"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות יח, א).

" וישמע יתרו - מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק". הרי כתוב בפירוש בהמשך "כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"?
ובהמשך אומר רש"י: " את כל אשר עשה - להם בירידת המן ובבאר ובעמלק".

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות יח, א).

" עתה ידעתי - מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר. מכל האלקים - מלמד שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם שלא הניח עבודה זרה שלא עֲבָדָה. כי בדבר אשר זדו עליהם - כתרגומו במים דמו לאבדם והם נאבדו במים...בקדרה אשר בשלו בה נתבשלו".

"וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם"
(שמות יח, ט - י).

"ואמר ר"י משום ר"ש בן יוחי: מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאתה לאה והודתו שנאמר הפעם אודה את ה'".

לפי שראתה לאה ברוח הקדש שיעקב מעמיד שנים עשר שבטים ולו ארבע נשים, אם כן כל אשה צריכה ללדת שלשה ילדים, וכיון שילדה לאה בן רביעי, הודתה על חלקה שעלה יותר מן החשבון המגיע לה, וקראה שמו יהודה. ולכן זכתה ויצא ממנה דוד המלך ע"ה.

"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב).

" ויחן שם ישראל - כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומת ובמחלוקת".

"וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי" (שמות יט, ג-ד).

"אלה הדברים - לא פחות ולא יותר". כי עם ישראל הם בני אברהם, יצחק ויעקב ועתידים לקבל תורה ומגיע להם כל השבחים הללו, ובפרט שבעת שעמדו בהר סיני פסקה זוהמתן וקבלו ואמרו "נעשה ונשמע".