ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה בן הדסה
הנתבע הזמין את התובע לעבוד ביחד עם שניים מחבריו בסיוד דירה. הנתבע התחייב לשלם לתובע סך של 25 ₪ לשעה, ולחבריו - 20 ₪. התובע עבד במשך כמה ימים, ולאחר מכן עזב, טרם שהסתיימה עבודת הסיוד, כיוון שמצא עבודה אחרת.
הדירה המדוברת עמדה להשכרה. בגלל שסיוד הדירה לא הסתיים בזמן, לא היה הנתבע יכול להשכיר את הדירה, והפסיד שכר דירה של חודש, עד שסיים את סיוד הדירה ומצא שוכר אחר. כמו כן, על מנת לסיים את הסיוד, נאלץ הנתבע להזמין פועל אחר, ששכרו היה 30 ₪ לשעה.
הדירה המדוברת עמדה להשכרה. בגלל שסיוד הדירה לא הסתיים בזמן, לא היה הנתבע יכול להשכיר את הדירה, והפסיד שכר דירה של חודש, עד שסיים את סיוד הדירה ומצא שוכר אחר. כמו כן, על מנת לסיים את הסיוד, נאלץ הנתבע להזמין פועל אחר, ששכרו היה 30 ₪ לשעה.
התביעה: התובע תובע את מלוא שכרו על הזמן שעבד. הוא טוען, שאילו היה יודע שהדירה מיועדת להשכרה, לא היה מפסיק את העבודה באמצע.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שהיות שנגרמו לו הפסדים בגלל שהתובע לא סיים את העבודה, הוא רשאי לנכות את ההפסדים משכרו של התובע. הוא טוען, שהתובע ידע שעליו להתחייב לחודש עבודה. אם לא היה מסכים, לא היה הנתבע שוכר אותו.
גם במידה שהוא חייב, טען הנתבע שאינו צריך לשלם יותר מאשר 20 ש"ח לשעה, כפי ששילם לשני הפועלים האחרים. שכן, הסכמתו לשלם לתובע יותר נבעה מהתחייבות התובע לעבוד במשך חודש שלם, ולא היה משלם כל כך הרבה לפועל שאיננו מוכן להתחייב לזמן ארוך.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
78 - שותפות במיזם כלכלי
79 - מלאכת דבר האבד שלא היה ידוע לפועל מראש
80 - משאית שפגעה ברכב חוסם
טען עוד
הנימוקים: באופן עקרוני, פועל שנשכר לתקופת זמן מסוימת, רשאי לחזור בו באמצע התקופה. אולם, אם בגלל חזרתו נאלץ המעסיק להעסיק פועלים אחרים כדי למנוע הפסדים (=''דבר האבד''), רשאי המעסיק לנכות את שכר הפועלים משכרו של הפועל שחזר בו. דבר זה מבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שלג סעיפים ה-ו): "בדבר האבוד, כגון פשתן להעלות מהמשרה, או ששכר חמור להביא חלילין למת או לכלה וכיוצא בהם, אחד פועל ואחד קבלן, אינו יכול לחזור בו... אם היה מוצא פועלים אחרים לשכור כששכר את אלו, ועכשיו אינו מוצא, שוכר עליהם או מטען... כיצד, שוכר עליהם פועלים וגומרין מלאכתן שלא תאבד, וכל שיוסיף לאלו הפועלים האחרים על מה שפסק לראשונים נוטל מהראשונים. עד כמה עד כדי שכרן של ראשונים...".
בנדון דידן, הנתבע הפסיד שכר של חודש בגלל שהתובע הפסיק לעבוד, ולכן היה רשאי לשכור פועל אחר, כפי שעשה, ולנכות את העלות העודפת של שכרו משכרו של התובע. וכן מבואר בחזון אי"ש (בבא קמא סי'' כג אות כב): "בהפסד של מניעת הריוח, דלענין שוכר עליהן ודאי דינו כדבר האבוד כמו שכתב המרדכי (הובא ברמ"א חו"מ שלג, ה) דמלמד חשיב דבר האבוד, וכמו שכתב בהג"א (=על הרא"ש בבא מציעא פרק ו, סימן ו) דאם שכרו לארוג בגד ועכשו אפשר למכור הבגד ביוקר ואחר זמן יהיה בזול מקרי דבר האבד...".
וכן משמע גם מערוך השולחן (חושן משפט סימן שלג סעיף יח).
ואמנם, בדין דבר האבד, אין אפשרות לנכות משכרו של הפועל את ההפסדים שנגרמו לבעל הבית, אלא רק את עלות שכירתם של פועלים חלופיים. בהקשר של הדוגמא בשולחן ערוך לגבי העלאת פשתן מן המשרה, אין לנכות משכר הפועל את ההפסדים שנגרמו לפשתן, אלא רק את עלות הפועלים החלופיים שהעלו את הפשתן מן המשרה.
לאור זאת, יש לשאול, האם הנתבע רשאי לנכות את שכרו של הפועל החלופי משכרו של התובע, מאחר שהפועל החלופי לא עמד גם הוא בזמן שנדרש כדי להשכיר את הדירה לשוכר הראשון, ונמצא שאת שכר הדירה של השוכר הראשון, היה הנתבע מפסיד בכל מקרה.
בית הדין קבע, שאם לא היה הנתבע מעסיק פועל נוסף, לא היה יכול להשכיר את הדירה לעולם, ולכן היה הנתבע מוכרח לשכור פועל חלופי, ולכן ניתן לנכות את תוספת שכרו משכרו של התובע.
אמנם, כל האמור לעיל מבוסס על ההנחה, שהתובע אכן נשכר לעבודה שיכולה להימשך גם חודש שלם. אולם כאמור, דבר זה שנוי במחלוקת בין הצדדים. בית הדין קבע, שהנתבע נאמן, במיגו שהיה טוען ששילם לתובע את שכרו.
אלא שיש לדון בשאלה, האם פועל שעזב עבודה כשלא ידע שהיא מלאכת דבר האבד, חייב לשאת בהפסדים לבעל הבית. הרמב"ן (בבא מציעא עו: ד"ה והוי) מסביר מדוע מנכים משכרו של הפועל במקרה של דבר האבד: "והוי יודע שהפועלים שחזרו בהם בדבר האבד אף על פי שלא התחילו במלאכה שוכר עליהן או מטען, והיינו מתני'', ואף על פי שכל זמן שלא באת חבילה לידו אין כאן אלא דברים, חייבין לשלם עד כדי שכרן ולא יותר, דסמכא דעתייהו מעיקרא ואין כאן דרך לקנין...".
דהיינו, חיובו של הפועל נובע מכך שהוא התחייב לשלם אם יחזור בו במקרה של דבר האבד. מכאן מסיק בפתחי חושן (שכירות פרק יא הערה לח): "נראה על פי דברי הרמב"ן שלא חייבו פועל בדבר האבוד אלא שבשעת השכירות ידע הפועל שנשכר לדבר האבוד, ועל דעת כן שעבד עצמו, אבל אם שכרו לסתם מלאכה... מסתבר שאין דינו כפועל בדבר האבוד, שלא שעבד עצמו על דעת כן".
בנדון דידן, אף אם הנתבע צודק בטענתו שהתובע נשכר לחודש, הרי ש
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
