ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי" (במדבר כ"א א).
וברש"י ביאר:
"וישמע הכנעני שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד וכו' ועמלק מעולם רצועה מרדות לישראל מזומן בכל עת לפורענות".
עוד הוסיף רש"י:
"יושב הנגב - זה עמלק שנאמר (במדבר י"ג) עמלק יושב בארץ הנגב ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען כדי שישראל יהיו מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען אמרו נתפלל סתם שנאמר נתון תתן את העם הזה בידי".
המדרש מספר לנו את הסיפור הבא:
"ובשעה שנחתמו אותן האגרות ונתנו ביד המן, ויבא שמח הוא וכל בני חבורתו, ופגעו במרדכי שהוא הולך לפניהם, וראה מרדכי שלשה תינוקות שהיו באים מבית הספר ורץ מרדכי אחריהם, וכשראה המן וכל חבורתו שהיה רץ מרדכי אחרי התינוקות הלכו אחרי מרדכי לדעת מה ישאל מרדכי מהם, כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות שאל לאחד מהם פסוק לי פסוקיך א"ל (משלי ג') אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא, פתח השני ואמר אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר (ישעיה ח') עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל, פתח השלישי ואמר (שם /ישעיהו/ מ"ו) ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט, כיון ששמע מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה, אמר לו המן מה היא זאת השמחה ששמחת לדברי התינוקות הללו, אמר על בשורות טובות שבשרוני שלא אפחד מן העצה הרעה שיעצת עלינו" (אסתר רבה (וילנא) פרשה ז)
הגאון מוילנא בספרו "דבר אליהו" על מגילת אסתר, מבאר מה המיוחד בשלשת הפסוקים הללו. הרי ישנם הרבה מקראות העוסקים בהצלת ישראל?
מסביר הגר"א, שלש פעמים בא עמלק על ישראל, הראשונה בפרשת בשלח "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". השניה בפרשתנו שבה פתחנו דברינו, והשלישית בזמן המן בן המדתא האגגי. על שלשתם רמזו התינוקות בפסוקיהם:
א. "אל תירא מפחד פתאום", זוהי הופעת עמלק פתאום בפרשת בשלח.
ב. "עוצו עצה ותופר" כנגד ההופעה בפרשתנו שהתחכמו ומצא עצה לדבר בלשון כנענית והקב"ה הצילנו והופרה עצתם.
ג. "ועד זקנה אני" כנגד המן שטען לחכמי האומות שאמנם בעבר הקב"ה הציל את ישראל מהאומות אבל עכשיו "כבר הוא זקן". שכבר עלה נבוכדנצאר והחריב ביתו ושרף היכלו וכו'.
נראה שישנה סיבה אחת שרשית להופעת עמלק הקושרת את שלשת המקרים.
בגמרא (סנהדרין צט ע"ב) מובא, שעמלק הוא צאצא של תמנע פלגש אליפז. היא היתה בת מלכים ובקשה להתגייר ונדחתה ע"י כל האבות ויצא ממנה עמלק. [עיינו בתוס' יבמות דף קט ע"ב ד"ה: רעה אחר רעה שהוכיח מכאן שאם הגרים מתאמצים להתגייר יש לנו לקבלם]. באור הענין הוא שגרות משמעותה התעוררות עצמית של המתגייר להכרה באלוקות ורצון גדול להתדבק בשכינה דרך הצטרפות והתחברות לעמו עם ישראל. לכן דחייתה של תמנע גרמה להופעת עמלק, שנלחם נגד ישראל, בכל פעם שעם ישראל זקוק לאותה התעוררות עצמית של דבקות בשכינה. כעין מידה כנגד מידה. בגלל שהאבות לא קלטו התעוררות זו, בכל פעם שישראל זקוקים להתעוררות עצמית שכזו זרעה של תמנע נלחם בנו.
נסביר זאת בהקשר לשלשת התקפותיו של עמלק:
על מלחמת עמלק ברפידים מובא ברש"י בשם המדרש:
"משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדרך, היה אותו הבן רואה חפץ ואומר, אבא טול חפץ זה ותן לי, והוא נותן לו, וכן שניה וכן שלישית, פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן ראית את אבא. אמר לו אביו אינך יודע היכן אני, השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו".
אם כך, עמלק מגיע כדי להזכיר לנו את הקשר והדבקות בשכינה.
בפרשתנו, שואל המדרש "וישמע הכנעני" מה שמועה שמע ובא? שמע שמת אהרן והסתלקו ענני הכבוד, לפני הכניסה לארץ, הקב"ה רוצה מאתנו את ההכנה והעמל בעצמו, הסתלקות מנהיגות המדבר וענני הכבוד, והצורך לאזור כוחות עצמיים הם הרקע המחודש להופעת עמלק.
על ימי מרדכי ואסתר, חז"ל אומרים "אסתר מן התורה מנין שנאמר "אסתר אסתיר פני" ". יש הסתרת פנים כדי שעם ישראל יגיע בכוחות עצמו ל"הדר קבלוה בימי אחשורוש". לקבלת תורה לא מתוך קולות וברקים, לא מתוך "כפה עליהם הר כגיגית" אלא מרצונם. שוב מתעורר הקטרוג של דחיית תמנע, כמחסום להתעוררות עם ישראל.
גם בדורנו, לקראת הגאולה והתחדשות עם ישראל בארצו, סבלנו מהופעת "עמלקיות" איומה.
נקוה שנזכה בקרוב להתעוררות עצמית גדולה ע"י קירוב נדחי ישראל, כמובטח לקראת הגאולה השלימה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











