ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יצחק דוד ב"ר שלמה זלמן
[ואני חושב בלבי, עד שאתה עסוק באיחוד כל הציבור הדתי תתבונן מה קורה בחוג הקרוב אליך האם בתוכו שורה אחדות אידיאלית, א"כ קשוט עצמך תחילה].
הרצון לאחדות, אין משמעותו להגיע לאחוד הדעות, שכולם יסכימו לדבר אחד, לשיטה אחת. אין זו כוונתי, כי מחלוקות לשם-שמים הן מחלוקות חיוביות. הן צריכות להתקיים. וכמו שאומרת המשנה באבות: "כל מחלוקת שהיא לשם-שמים סופה להתקיים וכל מחלוקת שאינה לשם-שמים אין סופה להתקיים".
מחלוקת שהיא לשם-שמים מביאה לבירור האמת והיא אינה מפלגת אלא מוסיפה אחדות. מחלוקת לשם-שמים היא מחלוקת עניינית. אין בה כל צד אישי. שני החולקים אוהבים זה את זה אף-על-פי שיש להם דעות שונות לחלוטין.
כזו היתה המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי, מחלוקת לשם-שמים. הגמרא במסכת יבמות דף יד, ב, מביאה תוספתא האומרת: "תא שמע: אף-על-פי שנחלקו בית שמאי ובית הלל בצרות ובאחיות ובגט ישן ובספק אשת-איש ובמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי וכו', לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא נמנעו בית הלל מלישא נשים מבית שמאי, ללמדך שחיבה ורעות נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר "האמת והשלום אהבו".
אף שהמחלוקת בין בית שמאי ובית הלל היו בשאלות חמורות מאד, באיסורי עריות - מה שאלו חשבו שמותר אלו חשבו שיש בזה אסורי כרת והילד ממזר. בכל זאת, חיבה ורעות נהגו זה בזה. לא האשימו אחד את השני שהוא הורס את התורה, אלא כבדו זה את דעתו של זה. אלו היו שני בתי-מדרש ולכל אחד דרך משלו, ונהגו חיבה ורעות זה בזה. המחלוקת היתה ענינית, לשם-שמים, לא היתה מחלוקת אישית. מחלוקת כזו היא מבורכת, היא עוזרת לבירור האמת.
לעומתה, מחלוקת שיש בה גם קנאה ותחרות ומתערבים בה שיקולים אישיים, זו מחלוקת שאינה לשם-שמים, זו מחלוקת קרח ועדתו. צריך לזכור שקורח ועדתו היו מגדולי הדור, היו קרובי משפחה של משה ואהרן. הם היו נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם. אלא שהכוונה הפנימית של המחלוקת של קרח ועדתו לא היתה לשם-שמים, אלא לכבוד עצמם, ומחלוקת כזו היא אסון.
מִדְברים אלו אנו לומדים לזמננו. אין צריך לשאוף שלא יהיו דעות שונות בציבור הדתי. יש מקום לדעות שונות אבל צריך לשאוף שתהא אהבה שורה בתוך חלקי הציבור הדתי, שהמחלוקות תטהרנה מחשבונות אישיים ויהיו כולן לשם-שמים, יוסיפו לבירור האמת, שאהבה, חיבה ורעות ינהגו זה בזה, לקיים מה שנאמר "האמת והשלום אהבו".
במחלוקת כזו, כמו המחלוקת שהיתה בין בית שמאי ובית הלל, שהיה בדיון ביניהם פנים לכאן ולכאן ולא היה אפשר להכריע ביניהם כמי ההלכה, בסופו של דבר נקבעה ההלכה, כמו שאומרת הגמרא במסכת עירובין דף יג: "אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלקים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם? מפני שנוחים ועלובין היו, ושונין דבריהם ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימים דברי בית שמאי לדבריהם וכו', ללמדך שכל המשפיל את עצמו הקב"ה מגביהו".
הלקח לזמננו הוא שיש בהחלט חילוקי דעות אמיתיים ועניניים בין חלקי הציבור הדתי ובתוך כל חוג וחוג בציבור הדתי. צריך לשאוף לנקות את חילוקי הדעות מכל שיקולים לא ענייניים, לזכך את המחלוקת שתהיינה אך לשם-שמים על-ידי שמרבים אהבה וחיבה ורעות זה לזה, מכבדים זה את זה. כאשר תטהרנה המחלוקת ויהיו לשם-שמים בלבד. אז יתכן שיתברר כמי האמת, והצד השני ישמח לבטל את דעתו, כי הרי כל הצדדים מחפשים את האמת.
אם בכל זאת יישארו חילוקי הדעות מפני שבאמת יש צדדים לכאן ולכאן, אז ההלכה תהיה כמו אלו שיהיו יותר נוחין ועלובים, אלו שיקדימו דברי החולקים עליהם לדבריהם, שכל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו. ועל זה אנו מתפללים בכל יום: שים שלום.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד אמונה?
למה לשמור על הקדושה?
אנחנו קודש למענך
גאולת מצרים מאז ועד היום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
