ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
להלכה - "אין מקדשים חודשים ואין מעברים שנים אלא הסנהדרין הגדולה". וכאן נשאלת השאלה כיצד בזמנינו פועלת מערכת מועדי ישראל מי מקדש ומי קובע?
הרמב"ן בהשגותיו על ספר המצוות (מצוה קנ"ג) כותב שהלל הנשיא האחרון, הוא שקידש את החודשים ועיבר את השנים עד ביאת הגואל, אולם בדברי הרמב"ם איננו מוצאים כל אזכור לנושא זה, לא בפירוש המשנה, לא בספר המצוות ולא ביד החזקה.
כדי להבין את שיטת הרמב"ם אנו זקוקים להנחת יסוד חדשה, כפי שמסביר בעל המשך חכמה - שהרמב"ם כותב, שישנה הלכה למשה מסיני שבזמן שאין סמוכים בפועל, מקדשים על פי החשבון. ומי זה שעושה את חלוֹת הקדושה? זה הציבור שנמצא בארץ ישראל.
הציבור שיושב בארץ יש לו הפוטנציאל לחדש את הסמיכה כפי שכותב הרמב"ם (בהלכות סנהדרין פרק ד' הלכה י"א). מכאן רואים שיש לקיבוץ הכללי של יושבי הארץ דין סמוכים לעניין המשכיות הסמיכה, וכך גם לחשבון של יושבי הארץ יש את הסמכות שאם יושבי הארץ וכל חכמינו מסכימים על תאריך ראש חודש, החלוֹת חלה היום כמו בזמן הסנהדרין הגדולה.
לכן הרמב"ם כותב (מצוות עשה קנ"ג) דבר חשוב ביותר, שאילו היה קורה בזמן מן הזמנים שיהודים לא היו נמצאים בארץ בכלל, כל מערך מועדי ישראל היה מתערער לחלוטין.
כאן רואים בעליל את גודל החשיבות של ישיבת ישראל בארץ שרק הם, אפילו אם הם מספר קטן מהווים את קיום האומה, ובזכות אותם מעטים, כל ישראל בעולם יכולים לחוג את מועדי ה'.
קיומה של האומה מותנה במידת היותה בארצה. כל אחד מבין שכל מה שמרבים ישוב יהודי בארץ, מחזקים את החטיבה הלאומית הכללית ואין דומה עשרה יהודים שנמצאים בארץ לכמה מיליונים. חיזוק ההתיישבות במרחבי ארצנו מחזק את הבנין הלאומי הכללי, עד שנזכה שכל אחינו הפזורים בארצות הגולה יתכנסו לארצנו הקדושה ואז נזכה גם לגאולה שלמה בקרוב בימינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












