ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן אלגרה
עם זאת, למתן שם לתינוק חדש במשפחה יש מקום חשוב במסורת היהודית. האשכנזים נוהגים לקרוא לתינוקות על שם קרובי משפחה שהלכו לעולמים או על שם גדולי תורה. אצל רבים מבני עדות המזרח מקובל לקרוא לילדים על שם הסבא, הסבתא או קרובי משפחה חשובים אחרים בעודם בחיים. בשני המקרים למתן השם לילד נלווה מטען רגשי גדול.
במהלך הקריירה הרבנית שלי הייתי עד לוויכוחים משפחתיים מרים שהתנהלו בזמן הברית, כשילד נקרא על שם סבא אחד ולא על שם האחר. בגלל אירועים כאלה, שאינם נדירים, לדאבון הלב, ידוע לי על מקרה שבו רב חסידי גדול הורה למשפחתו שלא לקרוא לשום ילד במשפחה על שמו במשך שלושה דורות לפחות, כדי שלא לגרום לסכסוכים במשפחה. אני זכיתי לראות את הדור הרביעי שלו שבו השם הזה הופיע ושוב ושוב.
מכל מקום, לאנשים חשוב מאוד להנציח את שמות ההורים או הסבא והסבתא במשפחה. זה יוצר תחושת רציפות ואפילו מעניק מידה של אלמוות למבנה המשפחתי ולרגשות המשפחה. זאת תזכורת מתמדת להישרדות היהודית למרות כל הקשיים, לעברנו שמלווה אותנו תמיד ולקשר ההדוק בין כל דורות היהודים. לכן יש בשם הרבה יותר ממה שנראה לעין או נשמע לאוזן.
כל זה עלה בדעתי באחרונה כשהנינה החדשה שלי נקראה על שם סבתא-רבה שלה שהלכה לעולמה. על אף שיש לי נכדים ונינים אחרים שנקראו על שם הוריי המנוחים, הרגשתי שהשם הזה ניתן מתוך רגש עמוק יותר מהשמות האחרים. מצאתי בזה נחמה גדולה ותחושה עזה של סגירת מעגל הציפה אותי.
חשיבות השמות בחיים היהודיים הפכה בשבילי במפתיע לעניין ממשי מאוד ואישי מאוד. למדתי שאין אדם מכיר את עצמו באמת ובתמים אלא כשהוא מתמודד עם הדברים במציאות. תמיד חשבתי שאני לא חלק ממשחק השמות. טעיתי.
אחד הדברים שאפיינו את החלוצים הראשונים בארץ-ישראל היה נטישת המנהג לקרוא לילדיהם בשמות קרובי משפחה שהלכו לעולמם. הם העדיפו לבחור בשמות תנ"כיים או בשמות עבריים שמתארים פרחים, פירות, רגשות וכדומה. זאת, במידה רבה, האופנה גם היום. הם התנתקו לגמרי מהמסורת ומהמנהגים, ושלא יהיה ספק בלבכם, החלוצים הראשונים היו נחושים בדעתם להיפטר מכל זכר למסורת יהודית, ולכן השמות התנ"כיים החדשים כללו שמות של רשעים, עובדי אלילים ואנשים אחרים שהיהדות דחתה אותם כדוגמאות לחיקוי לדורות הבאים. אבותיהם היו מזדעזעים לגלות שצאצאים נושאים שמות כמו עומרי, נמרוד, אבויה, שימי, ירבעם ועוד.
אך הזמנים השתנו ואיתם השמות. שמות ביידיש שהיו נפוצים מאוד במזרח אירופה הולכים ונעלמים אפילו בחוגים דתיים ביותר. הם הורדו בדרגה למעמד של שמות נוספים שכמעט לא נעשה בהם שימוש בחיי היומיום. המגמה של צמצום השימוש בשמות ביידיש רווחת כיום בכל העולם היהודי ולא רק בישראל. אני משער שכאשר יהדות מזרח אירופה תישכח מן הלב, למרות כל אירועי ההנצחה לשואה, גם השמות האלה יעברו מן העולם. כך קרה גם לשמות של יהודי בבל וחכמי התלמוד כמו אביי, רבא, רב פפא ואחרים. כולם נעלמו מהחיים היהודיים היום. אם שמות כאלה כבר עברו מן העולם, לשמות ביידיש, ולא משנה כמה היו נפוצים בעבר, צפוי גורל דומה.
השמות העבריים של התנאים במשנה, שהיו בעיקרם שמות עבריים, שרדו יפה עד ימינו. שמות יווניים ורומאיים שהיו נפוצים בתקופת בית שני בקרב היהודים גם הם נעלמו כמעט לגמרי. בחברה היהודית היום שמות אנגליים, צרפתיים, ספרדיים ורוסיים תופסים את מקומם. אפשר כמעט לעקוב אחרי אירועים בהיסטוריה היהודית לפי השמות שנשאו היהודים בתקופות השונות ובמקומות השונים. השמות חשובים ליהודים, אם כך. הם מספרים את סיפורנו ומגלים את עברנו ואת שאיפותינו לעתיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
