ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
חכמי התלמוד התייחסו למחלה זו כמחלה רוחנית בעיקרה, על אף שהיא מקבלת ביטוי בתסמינים גופניים. חז"ל זיהו הוצאת דיבה, צרות אופקים, קנאה ושאר תכונות אופי רעות כגורמים אפשריים להתפרצות המחלה. מאחר שצרעת יכולה להופיע לא רק בגוף אלא גם על הבגדים ועל קירות הבית, הצרעת הייתה עלולה לסלק מכל אדם את הכסות וההגנה שמעניקים לו נכסים ומראית העין, אותה הגנה שמאפיינת את החיים האנושיים, ולחשוף אותו בפומבי כאדם בעל אופי עלוב, חמדן, אנוכי ואפילו מרושע.
בהפטרה השבת נקרא על ארבעת המצורעים, גיחזי ושלושת בניו שאלישע קילל בגלל חמדנותם וחילול שם ה' שעשו כאשר גיחזי רדף את נעמן, שר צבא ארם, וביקש את הכסף שאלישע סירב לקבל. אפילו ברגע הניצחון, כשהם גילו את מחנה האויב ריק ונטוש, הם לא הצליחו לרסן את החמדנות שלהם ובזזו את המחנה לפני שדיווחו על תגליתם למלך ישראל. מתברר שקל יותר לרפא צרעת מאשר לסלק את פגמי האופי שמביאים את הצרעת.
הואיל והצרעת הייתה מחלה של תכונות אופי ושל מגרעות, רק טבעי שהתורה הטילה את האחריות על אבחון וריפוי הצרעת לא על רופאים או מרפאים אלא על הכהנים. הכהן אמור להיות המורה והמדריך הרוחני של היהודים. הנביא מכריז "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ד' צבאות הוא". הכהן היה המרפא היחיד של חולשות האופי הנסתרות האלה ששכנו עמוק בנשמת האדם ובאישיותו. נראה שעם דעיכת הכח הרוחני של הכהנים בתקופת בית שני גם הצרעת נעלמה. אין לנו תיעוד של הופעתה בתקופת בית שני, על אף שכללי הטהרה שמפורטים בפרשת השבוע עדיין נלמדו ומופיעים במסכת נפרדת במשנה.
חז"ל דיברו על צרעת גם כמשהו שמצריך לימוד וניתוח - "דרוש" - חפש ובחן. אדם שבאמת נהג כך ועבר את הבחינה העצמית הנדרשת כדי לעקור מתוכו את אפשרות הצרעת, זכה, במילות חז"ל, "לקבל שכר". הלקח הזה עדיין תקף בכל הזמנים ובכל הנסיבות. אמנם אין לנו כהן שמסוגל להבחין סוגי צרעת וגם אין בקרבנו צרעת, אבל גורמי הצרעת עדיין קיימים בשפע בתוכנו ובחברה שלנו.
בפרוס הפסח ראוי שנשתדל לטהר את עצמנו מכל אותן תכונות אופי שליליות
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














