ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
נמשיך ונלמד על הליך החיפוש ועל השיקולים שהכריעו בעת ההחלטה על קביעת מיקום המקבילה הארצית של "ירושלים של מעלה".
נזכיר לציבור קוראינו כי דוד קשור רוחנית לחג השבועות בו נולד (ברכי יוסף אורח חיים סימן תצד) ובו גם הסתלק מן העולם (ירושלמי חגיגה פרק ב ה"ג).
תחילת החיפוש במאורע נבואי נורא הוד, בבית מדרשו של שמואל הרמתי יחד עם רודפו שאול בן קיש. כך מתאר הכתוב את המעמד:
"וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט וַיָּבֹא אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה ... בְּנָיוֹת: וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד בְּנָיוֹת בָּרָמָה: וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל ... וַיֵּלֶךְ שָׁם אֶל נָיוֹת בָּרָמָה וַתְּהִי עָלָיו גַּם הוּא רוּחַ אֱלֹהִים" (שמו"א י"ט יח-כג).
חז"ל מסבירים פסוקים אלה בדרך זו:
"דרש רבא, מאי דכתיב: "וילך דוד ושמואל וישבו בנויות ברמה", וכי מה ענין נויות אצל רמה? אלא, שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם, אמרי, כתיב: (דברים יז) וקמת ועלית אל המקום, מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, וארץ ישראל גבוהה מכל ארצות, לא הוו ידעי דוכתיה היכא (לא ידעו היכן המקום)" (זבחים דף נד ע"ב).
הסוגיא (שם) מספרת כי הייתה הווא אמינא כי בית המקדש יבנה ב"אפרת"- ב"עין עיטם" בחלקו של יהודה כמתואר בתהילים "הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה" (שם ו) וכמבואר בסוגיא: "סבור למבנייה (חשבו לבנותו) בעין עיטם", אבל הגיעו למסקנה כי צריך לבנותו על הגבול בין יהודה ובנימין כדי לעמוד בתנאי של "גמירי, דסנהדרין בחלקו דיהודה ושכינה בחלקו דבנימין" (שם).
ננסה להסביר מה משמעותו הרוחנית של תנאי זה.
בית המקדש, המקום בו תשרה השכינה, מהווה מרכז רוחני משתי בחינות:
א. הוא המקום שבו ורק בו תתבצע עבודת הקרבנות.
ב. הוא המקום שממנו תצא הוראה לעם ישראל, שם ישבו חכמי התורה, חברי הסנהדרין בבית הדין הגדול. כל מי שיורה כנגדם יהיה בבחינת מי שחולק על השכינה (זקן ממרא).
המקום חייב לענות על שתי דרישות. שיהיה בבחינת נחלת שכינה (בשטחו של בנימין –זבחים קיח ע"ב) ולכן בו יקריבו תמידין כסדרם ומוספים כהלכתם. מבחינה זו הוא אמור להתקשר למקום שבו עקד אברהם את יצחק בנו-הר המוריה.
והדרישה הנוספת, שהוא גם צריך להיות ראוי לשמש כ"הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ" (דברים י"ז י, סנהדרין יד ע"ב) ובכך יתקשר ל "הר המור".
כל עוד לא מצאנו "מקום" שכזה, לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה במציאת המקום המחבר שמים וארץ.
ללא כל קשר לחיפוש זה, כפי שהסברנו בדברינו לקראת יום העצמאות, דוד עולה לירושלים, כובש אותה מידי היבוסים, הופך אותה לבירת הממלכה המאוחדת ובכך מכריז על עצמאות מדינית. בחירתה של ירושלים מהווה סמל לכך שרק אחדות של כל חלקי העם תבטיח עצמאות לדורות. זאת משום ש"ירושלים לא נתחלקה לשבטים" (כתנא קמא יומא יב ע"א). ירושלים שוכנת על הגבול בין נחלת יהודה מבניה של לאה ובין נחלת בנימין מבניה של רחל ובכך היא מאחדת את בני שתי האימהות.
בשבוע הבא נבאר בעה"י כיצד התברר כי תנאי זה של אחדות העם משתלב עם שני התנאים הראשונים מרכז לעבודת הקרבנות ומרכז תורני.
נאחל לכל עם ישראל "חג שבועות שמח" ונזכר באותם ימים נשגבים של אחדות בהם חגגנו את שחרור העיר בעליה לרגל בחג השבועות של שנת ה' תשכ"ז.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













