- פרשת שבוע ותנ"ך
- ראה
- מדורים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעלון חמדת ימים לפרשת ראה משנת תשס"ג (ניתן למצא בארכיון באתרנו www.eretzhemdah.org), הסברנו את האיסור המופיע בפרשתנו:
"לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם" (דברים י"ב ד).
הסברנו כי עם ישראל נצטווה בכניסתו לארץ להשמיד את ה"מרכזים הרוחניים" ששימשו לעבודת אלילים שימצא. אך אם יתקל במרכזים רוחניים שנבנו בידי האבות ובני בריתם, חלילה לו מלהרסם.
מהי ההווא אמינא? הסברנו כי היו אמצעים ששימשו לעבודת ד' בהיתר בתקופת האבות ונאסרו על הבנים, כגון "מצבות", אותם אין להשמיד אלא יש לגונזם. ה"חתם סופר" מרחיב ואוסר גם על הריסת ונתיצת מזבחות שנבנו לשם עבודת ד' באיסור כגון בזמן "איסור במות". גם מזבחות אלה יש לגנוז ואין להרוס. הסבר זה מבאר מדוע היה כל כך קשה גם למלכי יהודה הצדיקים לבער את עבודת הבמות לשם ד', האסורה. אי אפשר על פי ההלכה לפגוע בהם על ידי הריסתם. מאידך "גניזה" מצריכה מאמץ כספי וארגוני אדיר.
השבוע נספר לקוראינו על אחד הממצאים הארכיאולוגיים המדהימים בתחום זה.
העיר הכנענית ערד, היא אחת הערים העתיקות בארץ ובעולם. עוד בהיות ישראל במדבר, יוצא מלך ערד הכנעני להלחם בישראל (במדבר כ"א א, ל"ג מ). גם יהושע נאלץ להלחם בעיר זו (י"ב יד).
העיר נחפרה כבר לפני עשרות שנים בידי פרופ' רות עמירן. מעל לעיר הכנענית מתנשא תל ערד ועליו הייתה בנויה לתלפיות העיר הישראלית במשך תקופה ארוכה, החל מתקופת ההתנחלות ועד לסוף ימי הבית הראשון. פרופ' יוחנן אהרוני קיבל את המשימה לנסות ולגלות את צפונותיה של ההתנחלות היהודית.
בתקופת יאשיהו, סמוך לחורבן בית ראשון, הייתה העיר מבוצרת ומוקפת חומת אבן עבה, בסגנון "קדומות ונסוגות" [חומה מוצקה לא ישרה, חלקה מופנה החוצה (קדמות) וחלקה פנימה(נסוגות)] המתאימה לתקופה זו. פרופ' אהרוני גילה כי דווקא במקום הגבוה ביותר בחומת העיר, בחלקה הצפוני, קיים שינוי בלתי מובן במבנה החומה ולאורך כמה עשרות מטרים היא הופכת להיות חומת סוגרים. חומה זו איננה מסיבית כמו שאר חלקיה והיא עשויה משני קירות, לא עבים במיוחד שביניהם מילוי עפר. מבנה חומה זו מתאים לתקופה קדומה הרבה יותר. לא היה כל הסבר הגיוני לתופעה.
באותו איזור, צמוד לחומה התגלה מתחם מוקף גדר. בחצר המתחם עמד מזבח עולה ולצידו בור מים. בחלק הסמוך לחומה גילו החופרים כי הקיר הפנימי של הסוגרים חותך את חללו של מבנה, שנמצא כתוצאה מכך, ברובו, בתוך החומה. שוב, תופעה שאי אפשר להסבירה על פי ה"שכל הישר".
מן הממצאים במתחם עלו בבירור המסקנות הבאות:
א. המתחם היה אתר מקודש ששימש להקרבת קרבנות.
ב. כל הקרבנות היו מבהמות טהורות.
ג. נמצאו חרסים רבים ועליהם סימנים כמו ק' ות' עם שם הויה של הקב"ה.
ד. לא נמצאו רמזים לפולחן הקשור בעבודת אלילים באתר כמו צלמיות וכדו'.
ה. נעשה נסיון בתקופת חזקיהו להפסיק את ההקרבה על גבי המזבח.
ו. חומת הסוגרים נבנתה בימי יאשיהו.
פרופ' אהרוני החליט להוציא את העפר שנשפך בין הסוגרים בתקופת יאשיהו. לתדהמתו הוא גילה כי באמצע גובה השפכים היו לוחות שיש אשר הגנו על המשך המבנה שקצהו היה גלוי בחצר. מבנה זה היה מחולק לשני חדרים. האחד תפס שני שליש של מימד האורך והשני, שליש. בתוך החדר הפנימי, הקטן יותר, עמדו שתי מצבות ושני מזבחות קטורת. על המזבחות נערמו שיירי הקטורת האחרונה שנשרפה שם, איש לא נגע באפר. גם בתוך המבנה לא היה כל זכר לעבודה זרה. מדובר אם כן, בדגם של המקדש בירושלים שהתנוסס בכיוון זה במרומי העיר הישראלית. מדובר ב"במה" יהודית שעבדו בה באיסור את הקב"ה. חזקיהו ניסה ולא הצליח להפסיק את העבודה בה. עד שבא יאשיהו וגנז את המקום.
אהרוני שידע כי התנ"ך משבח את יאשיהו ומפאר את מפעל חייו - הפסקת "עבודת הבמות", עמד נפעם מול ההקפדה על האיסור "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם". יאשיהו השקיע מאמץ אדיר, כדי להפסיק את עבודת ד' האסורה על פי ההלכה ודיקדוקיה. יודעי דבר מספרים כי הרהורי תשובה עלו בראשו של הפרופ'. זמן קצר מאוחר יותר הלך האיש לעולמו לא לפני שפירסם את ממצאיו המופלאים.
הבה נקווה כי חקר צפונותיה של הארץ, יגלה לנו עוד על חייהם ופועלם של מלכי יהודה הצדיקים.
לִתֵּן הַצְּדָקָה בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב
קול צופייך פרשת ראה תשפ"ב
הרב שמואל אליהו | כ"ה אב תשפ"ב
תפסיק לעבוד בשביל המשכורת!
הרב נתנאל יוסיפון | אלול תשפ"א
פתוח תפתח את ידך
גאולת ישראל תלויה בצדקה
הרב שמעון כהן | אב תשע"ד
אמון ושברו
הרב יחזקאל פרנקל | תשס"ד
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
איך עושים קידוש?
מה מברכים על מנה אחרונה?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
מה הייעוד של תורת הבנים?
סוד ההתחדשות של יצחק