא משתמש בחוקים עצמם כטיוטה ראשונה שבית המשפט חופשי לשכתבה". לדבריו של פרופ' פוזנר ברק השתלט על המדינה, ביטל את חוקיה ואת רצון תושביה. ביטל את הערכים והחוקים שלא נראו לו, והשליט את הערכים שנראו לו. את הכל הלביש במילים של חוקים ועיקם אותם לפי רצונו. אם הוא לא מצא חוקים - הוא המציא אותם.
איך מתמודדים עם המסורת השיפוטית שהשאיר אהרון ברק? א] היום צריך להתפלל בכוונה אמיתית: "השיבה שופטינו כבראשונה". ב] מחר כשנהיה בשלטון, נדע מה לעשות, רק שזה יהיה למען הערכים שאנחנו מאמינים בהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
