^ 1. רמב"ם, הלכות בית הבחירה א, ז.
^ 2. על סוגיית הדלקת נרות חנוכה בבית כנסת נכתבו מספר מאמרים, אך בהם לא תוארו התפתחותו של המנהג והשתלשלותו לפי השלבים שנתאר לקמן. ראה: הרב אברהם וינד, "בענין המנהג להדליק נר חנוכה בבית כנסת", קוראי עונג, 583 (תשס"ב), עמ' 23-20; הרב גדליה אבערלאנדער, "מנהג הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת", אור ישראל, ל (תשס"ג), עמ' קנג-קסד; הרב מרדכי מנחם הוניג, "הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת", אור ישראל, לא (תשס"ג), עמ' רלא-רלב; הרב שלמה זאב פיק, "הדלקת נרות חנוכה בבית כנסת", תחומין, כג (תשס"ג), עמ' 332-322; הנ"ל, מועדי הרב – הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק, רמת גן תשס"ג, עמ' 85-83.
^ 3. כך הוא נוסח הסכוליון המופיע אצל ורד נעם, מגילת תענית – הנוסחים, פשרם תולדותיהם, ירושלים תשס"ד, עמ' 107-106.
^ 4. המילה: "בית" משמשת כאן בשני מובנים: המסגרת המשפחתית ומקום המגורים. במילה "בית" סתם, הכוונה, בדרך כלל, היא למקום המגורים; בצירוף המילים "איש וביתו" מצטמצמת הכוונה למסגרת המשפחתית. כך בלשון המקרא (שמות א, א; שמו"א א כז, ג; שמו"ב ב, ג), וכך בלשון חז"ל: "תקיעת ראש השנה ויובל דוחה את השבת בגבולין, איש וביתו" (ראש השנה ל ע"א). ראה: הרב יהודה שביב, "נר חנוכה איש וביתו", בציר אביעזר, אלון שבות תש"ן, עמ' 318-312.
^ 5. תשובות הגאונים עם תשובות ופסקים מחכמי פרובנציה, מתוך קובץ תשובות שהיה בבית מדרשו של רבינו אברהם ב"ר יצחק אב בי"ד (הראב"י רב"ד), מהדורת אליעזר הורביץ, ניו יורק תשנ"ה, חלק ב, סימן צא, עמ' 232; תשובות הגאונים החדשות, מהדורת שמחה עמנואל, ירושלים תשנ"ה, סימן קעז, עמ' 251. על תשובה זו, ראה: ד' שפרבר, מנהגי ישראל, ו, ירושלים תשנ"ח, עמ' רסח-רע; הרב מרדכי מנחם הוניג (לעיל הערה 2).
^ 6. יתכן שמנהג הדלקת הנרות בבית הכנסת בחנוכה קשור גם לעובדה שבתקופת הגאונים התחילו להדליק נרות שבת בבית הכנסת. ראה: ש' אסף, מספרות הגאונים, ירושלים תרצ"ג, עמ' 74. דיון במנהג זה, ראה: י"ד גילת, פרקים בהשתלשלות ההלכה, רמת גן תשנ"ב, עמ' 347-346.
^ 7. ראה בדברי המבוא לספר: תשובות הגאונים החדשות, מהדורת שמחה עמנואל (לעיל הערה 5), עמ' ל-לג. הדגשת מקום עריכת קובץ תשובות זה בפרובאנס היא בשל החשד שמא נכתבו הדברים ע"י מי מבין רבני פרובאנס, בשל המנהג הרווח בפרובאנס להדליק מנורת חנוכה בבית הכנסת, וכפי שנראה לקמן.
^ 8. הרב יצחק בן אבא מארי, ספר העיטור, ח"ב, הלכות חנוכה, דף קיד, ע"א. ראה במאמרו המקיף של הרב גדליה אבערלאנדער (לעיל הערה 2), הכותב שהמקור הקדום למנהג הוא בדברי בעל העיטור; אך כבר העיר הרב מרדכי מנחם הוניג (לעיל הערה 2), שכבר בתשובות הגאונים ישנה התייחסות למנהג זה. וכן העיר נחום גרינוואלד, אור ישראל, לא (תשס"ג), עמ' רנא.
^ 9. הרב אברהם ב"ר נתן הירחי, ספר המנהיג, חלק ב, סימן קמח, עמ' תקלא.
^ 10. החזן הוא שמש בית הכנסת (ראה רש"י לסוטה מ ע"ב, ד"ה חזן). לעיתים הוא היה גר בבית הכנסת. ראה: עירובין נה ע"ב; שבת לה ע"ב; יומא יא ע"ב.
^ 11. הרב דוד בן לוי, ספר המכתם, לפסחים ק ע"ב. דברי בעל ספר המכתם הללו צוטטו בשם "אחד מן החכמים" אצל הרב דוד ב"ר יוסף אבודרהם, אבודרהם השלם, מעריב של שבת, עמ' קנב.
^ 12. כך למשל רש"י ותוס' בסוכה שם, ד"ה הרואה; רש"י שבת כג ע"א, ד"ה הרואה ועוד.
^ 13. המאירי לשבת כא ע"ב. עוד הזכירו מנהג זה הרב מאיר בן שמעון המעילי, ספר המאורות, מסכת שבת, מהדורת מ"י בלוי, עמ' עג; הרב משה בן שמואל, ספר המנהגות, מובא אצל יעקב גרטנר, קובץ על יד, יד (תשנ"ח), עמ' 145. אף הוא כותב: "ועושים כן במקדש קטן בגולה לפרסום הנס".
^ 14. הרב צבי שכטר, נפש הרב, עמ' רכב-רכג, מביא בשם הרב י"ד סולוביצ'יק, שהסביר בשם אביו, הרב משה סולוביצ'יק, שהדלקת נרות בבית הכנסת עניינה שתהא ההדלקה בתורת הדלקה בציבור. דברים דומים כתבו בשמו תלמידים נוספים. ראה במאמרו של הרב שלמה זאב פיק (לעיל הערה 2), במקורות שבהערה 3 במאמרו בתחומין. אולם לא ברור מה הצורך בהדלקת נרות בציבור, שכן התקנה המקורית נתקנה כתקנה אישית-משפחתית, "נר איש וביתו".
^ 15. שבלי הלקט, סימן קפה, דף עב ע"א. דברים דומים כתב גם בתניא רבתי, עניין הדלקת נר חנוכה, סימן לה. על היחס בין שני ספרים אלה ועל מחבר תניא רבתי, ראה: ק' מירסקי, שבלי הלקט השלם, ניו יורק: סורא, תשכ"ו, מבוא, פרק ט, עמ' 40; י"צ פיינטוך, "תניא רבתי", סיני, פ (תשל"ז), עמ' יד-כה; הנ"ל, מסורות ונוסחאות בתלמוד, רמת-גן תשמ"ה, עמ' 76-65.
^ 16. שו"ת מהר"ם מרוטנברג, חלק ד (דפוס פראג), סימן סו.
^ 17. חידושי הריטב"א לשבת כא ע"ב.
^ 18. ר' יצחק בר ששת, שו"ת הריב"ש, סימן קיא. דברי הריב"ש הובאו בקצרה אצל ר' יוסף קארו, בבית יוסף, או"ח, סימן תרעא.
^ 19. סיכום דעות הראשונים הללו באשר למנהג הדלקת מנורה בבית הכנסת נמצא אצל הרב מרדכי פוגלמן, שו"ת בית מרדכי, סימן מא, עמ' פא-פה.
^ 20. ר' יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן, הגהות רבנו פרץ, סימן רפ, עמ' רעז. יש להעיר שהסברו קשה, מפני שהמנורה היתה בצד דרום משמאל לכניסה, ולא בימין הכניסה. אמנם בלשון המקרא "ימין" הוא דרום (בראשית יג, ט ותרגום; איוב כג, ח-ט; דבהי"ב ג, יז). לאור זאת ניתן לפרש ש"ימין" – הכוונה לדרום. אכן, בהגהות סמ"ק כת"י ותיקן 324 כתוב: "דומיא דמנורה דמקדש שהיתה בדרום" (הערה זו מובאת באנציקלופדיה תלמודית, כרך טז, עמ' ש, הערה 874). גם הטור שמביא את דברי הסמ"ק כותב: "זכר למנורה שהיתה בדרום". כך הגיה בסמ"ק גם הרב שלמה הכהן, שו"ת בנין שלמה, סימן נג, מסברת עצמו.
^ 21. על תולדותיו של רבינו פרץ כתלמיד המהר"ם מרוטנברג – ראה: א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"מ, כרך ב, עמ' 577-576.
^ 22. בגירסאות אחרות של הסמ"ק מופיעים דברים אלו בשמו של הסמ"ק עצמו, ולא כהגהותיו של רבינו פרץ. יתכן שכך גם היתה גירסת הסמ"ק בפני ר' יעקב בעל הטורים. ראה: הסמ"ק מצוריך, הרב משה מצוריך, מהדורת הרב יצחק יעקב רוזנברג (הר שושנים), ירושלים תשמ"ח, מצוה רעו, עמ' שמח.
^ 23. טור אורח חיים, סימן תרעא. הנהגה זו מופיעה אחר כך גם בשולחן ערוך, סימן תרעא, סעיף ז.
^ 24. רש"י לשבת כב ע"ב, ד"ה אי הדלקה.
^ 25. הלכות ברכות פי"א, הט"ז.
^ 26. הרב זרחיה ב"ר יצחק הלוי, המאור הקטן, מסכת שבת, דף ט ע"א מדפי הרי"ף.
^ 27. חידושי הרשב"א לשבת כב ע"א.
^ 28. הר"ן על הרי"ף, שבת דף י ע"א מדפי הרי"ף.
^ 29. המאירי לשבת כא ע"א.
^ 30. הפני יהושע, שבת כב ע"ב, שואל מדוע לא תיקנו להדליק רק בשמן זית, כפי שהיה במקדש. הרב אברהם משה חברוני, משאת משה, מסכת שבת, עמ' לח-לט, רואה בדברי בעל המאור אבן יסוד להסברת שיטות ראשונים נוספות, כמו רש"י, הרשב"א, הר"ן והטור, ולפיהם יש שני דינים בהדלקת נר חנוכה: א. זכר למנורת המקדש (ולכן זמנה כל הלילה); ב. חובת פרסום הנס (שעיקרה עד שתכלה רגל מן השוק). הרב מיכל זלמן שורקין, הררי קדם, עמ' רצג, כותב בשם הרי"ד סולוביצ'יק, שבזמן בית שני לא תיקנו להדליק מנורה, ורק לאחר החורבן תיקנו זאת זכר למקדש. וראה עוד: הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ג, או"ח סימן לה; דניאל שפרבר, מנהגי ישראל, חלק א, עמ' קסב-קסו; חלק ב, עמ' קצג-קצד; חלק ה, עמ' כו-לז; הרב יהודה שביב, "בין נרות חנוכה לנרות מקדש" בציר אביעזר, אלון שבות תש"ן, עמ' 342-340; הרב רא"ם הכהן, "נרות המקדש ונרות חנוכה", באורך נראה אור- קובץ מאמרים לחנוכה לזכר סגן דני כהן הי"ד (עורכים: י' רוזנסון, ע' אריאל), ירושלים תשס"ד, עמ' 126-115.
^ 31. בענין זה ראה: ישראל תא שמע, "מקדש מעט – הסמל והמשמעות", כנסת עזרא: ספרות וחיים בבית הכנסת, אסופת מאמרים מוגשת לעזרא פליישר (בעריכת ש' אליצור ואחרים), ירושלים תשנ"ה, עמ' 364-351.
^ 32. אבודרהם השלם, סדר הדלקת נר חנוכה, עמ' רא; הנ"ל, "סדר הדלקת נר חנוכה", ספר זכרון לרב שילה רפאל (עורך: הרב יוסף אליהו הלוי מובשוביץ), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשנ"ח, עמ' קנא. הדברים שם הם על פי מהדורה חדשה של ספר אבודרהם.
^ 33. ר' אהרן ב"ר יעקב הכהן מנרבונה, ספר הכלבו, סימן מד; וחזר על כך בקצרה שם בסימן נ. דברים אלה הובאו על ידו גם בארחות חיים, הל' חנוכה, אות יז, עמ' רסג: "ונהגו להדליק נר חנוכה בבית הכנסת לפני ההיכל". על היחס שבין ספר כלבו לספר אורחות חיים, ראה: רש"ז הבלין, מבוא לאורחות חיים, ענייני שבת, ירושלים תשנ"ו, עמ' נ-נג.
^ 34. ר' אהרן ב"ר יעקב הכהן מנרבונה (לעיל הערה 33) , סימן יז.
^ 35 ספר המנהגות, בתוך: ספרן של ראשונים, ש' אסף, ירושלים תרצ"ה, עמ' 129 130-. ראה עוד: דניאל שפרבר, מנהגי ישראל, חלק ה עמ' כז-כח; ישראל תא שמע, "נר של כבוד", מנהג אשכנז הקדמון, ירושלים תשנ"ב, עמ' 135-125; יעקב גרטנר, "מנהג מרשלייאה: ספר המנהגות לר' משה בן שמואל", קובץ על יד, יד (תשנ"ח), עמ' 145.
^ 36 לעיל (בהערה 29) ציינו שאף המאירי כותב כך.
^ 37. הרב שאר ישוב הכהן, שי כהן, עמ' תיח-תכה, כותב בשם אביו, הרב דוד הכהן, "הרב הנזיר": "לטעם פרסום הנס צריך להדליק על הפתח כהלכתה, אבל לטעם משום זכר למקדש צריך בקיר דרומי".
^ 38 ספר זה יצא לראשונה לאור בתוך: אוצר ספרי האדר"ת - זכר למקדש, ירושלים: מכון להוצאת ספרים וכתבי יד- אהבת שלום, תשס"ד, עמ' סח.
^ 39. רבי ישראל בן פתחיה איסרליין, תרומת הדשן, חלק א (שו"ת), סימן קד.
^ 40. ר' דוד בן זמרה, שו"ת רדב"ז, חלק ג, סימן תקי.
^ 41. הרב משה סופר, שו"ת חתם סופר, חלק א (או"ח), סימן קפו. דברים דומים כתב נכדו, הרב שמחה בונים סופר, שו"ת שבט סופר, סימן כד. ראה עוד: הרב ישראל וועלץ, שו"ת דברי ישראל, או"ח, א, סימן ריא, הקורא לציבור יוצאי אשכנז שלא לסטות מהוראת החת"ס; הרב נתן געשטטנר, שו"ת להורות נתן, חלק ז, סימנים נב-נד.
^ 42. הרב אליהו פוסק, שו"ת מור ואהלות, אוהל מנורה הטהורה, סימן ב, עמ' ס.
^ 43. לעיל הערה 37.
^ 44. מקור חיים, או"ח סימן תרעב, עמ' תקלב. עוד על מנהג זה, ראה: דניאל שפרבר, מנהגי ישראל, חלק ה, עמ' ל, הערה 20.
^ 45. הלכות תמידין ומוספין ג, י-יב.
^ 46 הרב שלמה הכהן, שו"ת בנין שלמה, סימן נג, עמ' שנג-שנח. דברי שו"ת בנין שלמה הובאו גם ע"י הרב חזקיה מדיני, שדי חמד, אסיפת דינים, חלק ט, מערכת חנוכה, אות כד, עמ' 223; הרב ישראל וועלץ, שו"ת דברי ישראל, חלק א, סימן ריב, מציין לדברי שו"ת בנין שלמה, אך כותב שיש חולקים על כך, כמו הרב מאיר שמחה הכהן מדוינסק, אור שמח, הלכות חנוכה ג, ג. וראה עוד דברים דומים אצל הרב עמרם אבורביע, נתיבי עם, עמ' רעג-רעד. הרב חיים דוד הלוי, "בדין נרות המקדש ונרות חנוכה", ספר יובל לרי"ד סולוביצ'יק (עורך: הרב ש' ישראלי ואחרים), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ד, עמ' תקלד-תקמד, כותב שמנהג הספרדים בירושלים ובעוד מקומות הוא להדליק בבוקר בבית הכנסת כאשר הש"צ מגיע לאמירת "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". ראה עוד: דוד תמר, אשכולות תמר, ירושלים תשס"ב, עמ' 352.
^ 47. הרב יעקב מפראג, שו"ת ושב הכהן, חלק א, סימן טו (הובאו דבריו בשערי תשובה, סימן תרעט) מציין, שבכתר שם טוב כתב שבלונדון ובאמשטרדם נהגו שלא להדליק בבוקר. גם הרב יעקב עמדין, מור וקציעה, סימן תרעט, כותב שאין המנהג ישר בעיניו, אלא אם כן מדליקים בבית הכנסת בשמן. גם הרב אברהם אבא זיס, מנהגי קאמרנא, תל אביב תשכ"ה, עמ' קיט, מספר שבקאמרנא לא נהגו להדליק נר חנוכה בשחרית.
^ 48. הרב רפאל אהרון בן שמעון, נהר מצרים, חלק א, עמ' קיד.
^ 49. כך מובא בשם הרב מרדכי אליהו: "שרק המניינים המוקדמים, כגון המתפללים כוותיקין, ידליקו, דאם לא כן שרגא בטיהרא מאי מהני". ראה: הרב משה הררי, מקראי קדש, הלכות חנוכה, עמ' קט.
^ 50. הרב שמואל הלוי ואזנר, שו"ת שבט הלוי, חלק ד, סימן סה.
^ 51. מנורות חשמל אלו מונחות גם על גגות של מבני ציבור אחרים: עיריות, מועצות פועלים ועוד. חסידי חב"ד מרכיבים על מכוניותיהם בימות החנוכה מנורות הפועלות על חשמל, וכן הם מעמידים מנורות חשמל גדולות במקומות מרכזיים בערים, בצמתים ראשיים ועוד. על מנהג חב"ד, ראה: אליהו יוחנן גורארי', חקרי מנהגים – מקורות טעמים ועיונים במנהגי חב"ד, "האם נכון לברך על נרות חנוכה שמדליקים במקומות ציבוריים?", כפר חב"ד תשנ"ט, עמ' רח-ריז. לא הצלחנו לברר היכן ומתי החלו לנהוג כך בבתי הכנסת ובמקומות ציבור אחרים, אך מאוסף התשובות שיש בנושא זה, ניתן ללמוד שכבר בשנת תרס"ד (1904), דנו מספר רבנים בשאלה אם ניתן לצאת ידי חובה בהדלקה זו. ראה: חוברת המאסף, שנה תשיעית, כרך ב (תרס"ד), חוברת ז, סימן צא.
^ 52. דיון בכל השאלות הללו, ראה: הרב אליהו ויספיש, החשמל בהלכה, חלק א, עמ' 34-45.
^ 53. שו"ת דבר אליהו, סימן סג. דברים דומים כתבו גם: הרב יעקב חיים סופר, כף החיים, אורח חיים, סימן תרעא, ס"ק יט; הרב מרדכי ליב וינקלר, שו"ת לבושי מרדכי, סימן יט, אות ב; הרב שלמה יצחק לוין, חוברת הפרדס, שנה כד (תש"י), חוברת ה, סימן כז.
^ 54 הרב יצחק שטרנהעלל, שו"ת כוכבי יצחק, סימנים ה-ח.
^ 55 דברים מעניינים בהקשר למנהג זה כתב הרב משה שטרנבוך, מועדים וזמנים השלם, ירושלים תשל"ט, חלק ו, סימן פט, עמ' קמד. הוא טוען, שעצם התקנה המקורית של הדלקת הנרות היתה להדליק בבית כנסת, ורק לאחר החורבן התקינו להדליק בפתחי הבתים. לפיו: "עיקר המצוה תיקנו בבית שני, אבל הדליקו כמו במקדש בציבור דווקא, והיינו בבית כנסת או במסיבות וכדומה, דומיא דנס שהיה בציבור, ולאחר כך כשגלו ישראל ונתפזרו תיקנו חובה לכל יחיד ויחיד לפרסם הנס בציבור. ומעתה נראה, דלאחר כך כשנתבטלה המצוה להדליק מבחוץ, שהרגישו שעלולים לבא בזה לסכנה, החזירו חכמי הדורות התקנה הישנה להדליק בציבור, לקיים בבית הכנסת מצות פירסומי ניסא, ומקיימין המצוה דומיא דקיימו בזמן בית שני".