^ 1 רמב"ם הל' מעשר שני ונטע רבעי יא, ד סובר שהמצוה בין בזמן הבית ובין שלא בזמן הבית, ואילו הראב"ד סובר שהמצוה רק בזמן הבית. החינוך במצוה תרז כראב"ד.
^ 2 שו"ע יו"ד סימן שלא, קמ.
^ 3 הרב מרדכי אליהו רבינוביץ', שו"ת תורת מרדכי, סימן קנז מצטט את הקונטרס, אך לא מציין את שם מחברו, על אף שבמקומות אחרים בספר הוא מזכיר את האדר"ת. (סימנים סא – סג, הם של האדר"ת). העלמת שמו, וכתיבת "הסכמה" לעצמו, היה גם בעת הוצאת החוברת "זכר למקדש- מצות הקהל". עמד על כך גם הרצי"ה קוק, לנתיבות ישראל, ב עמ' י. ראה עוד: הרב הראל כהן, אדר האדר"ת, בתוך: סדר פרשיות לאדר"ת, עמ' שנו-שנז, שס. ראה בספרי: "לתולדות זכר להקהל מאחר החורבן עד ימינו", מלכות יהודה וישראל, עמ' 478-444.
^ 4 ספר זה נמצא עדין בכת"י. תודתי לרב יהודה הלוי עמיחי, שהראה לי פיסקא זו.
^ 5 תרנ"ג.
^ 6 ברכות סג ע"א.
^ 7 רש"י: ואל תטיל דברי תורה לבזיון.
^ 8 מגילה לב ע"א: כל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום. - ערום סלקא דעתך? אלא אימא: נקבר ערום בלא מצות. - בלא מצות סלקא דעתך? - אלא אמר אביי: נקבר ערום בלא אותה מצוה.
^ 9 אחרון שקרא ארבעה משובח - משום מעלין בקדש ולא מורידין.
^ 10 ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: עשרה שקראו בתורה - הגדול שבהם גולל ספר תורה. הגוללו נוטל שכר כולן, דאמר רבי יהושע בן לוי: עשרה שקראו בתורה - הגולל ספר תורה קיבל שכר כולן. שכר כולן סלקא דעתך? אלא אימא: קיבל שכר כנגד כולן.
^ 11 הרב צבי יהודה הכהן קוק, "וזה דבר המשפט" שו"ת משפט כהן, עמ' יב.
^ 12 שם.
^ 13 ראה מאמרי: "נטילת לולב אחר החורבן ומיסוד הנהגות זכר למקדש", מועדי יהודה וישראל, עמ' 132-113.
^ 14 הראי"ה קוק כתב גם ביאור למשניות במסכת מעשר שני העוסקות במצוה זו. ראה: עין איה- ברכות ב, עמ' 411-405.
^ 15 שנת תרנ"ג. שנה זו מצויינת בקונטרס במקום בו הוא קורא לקיים מצות וידוי מעשרות (עמ' 52). באותה שנה חל ערב פסח להיות בשבת, והוא רומז על כך באותו מכתב, כשהוא דן שם מה הדין אם שכחו להפריש חלה מלחם חמץ בערב פסח שחל בשבת.
^ 16 האדר"ת התייחס לזה גם בהערותיו למנהגי בית הכנסת הגדול בק"ק אוסטרהא, תפילת דוד, עמ' קעא-קעב. הרב אליקים געצל איש הורביץ, זכרון ירושלים עמ' 59, כותב שיש לקרוא הפטרה זו בכל שנה גם כשערב פסח חל בשבת.
^ 17 אדר היקר, עמ' עה.
^ 18 שם, עמ' עז.
^ 19 שם, עמ' צד.
^ 20 שם, עמ' צז.
^ 21 לנתיבות ישראל ב עמ' ט-י. על פעילות האדר"ת לשם עשית זכר להקהל, ראה במאמרי לעיל הע' 3.
^ 22 זכרון ירושלים עמ' 54. ראה מאמרי לעיל הע' 13.
^ 23 זכרון ירושלים עמ' 59. בהמשך דבריו כותב שיתכן וקריאת הפטרת "וערבה" בשבת הגדול היא זכר לדבר, מאחר ונזכר שם ענין המעשרות. לדעתו יש לקרוא הפטרה זו בכל שנה בשבת הגדול גם כשנה בא ערב פסח חל בשבת.
^ 24 הרמ"צ נריה , מועדי הראיה עמ' שמז מעיר שהאדר"ת עורר לדבר כאמור לעיל כבר בשנת תרנ"ג, בעודו יושב בחו"ל, על כסא הרבנות בפונוביז'. הרמ"צ נריה, דבר השמיטה עמ' 184 נהג כדעת האדר"ת שיש לעשות זכר למצוות וידוי בשביעי של פסח במוצאי שביעית.
^ 25 עיר הקדש והמקדש, חלק ג עמ' קכ, וקכח; הנ"ל, ספר ארץ ישראל, סימן יז, יד. הרי"מ טיקוצ'נסקי, הוציא בעידודו של האדר"ת לוח לארץ ישראל, ואף על שער החוברת נדפס עד שנת תש"ו: לוח לא"י עם הערות הגאון ר' אליהו דוד רבינוביץ' (ראה: הרב צבי יהודה הכהן קוק, לנתיבות ישראל, חלק ב עמ' י- יא; הרב משה צבי נריה, מועדי הראיה עמ' קפט). אך הוא לא ציין שיש להתודות בפסח בשנה הרביעית ושנה השביעית. בנו, הרב ניסן טיקוצ'נסקי, החל לציין שיש לבער בערב פסח בשנה הרביעית והשביעית, החל משנת תשכ"ג (שנה רביעית), וגם אז לא תמיד. הוא ציין זאת אח"כ בשנת תשל"ז (שנה רביעית), ובשנת תשמ"ז (שנה שביעית), ומאז בכל שנה רביעית ושביעית.
^ 26 הרי"מ טיקוצ'נסקי, עיר הקדש והמקדש, חל ק ד עמ' קיב בפרק בו הוא עוסק במצות הקהל, כותב שהוא שמע מהאדר"ת בעת בואו לירושלים בשנת תרס"א "שהיה רגיל להתאונן על כמה מצוות שאין עושים זכר למקדש, ביחוד מה שאין נוהגין "וידוי מעשר" בשנות מעשר שני, וכן מה שאין נוהגין לעשות זכר למצות הקהל במוצאי שביעית". מכאן שהרי"מ טיקוצ'נסקי הבין שהאדר"ת ראה באמירת וידוי מעשר כיום, הנהגה זכר למקדש, אם כי נכון יותר לומר שרק ביחס להקהל הוא רצה להנהיג זכר למצוה, ואילו ביחס לוידוי מעשר הוא ראה ערך לחדש מצוה אך מעיקר החיוב ולא כזכר.
^ 27 לעיל (ליד הע' 2) הובאת דרשת מובאת דרשתו של ר' יוחנן לכך שיש לעשות זכר למקדש מהפס': "כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה" (ירמיהו ל, יז), מכלל דבעיא דרישה". דרשה זו מובאת בבבלי בסוכה מא ע"א, ובבבלי בראש השנה ל ע"א. היא איננה נזכרת בירושלמי כלל. הרב יששכר תמר, עלי תמר, קידושין, עמ' תנא- תנב, טוען שהמקור בירושלמי לתקנת זכר למקדש הוא הפס' הציבי לך ציונים, שם הוא נזכר בקשר לאכילת קדשי גבול ע"י כהנים. גם האדר"ת, "זכר למקדש- מצות הקהל", ספר הקהל עמ' 499 קשר את דרשת הספרי להנהגת זכר למקדש.
^ 28 הנצי"ב, מרומי שדה, ראש השנה ל ע"א.
^ 29 קונטרס מצוות התלויות בארץ, עמ' 39-38. במקום נוסף, בספר: המעשר והתרומה, פרק א אות סו, בית האוצר אות פה כתב שיש להתוודות ליד הכותל ואם אי אפשר יהדר להתוודות בתוככי ירושלים, בבית כנסת או בבית מדרש, אם כי ניתן להתודות בכל מקום בעולם.
^ 30 הארץ ומצוותיה, עמ' כט.
^ 31 הספר כרם ציון יצא בשנת תשל"א, לאחר לחמת ששת הימים.
^ 32 כרם ציון אוצר התרומות ב – הלכות פסוקות עמ' רכח- רכט.
^ 33 כמו הנהגות אחרות זכר למקדש, אותם מקיימים כיום בבית הכנסת- הקפת בימת בית הכנסת בארבעה מינים, חביטת ערבה בהושענא רבה. או הנהגות זכר למקדש מאוחרות יותר כמו זכר לשמחת בית השואבה וזכר להקהל.
^ 34 אוצר ספרי האדר"ת- זכר למקדש, ירושלים: מכון להוצאת ספרים וכתבי יד אהבת שלום, תשס"ד. יתכן, שהעובדה שהקריאה לחידוש מצוה זו נעשתה ע"י האדר"ת, זוהתה כהנהגת זכר למקדש, בשל עיסוקו הנרחב של האדר"ת בעניני זכר למקדש.
^ 35 כך כותב הרב מרדכי גנוט, לוח דבר בעיתו, התשנ"ד, עמ' תרעו-תרעז.
^ 36 הרב אברהם חיים עדס, באר חיים, עמ' רלח. ראה עוד: הרב שרגא פיבל פרנק, "דיני ביעור ווידוי מעשר", אור ישראל, יא (תשנ"ח), עמ' כב- כג, במודעה שפירסם בשנת תשי"ב שהיתה שנת שמיטה, שיושבי ירושלים היו נוהגים להתוודות ליד הכותל וכעת משניטלה האפשרות הזו, יש להדר לכל הפחות להתוודות בירושלים בבית כנסת או בבית מדרש הנקרא מקדש מעט.
^ 37 על פעילות הרבנות הראשית בענין מצוות התלויות בארץ, ראה: הרב יהודה עמיחי, "הרבנות הראשית והמצוות התלויות בארץ", הרבנות הראשית לישראל- שבעים שנה לייסודה, (עורכים: הרב שמואל כץ, והרב איתמר ורהפטיג), עמ' 676-667.
^ 38 בצאת השנה (תשי"ט), עמ' נב.
^ 39 הרבנות הראשית לישראל- שבעים שנה, עמ' 686, ע"פ פרסום בעיתון "הצופה", י"ז בניסן תשנ"א.
^ 40 התורה והארץ, חלק ה עמ' 42-41.
^ 41 שמיטה למעשה, עמ' 22. החוברת נערכה ע"י הרב חגי בר גיורא- מנהל מחלקת השמיטה ברבנות הראשית לישראל. סגנון הדברים המנמקים מדוע אין להתוודות כיום- בשל אי קיום המצוה בשלמות ובשל שיטת הראב"ד, קרובים יותר לשיטת החזון איש בה נעסוק לקמן.
^ 42 ראה שנה בשנה: תשכ"ג עמ' 90-89; תש"ל ותשל"ג עמ' 93-92; תשל"ז עמ' 134-133. מכאן ואילך נוסף שיש לקרוא מחומש, ושיש הקוראים מס"ת וליד הכותל: תשד"מ עמ' 140-139; תשמ"ז עמ' 138-138; תשנ"א עמ' 135-134; תשנ"ד עמ' 131; תשנ"ח עמ' 137-136; תשס"א עמ' 106.
^ 43 ראה: ארץ חיים (סתהון), יו"ד סימן שלא ס"ק קמא, בשם מהריק"ש.
^ 44 שו"ת משפט כהן סימן נו.
^ 45 הרמב"ם בהלכות מעשר שני ונטע רבעי יא, יב- טו, מצין רשימה של דברים המעכבים את אמירת הוידוי.
^ 46 החזו"א דן בהמשך בדברי הגר"א בשנות אליהו ממנו עולה שאונס איננו מעכב את הוידוי, אך לפי החזו"א הגר"א חזר בו והעיקר הוא כביאורו לירושלמי שאונס מעכב את הוידוי. לא הכל הסכימו עם פרשנות זו של החזו"א. ראה: הרב משה קליערס, תורת הארץ, ג, אותיות סז- סח; הרב מאיר גרינמן, אמרי יושר דיני ביעור ענף ג.
^ 47 חזון איש, דמאי סימן ב, ו. כך בשמו גם הרב זליג שפירא, בקונטרס קיצור הלכות תרומות ומעשרות וערלה, מופיע בדרך אמונה חלק ג עמ' 756, דברים שנדפסו "בחיי מרן [=החזו"א] ועל פיו". דברי החזון איש הללו כדעה מכרעת, נזכרו אצל: הרב קלמן כהנא, שנת השבע, עמ' פט-צ; הרב חיים קנייבסקי, דרך אמונה, חלק ג, הלכות מעשר שני יא, ד; הרב שמחה אידלשטיין, משפטי ארץ, הלכות תרומות ומעשרות, עמ' 251-248; הרב משה טוביה דינקל, קונטרס ביעור מעשרות, עמ' לה הע' 98 כותב שגם הרב מבריסק- הגרי"ז סולוביצ'יק, סבר כחזון איש; הרב דב לנדאו, זמרת הארץ, עמ' קלג; הרב צבי כהן, הלכות שבכל יום- מצוות התלויות בארץ, עמ' קצ.
^ 48 הרב משה שטרנבוך, מועדים וזמנים, חלק ז סימן רלב בהגהה.
^ 49 ראה ברלב"ג שם.
^ 50 ממקומות אחרים נראה שהחזון איש לא תמך בהנהגות חדשות, גם לא זכר למקדש. הוא התנגד להנהגת "זכר למקדש" שייסד האדר"ת, עשית זכר להקהל- אגרות חזון איש אגרת רי. הוא התנגד להצעה לקבוע ימי אבילות ותענית אחר השואה - אגרות החזון איש אגרת צז. גם הראי"ה קוק לא מימש את הצעת חותנו האדר"ת לקיים זכר להקהל. ראה מאמרי לעיל הע' 3.
^ 51 הרב חיים קנייבסקי, דרך אמונה, חלק ג, הלכות מעשר שני יא, ד בבאור הלכה. בקונטרס הביעור והוידוי, עמ' 19 שהנוהגים כאדר"ת טוב שיתנו שאם הם אינם ראוים להתוודות יהיו כקוראים בתורה. הרב שריה דבליצקי, אגרתא חדא, (בני ברק תשנ"ח), ס"ק יח, כותב שכדי שלא יהיה מיחזי כשיקרא, יקרא גם פסוקים נוספים מפרשיות סמוכות, ולא בפרהסיא. אא"כ פוסקים כמו הרמב"ם וסיעתו שיש להתוודות בזמן הזה.
^ 52 הרב שריה דבליצקי, אגרתא חדא, (בני ברק תשנ"ח), ס"ק יח.