ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעלון חמדת ימים לפרשת ראה משנת תשס"ג (ניתן למצא בארכיון באתרנו www.eretzhemdah.org), הסברנו את האיסור המופיע בפרשתנו:
"לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם" (דברים י"ב ד).
הסברנו כי עם ישראל נצטווה בכניסתו לארץ להשמיד את ה"מרכזים הרוחניים" ששימשו לעבודת אלילים שימצא. אך אם יתקל במרכזים רוחניים שנבנו בידי האבות ובני בריתם, חלילה לו מלהרסם.
מהי ההווא אמינא? הסברנו כי היו אמצעים ששימשו לעבודת ד' בהיתר בתקופת האבות ונאסרו על הבנים, כגון "מצבות", אותם אין להשמיד אלא יש לגונזם. ה"חתם סופר" מרחיב ואוסר גם על הריסת ונתיצת מזבחות שנבנו לשם עבודת ד' באיסור כגון בזמן "איסור במות". גם מזבחות אלה יש לגנוז ואין להרוס. הסבר זה מבאר מדוע היה כל כך קשה גם למלכי יהודה הצדיקים לבער את עבודת הבמות לשם ד', האסורה. אי אפשר על פי ההלכה לפגוע בהם על ידי הריסתם. מאידך "גניזה" מצריכה מאמץ כספי וארגוני אדיר.
השבוע נספר לקוראינו על אחד הממצאים הארכיאולוגיים המדהימים בתחום זה.
העיר הכנענית ערד, היא אחת הערים העתיקות בארץ ובעולם. עוד בהיות ישראל במדבר, יוצא מלך ערד הכנעני להלחם בישראל (במדבר כ"א א, ל"ג מ). גם יהושע נאלץ להלחם בעיר זו (י"ב יד).
העיר נחפרה כבר לפני עשרות שנים בידי פרופ' רות עמירן. מעל לעיר הכנענית מתנשא תל ערד ועליו הייתה בנויה לתלפיות העיר הישראלית במשך תקופה ארוכה, החל מתקופת ההתנחלות ועד לסוף ימי הבית הראשון. פרופ' יוחנן אהרוני קיבל את המשימה לנסות ולגלות את צפונותיה של ההתנחלות היהודית.
בתקופת יאשיהו, סמוך לחורבן בית ראשון, הייתה העיר מבוצרת ומוקפת חומת אבן עבה, בסגנון "קדומות ונסוגות" [חומה מוצקה לא ישרה, חלקה מופנה החוצה (קדמות) וחלקה פנימה(נסוגות)] המתאימה לתקופה זו. פרופ' אהרוני גילה כי דווקא במקום הגבוה ביותר בחומת העיר, בחלקה הצפוני, קיים שינוי בלתי מובן במבנה החומה ולאורך כמה עשרות מטרים היא הופכת להיות חומת סוגרים. חומה זו איננה מסיבית כמו שאר חלקיה והיא עשויה משני קירות, לא עבים במיוחד שביניהם מילוי עפר. מבנה חומה זו מתאים לתקופה קדומה הרבה יותר. לא היה כל הסבר הגיוני לתופעה.
באותו איזור, צמוד לחומה התגלה מתחם מוקף גדר. בחצר המתחם עמד מזבח עולה ולצידו בור מים. בחלק הסמוך לחומה גילו החופרים כי הקיר הפנימי של הסוגרים חותך את חללו של מבנה, שנמצא כתוצאה מכך, ברובו, בתוך החומה. שוב, תופעה שאי אפשר להסבירה על פי ה"שכל הישר".
מן הממצאים במתחם עלו בבירור המסקנות הבאות:
א. המתחם היה אתר מקודש ששימש להקרבת קרבנות.
ב. כל הקרבנות היו מבהמות טהורות.
ג. נמצאו חרסים רבים ועליהם סימנים כמו ק' ות' עם שם הויה של הקב"ה.
ד. לא נמצאו רמזים לפולחן הקשור בעבודת אלילים באתר כמו צלמיות וכדו'.
ה. נעשה נסיון בתקופת חזקיהו להפסיק את ההקרבה על גבי המזבח.
ו. חומת הסוגרים נבנתה בימי יאשיהו.
פרופ' אהרוני החליט להוציא את העפר שנשפך בין הסוגרים בתקופת יאשיהו. לתדהמתו הוא גילה כי באמצע גובה השפכים היו לוחות שיש אשר הגנו על המשך המבנה שקצהו היה גלוי בחצר. מבנה זה היה מחולק לשני חדרים. האחד תפס שני שליש של מימד האורך והשני, שליש. בתוך החדר הפנימי, הקטן יותר, עמדו שתי מצבות ושני מזבחות קטורת. על המזבחות נערמו שיירי הקטורת האחרונה שנשרפה שם, איש לא נגע באפר. גם בתוך המבנה לא היה כל זכר לעבודה זרה. מדובר אם כן, בדגם של המקדש בירושלים שהתנוסס בכיוון זה במרומי העיר הישראלית. מדובר ב"במה" יהודית שעבדו בה באיסור את הקב"ה. חזקיהו ניסה ולא הצליח להפסיק את העבודה בה. עד שבא יאשיהו וגנז את המקום.
אהרוני שידע כי התנ"ך משבח את יאשיהו ומפאר את מפעל חייו - הפסקת "עבודת הבמות", עמד נפעם מול ההקפדה על האיסור "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם". יאשיהו השקיע מאמץ אדיר, כדי להפסיק את עבודת ד' האסורה על פי ההלכה ודיקדוקיה. יודעי דבר מספרים כי הרהורי תשובה עלו בראשו של הפרופ'. זמן קצר מאוחר יותר הלך האיש לעולמו לא לפני שפירסם את ממצאיו המופלאים.
הבה נקווה כי חקר צפונותיה של הארץ, יגלה לנו עוד על חייהם ופועלם של מלכי יהודה הצדיקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
