ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלקנה בן שלומית
מספר הפעמים המועט של מתן צדקה בסקר עומד בניגוד חריף למצב שקיים בחוגים יהודיים דתיים בישראל וגם בתפוצה. ביום ראשון ממוצע במונסי, לפי מיטב זיכרוני, אנשים נתנו עשר תרומות ביום אחד. בקהילות שביקרתי בהן בארה"ב בזמן האחרון, אני יכול להעיד שהמצב לא השתנה כלל וכלל.
התלמוד אומר לנו "צורכי עמך מרובין". התורה עצמה מזהירה אותנו ש"לא יחדל אביון מקרב עמך". לכן ברור שמתן צדקה הוא מאפיין קבוע בחיים של כל יהודי דתי. מי ייתן וכולנו נזכה להימנות על הנותנים ולא על המקבלים.
באלפי שנות ההיסטוריה שלנו הפך מתן קבוע של צדקה לנורמה ולערך מרכזי בחיינו. שוב, אני לא מדבר על הסכומים שנתרמים לצדקה. הסכומים האלה משתנים, ובצדק, מאדם לאדם וממטרה למטרה. אני מתייחס לתדירות מתן הצדקה, להרגל לתת שוב ושוב ושוב. בהשקפת העולם היהודית זה המבחן האמיתי של הצדקה ושל הנתינה.
על אף שאין לי הוכחה בדוקה לכך, אני משוכנע שהיכולת לתרום באופן סדיר קשורה לקיום מצוות התורה. הניסיון האישי שלי מחזק את הטענה הזאת. אנשים שזקוקים לעזרה פונים תמיד לחפש אותה בשכונות של יהודים דתיים. העולם היהודי הדתי יצר מערכת מורכבת של ארגוני צדקה וגמילות חסדים לנזקקים. המערכת הזאת כוללת מאות אגודות שמשאילות ציוד בחינם, שמספקות סיוע רפואי, שמקיימות תוכניות לרווחה חינוכית, שמסייעות לזוגות צעירים להינשא ועוד אינספור שירותים ומעשי חסד אחרים. על אף שלא פעם יש גם סיוע ממשלתי במצבים כאלה, רוב רובם של ארגוני הצדקה האלה ממומנים על ידי אנשים פרטיים ועל ידי הקהילה כולה, לא רק העשירים שבה.
ראיתי קבצנים שחלקו את התרומות הדלות שהם קיבצו עם אנשים אחרים שמזלם האיר להם פנים פחות. התלמוד מצדיק אפילו מתן צדקה לרמאים ולנוכלים שמנצלים את נדיבות לבנו באומרו "בואו ונחזיק טובה לרמאים שאלמלא הם, היינו חוטאים", מפני שאלמלא היו אנשים שהיינו חושדים שהם רמאים, לא היה לנו תירוץ להימנע מלקיים את חובתנו ולתת צדקה. התורה תמיד תובעת מאתנו לטעות לצד הטוב והחמלה. אסור לנו להתחרט או להצטער על מתן צדקה או סיוע.
בחברה המאורגנת מדי שלנו, אנשים רבים לא נותנים צדקה ישירות לנזקקים. הם תורמים בעיקר לארגונים גדולים שאחראים לחלוקתה. הארגונים האלה חיוניים וחשובים, ומרביתם עושים את עבודת הצדקה שלהם בתבונה, ביושר וביעילות. עם זה, למתן צדקה מסוג זה אין פנים ואין רגש, ואין בו פן אישי, במידה רבה. נתינה כזאת גם מגבילה את מספר הפעמים שאדם נותן. הרמב"ם מציין שמוטב לתת חמישה שקלים לעשרה עניים מלתת חמישים שקלים לאדם אחד. סכום הצדקה לא משתנה, אבל כשאדם נותן עשר פעמים, הוא מאמן את ידו בנתינה, ולכן שריר הצדקה שלו לא יתנוון עם הזמן.
התורה גם רצתה שיהיה לנו קשר אישי עם העני והנצרך. ההלכה דורשת מאתנו לא רק לתת צדקה אלא גם אומרת לנו איך לתת צדקה. מילה טובה או חיוך גם הם חלק ממעשה הצדקה. לאנשים שנותנים צדקה כחלק משגרת חייהם קל יותר להתגבר על רגש טינה או תחושת ניצול. כדי שמתן הצדקה יועיל לנותן לא פחות מאשר למקבל, הוא צריך להיות חלק קבוע ומתמשך בחייו ובמעשיו של האדם.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות שטיפת כלים בשבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
