ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
נמשיך ונלמד על הליך החיפוש ועל השיקולים שהכריעו בעת ההחלטה על קביעת מיקום המקבילה הארצית של "ירושלים של מעלה".
נזכיר לציבור קוראינו כי דוד קשור רוחנית לחג השבועות בו נולד (ברכי יוסף אורח חיים סימן תצד) ובו גם הסתלק מן העולם (ירושלמי חגיגה פרק ב ה"ג).
תחילת החיפוש במאורע נבואי נורא הוד, בבית מדרשו של שמואל הרמתי יחד עם רודפו שאול בן קיש. כך מתאר הכתוב את המעמד:
"וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט וַיָּבֹא אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה ... בְּנָיוֹת: וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד בְּנָיוֹת בָּרָמָה: וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל ... וַיֵּלֶךְ שָׁם אֶל נָיוֹת בָּרָמָה וַתְּהִי עָלָיו גַּם הוּא רוּחַ אֱלֹהִים" (שמו"א י"ט יח-כג).
חז"ל מסבירים פסוקים אלה בדרך זו:
"דרש רבא, מאי דכתיב: "וילך דוד ושמואל וישבו בנויות ברמה", וכי מה ענין נויות אצל רמה? אלא, שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם, אמרי, כתיב: (דברים יז) וקמת ועלית אל המקום, מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, וארץ ישראל גבוהה מכל ארצות, לא הוו ידעי דוכתיה היכא (לא ידעו היכן המקום)" (זבחים דף נד ע"ב).
הסוגיא (שם) מספרת כי הייתה הווא אמינא כי בית המקדש יבנה ב"אפרת"- ב"עין עיטם" בחלקו של יהודה כמתואר בתהילים "הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה" (שם ו) וכמבואר בסוגיא: "סבור למבנייה (חשבו לבנותו) בעין עיטם", אבל הגיעו למסקנה כי צריך לבנותו על הגבול בין יהודה ובנימין כדי לעמוד בתנאי של "גמירי, דסנהדרין בחלקו דיהודה ושכינה בחלקו דבנימין" (שם).
ננסה להסביר מה משמעותו הרוחנית של תנאי זה.
בית המקדש, המקום בו תשרה השכינה, מהווה מרכז רוחני משתי בחינות:
א. הוא המקום שבו ורק בו תתבצע עבודת הקרבנות.
ב. הוא המקום שממנו תצא הוראה לעם ישראל, שם ישבו חכמי התורה, חברי הסנהדרין בבית הדין הגדול. כל מי שיורה כנגדם יהיה בבחינת מי שחולק על השכינה (זקן ממרא).
המקום חייב לענות על שתי דרישות. שיהיה בבחינת נחלת שכינה (בשטחו של בנימין –זבחים קיח ע"ב) ולכן בו יקריבו תמידין כסדרם ומוספים כהלכתם. מבחינה זו הוא אמור להתקשר למקום שבו עקד אברהם את יצחק בנו-הר המוריה.
והדרישה הנוספת, שהוא גם צריך להיות ראוי לשמש כ"הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ" (דברים י"ז י, סנהדרין יד ע"ב) ובכך יתקשר ל "הר המור".
כל עוד לא מצאנו "מקום" שכזה, לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה במציאת המקום המחבר שמים וארץ.
ללא כל קשר לחיפוש זה, כפי שהסברנו בדברינו לקראת יום העצמאות, דוד עולה לירושלים, כובש אותה מידי היבוסים, הופך אותה לבירת הממלכה המאוחדת ובכך מכריז על עצמאות מדינית. בחירתה של ירושלים מהווה סמל לכך שרק אחדות של כל חלקי העם תבטיח עצמאות לדורות. זאת משום ש"ירושלים לא נתחלקה לשבטים" (כתנא קמא יומא יב ע"א). ירושלים שוכנת על הגבול בין נחלת יהודה מבניה של לאה ובין נחלת בנימין מבניה של רחל ובכך היא מאחדת את בני שתי האימהות.
בשבוע הבא נבאר בעה"י כיצד התברר כי תנאי זה של אחדות העם משתלב עם שני התנאים הראשונים מרכז לעבודת הקרבנות ומרכז תורני.
נאחל לכל עם ישראל "חג שבועות שמח" ונזכר באותם ימים נשגבים של אחדות בהם חגגנו את שחרור העיר בעליה לרגל בחג השבועות של שנת ה' תשכ"ז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
