ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
החופש הגדול בפתח והמחשבים במתח!
עוד מעט קט יתיישבו המוני בני נוער ליד המחשבים, ויגלשו ברשת האינטרנט, ויגלשו, ויגלשו, ו...
וזה כולל את הבן/הבת שלנו, (ואת כולנו...).
בדקת פעם - לאן, כמה, למה ומתי? האם אתה יודע? האם אתה שומע?
ואולי שנים של חינוך, עמל, יזע ותקוות יקרסו שם ברשת.
את ה'אוצר' שבחשבון הבנק שלנו כולנו בודקים מידי פעם. האם גם את ה'אוצרות' האמיתיים שלנו - ילדינו ונשמותינו אנו בודקים?
עוד מעט קט יתיישבו המוני בני נוער ליד המחשבים, ויגלשו ברשת האינטרנט, ויגלשו, ויגלשו, ו...
וזה כולל את הבן/הבת שלנו, (ואת כולנו...).
בדקת פעם - לאן, כמה, למה ומתי? האם אתה יודע? האם אתה שומע?
ואולי שנים של חינוך, עמל, יזע ותקוות יקרסו שם ברשת.
את ה'אוצר' שבחשבון הבנק שלנו כולנו בודקים מידי פעם. האם גם את ה'אוצרות' האמיתיים שלנו - ילדינו ונשמותינו אנו בודקים?
דיני יחוד במחשב
הרב שלמה בן-אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה-אשר
לפני שנים רבות, כבר אמרו חז"ל - אין אפוטרופוס לעריות... לצערנו, האינטרנט הוא הוכחה חזקה לאמרה זו. בטרם נעסוק בפתרונות לסכנות הטמונות ברשת, ברצוני לשתף אתכם ברשימה חלקית של מקרי פגיעה מהאינטרנט אותם פגשתי:
גירושין של זוג בני 60 בגלל התמכרות לאינטרנט, וכן - 'זוג צעיר' בני 65 שהגיעו למשרדי ברבנות להשכנת שלום בית בגלל שאחד הצדדים התמכר למחשב. ובצידם - אין סוף נשים צעירות המתלוננות כי בעליהן מקדישים זמן רב לגלישה על חשבון טיפול בצרכי הבית ושיחות איתן.
הזדעזעתי עד דמעות משאלתו של בחור ישיבה, שגילה כי אביו הוא אברך הגולש באינטרנט באתרים שהוא עצמו אסר על בנו. שאלת הבן הייתה - כיצד אוכל להמשיך לכבד את אביו לאחר גילוי מביש זה?
תלמיד שתפס את מורו ורבו מתמכר לאינטרנט.
ואסיים בסיפור על תלמידה צעירה, שהתכתבה עם אחד ממורי בית הספר שבו למדה על כל הנושאים שבעולם. לבסוף, נפגעו התלמידה והמורה, ורק אז הבינו את גודל השבר ובאו לשאול - כיצד לתקן את המשבר החינוכי העצום אותו חוותה התלמידה?
ומהבעיות לפתרונות .
בראש ובראשונה אציע לכם חבריי הבוגרים להוות דוגמא אישית ולהיזהר מהאינטרנט ומהגלישה בו כמו מאש. כמובן, שחסימת הגלישה באתרים אסורים מהווה צעד ראשון בכיוון החיובי , אם כי גם צעד זה אינו מספיק ועליו להיות מלווה בהסברה חינוכית רחבה, שהרי אין אפוטרופוס לאינטרנט.
אמנם, יש המתירים את השימוש באינטרנט, אך רק תוך הקפדה על דיני יחוד , דהיינו לעולם לא יגלוש אדם באינטרנט לבד. יש שניסו לצמצם את ההתכתבויות בכך שאת כל השיחות תנהל המשפחה בצוותא ולא יחיד או יחידה. אולם לדעתי, מעורבות חינוכית של ההורים בחיי הנוער ושיחות נפש ארוכות בין ההורים והמחנכים לילדים, ימלאו את הצורך של הנוער לשוחח ולדבר, וכך לא יהיה צורך לשוחח דרך המכשיר וימנעו חלק מהתקלות .
בנוסף - נדמה לי שהמחנכים צריכים לעודד את הנוער לא להתבייש ולשתף אותם בכשלונותיהם , כך הבעיה תתגלה בהקדם ותיפתר בדרך נאותה ומהירה. כך נהג ר' עמרם חסידה שפרסם לבני ביתו, שהוא מתאווה לחטוא, והם באו וסייעו בידו להתמודד עם יצר הרע שלו (קידושין פ"א). ויהי רצון שייתן לנו ה' כוח לגבור על יצר הרע הזה שבדורנו.
הבנת חשיבות ניצול הזמן
הרב משה אודס שליט"א - רב היישוב צופים
השאלה טומנת בחובה שתי הנחות:
ראשית - האינטרנט הוא בעיה, שנית - קיימת חובה "להתמודד" עמו.
אולם, חשוב לזכור שניתן גם לחלוק על קביעות אלו ולהציג שתי גישות הפוכות:
א. האינטרנט הוא כלי רב תועלת שאיננו דורש "התמודדות" כפי שמתמודדים עם בעיה.
ב. סכנותיו של האינטרנט מרובות והוא בהחלט מהווה בעיה, אך מי אמר שצריך להתמודד עמו? האם אבותינו לא גדלו לשם ולתפארת - משך אלפי שנים - בלעדיו?
ובכל זאת, בהנחה שלרובנו יש אינטרנט, ובהנחה שלצד מעלותיו יש בו גם חסרונות, אשתדל "להתמודד" עם אחד החסרונות היותר גדולים באינטרנט: תרבות בזבוז הזמן (בהנחה שלכולם יש "בקרת הורים").
לא אחת אנו באים לבדוק פרט קטן באינטרנט ומוצאים את עצמנו גולשים שעות מקישורית אחת לחברתה. יותר מזה - עבור הילדים הגלישה היא "ברירת מחדל" לכל רגע שאין להם "חובות", ובדרך כלל מדובר על "רגעים" רבים וארוכים. לעיתים ה"זכות" לגלוש מגיעה אף לידי מריבות בין הילדים.
נוהג זה הפוך הוא, לעניות דעתי, משורש הצמיחה הרוחנית בעולם, שהיא תלויה בהבנת ערך הזמן שהקדוש ברוך הוא מעניק לנו בעולם הזה . ר' אלימלך מליז'נסק הדריך ב'צעטל' שלו, לנצל גם את הרגע הפנוי להמשך הבנין הרוחני: "בכל עת ורגע שהוא פנוי מן התורה ובפרט שהוא יושב בטל לבדו בחדר או שוכב על מיטתו ואינו יכול לישן, יהיה מהרהר במצות עשה זו של 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' וכו'". בוודאי לא היתה דעתו של ר' אלימלך נוחה מגלישה באינטרנט "בזמן שהוא פנוי מן התורה".
אם ברצוננו להצמיח את ילדינו עלינו לחנכם להוקיר כל רגע פנוי ולנצלו, וכמובן להוות עבורם דוגמא אישית. ומכאן לשתי עצות מעשיות:
א. אין ישיבה "סתמית" מול המסך. יש להגדיר את המטרה שלשמה ניגשים לאינטרנט: עדכון חדשותי, בירור ערך כלשהו, קריאת מאמר וכו'. גם משחק עבור הילדים לשם הרפיה - לגיטימי, ובלבד שהוקצתה עבורו "משבצת" מוגדרת של זמן. ניתן להעניק "שעת" משחק כתמורה למשימה קונסטרוקטיבית כמו השכמה לתפילה, קריאת ספר, עזרה בבית וכו'.
ב. ניצול סוגיה זו לבירור ערך הזמן עם הילדים (כמובן, אחרי שנברר זאת לעצמנו). עלינו להפנים את הגדרת חז"ל (אבות ד', י"ז): "יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". אפשר ללמוד נושא זה דרך - הפתיחה של המסילת ישרים בנוגע ל"חובתו של אדם בעולמו", הסיפור על בכיו של הגר"א קודם פטירתו על כך שבעולם האמת לא יוכל לקיים עוד מצוות, והמשל על המלך שהקציב לאהובו יום אחד בלבד כדי להוציא מאוצרו את כל מטבעות הזהב שיוכל, ובוודאי שהאהוב לא יתרשל, ביודעו שכל רגע "עולה" לו בזהוב וכו'.
על שעות של גלישה באינטרנט לא רק שלא נקבל שכר בעולם הבא, אדרבה, על פי הגר"א יבואו עימנו "חשבון" על שעות אלו, מפני ש"דין וחשבון" - ה"דין" הוא על העברות, וה"חשבון" על כל רגע בחיים שד' העניק לנו ולא נוצל לצמיחה רוחנית.
עשה טוב!
הרב עדי פלח שליט"א - ראש הישיבה התיכונית 'אפיקי ארץ', אופקים
מה יעשו התלמידים בחופשה הגדולה הקרובה, שהיא תקופה ארוכה מאוד(!), ללא מסגרת מסודרת של למידה, שיעורי בית, מבחנים, רמי"ם, מדריכים, ראש ישיבה?
המחקרים מדברים על כך, שלצערנו הם יגלשו שעות רבות באינטרנט ולא תמיד במקומות הכי ראויים. כבר נכתב רבות על הנושא מזוויות שונות, אולם ככל שיעסקו בו יותר תהיה יותר מודעות לבעייתיות.
ודאי שנקודת המוצא היא, שחייבים ההורים בכל בית למצוא את החסימות המקסימאליות, ולא להשאיר את האינטרנט מופקר ופרוץ.
אך נראה, שהבעיה קשורה גם לתחום התמודדות מרכזי נוסף בתקופת הקיץ - הבטלה. כבר לימדונו חז"ל שהבטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום גורר אחריו חטא. כשהאדם לא עוסק בכלום, זה מוביל אותו להתעסק ברבדים נמוכים וממילא לחטוא. איך מצליחים למלא תקופה כל כך ארוכה בתוכן? זאת המשימה המרכזית!
חייבים למצוא מסגרות לנוער ולהגיד להם: צאו לעבוד, לכו לטייל, לכו לסניף בני עקיבא, מצאו לכם מסגרות קבועות של לימוד תורה, המשיכו לעסוק בחסד, בנתינה. הדריכו בקייטנות.
אי אפשר רק לנסות לסור מרע ולא ליפול בקורי העכביש של הרשת, צריך גם ליזום טוב.
"אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם" (מסכת ע"ז ח'). הרב בר שאול כתב בספרו מצוה ולב: "הלב אינו יכול להישאר ניטראלי, הלב הוא מקום צמיחה עשיר, אם אין אתה נותן בו זרע ברכה, הרי הוא קולט מן האוויר כל מיני מוץ ומצמיח קוצים וברקנים".
עלינו להדריך את הנוער להתחיל את היום בצורה מסודרת . ישנו הבדל גדול מאוד בין יום שמתחיל בתפילה במניין בשעה סבירה לבין יום שהחל ב'השכמה' סמוך לצהריים, יום מסודר עם מרץ מול יום שנמרח בלי משמעות ברורה. עלינו ללמדם - אל תתנו ליד המקרה לשלוט בזמן שלכם, תקבעו אתם את המסגרות, הגבולות והמטרות שבכל יום שלכם.
הפניה הזאת מכוונת גם למנהיגי הציבור בכל אתר ואתר. כל מי שקשור לנוער וכל מי שיכול להועיל, צריך להתכנס ולהקים מסגרות ברורות לנוער, מסגרות שיש בהם עוגן מוסרי, תורני וכמובן גם חוויתי. אי אפשר להשאיר את זה רק לנוער, חייבת להיות התארגנות מכוונת של המבוגרים בעניין הזה.
מי שכבר שקוע בתוך נגע האינטרנט צריך לפעול לפי הדרכת הרב קוק במוסר הקודש: "הידיעה הברורה מחוללת את הרצון". יש להבין ולהפנים על ידי הבירור, את עומק הבעייתיות בהיסחפות לאינטרנט - מה אני מפסיד מזה, לאיזה אדם זה הופך אותי ומהם הסכנות הטמונות בכך להווה ולעתיד.
בעזרת ה', הבירור הנכון יעורר את הרצון ואת הגבורה הנדרשת על מנת לא ליפול ברשת... וכשאדם מתעורר מלמטה, מסייעים לו מן השמים, למלא נפשו ורוחו בדברים טהורים וקדושים, המחיים את נשמתו באמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
