ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נעה בת בתאל מזל
והנה, יום אחד, לפני שיעורו הקבוע, נרדם אותו הרב. בחלומו, בא אליו ה'שאגת אריה' ובקשה מוזרה בפיו – 'היום אני עסוק, אל תטריד אותי'. התעורר הרב מהחלום המיוחד, וניסה להבין את פשר החלום.
באותם ימים חי עדיין בנו של ה'שאגת אריה', ואף שימש ברבנות בעיר אחת. החליט הרב לשגר מברק בהול לעיר בה שימש ברבנות בנו של ה'שאגת אריה', ובמברק שאלה קצרה – מה שלום הרב שלכם? והנה, התקבל מברק תשובה – היום, הרב שלנו נפטר!
הבין הרב, שבעל ה'שאגת אריה' יצא לקבל בשמיים את פני בנו (כפי שמבואר בספרים הקדושים, שקרוביו של הנפטר יוצאים לקבל את פניו), ולכן ביקש מהרב שלא יצטט מספריו ולא יטריד אותו.
הסביר מרן הגר"א שפירא את עומקו של הסיפור – הרי יש לתמוה, וכי בכך שמצטטים את ה'שאגת אריה' מונעים ממנו לצאת לקראת בנו? והתשובה נעוצה בדברי הירושלמי (קידושין פ"א הלכה ז) – 'גידול אמר: כל האומר שמועה בשם אומרה, יהא רואה בעצמו כאילו בעל השמועה עומד לפניו". כאשר אנו מצטטים דברי תורה בשמו של גדול מישראל, הרי שאותו גדול נמצא עימנו ממש, ולכן השאגת אריה ביקש שלא יצטטוהו, כי היה עסוק במקום אחר. (בעל השמועה נמצא כאן 'ממש' ולא רק 'כאילו', וכך משמע מהפסוק שהירושלמי מביא שם כראיה – "אך בצלם יתהלך איש", שצלמו של האדם ממשיך להתהלך בעולמינו גם לאחר פטירתו).
יש מגדולי ישראל ש'זכו', ו'נבואתם נצרכה לדורות' וכך דמותם ממשיכה להלך בעולמינו דרך דבריהם. וכשם שהדברים נכונים בגדולי ישראל, כך הם נכונים בדורות מסוימים של עם ישראל. לכל דור בעם ישראל יש תפקיד רוחני מיוחד, וצירוף של כל הדורות ביחד מגלה את מהותו של עם ישראל (עניין זה מופיע במספר מקורות, למשל – תניא, אגרת הקודש ט – שסובר שבדורות התנאים והאמוראים עיקר העבודה היה תלמוד תורה, אך בדור 'עקבתא דמשיחא' עיקר העבודה נפלה לבחינת עקביים, לעולם העשייה – מעשה הצדקה. וכן – אגרות הראי"ה תט).
והנה, יש דורות בעם ישראל שזכו למה שלא זכו דורות אחרים, ובכל הדורות אנו שבים ומציינים את אשר קרה באותם דורות. אחד המרכזיים בין הדורות הנזכרים הוא – דור החשמונאים. בכל שנה, בזכות חג החנוכה, אנו שבים וחיים את מאורעות אותו דור. וכאן המקום לשאול – במה זכה אותו דור, שמאורעותיו התקבעו לנצח בלוח השנה היהודי? בדורות רבים אירעו ניסים לישראל, ובמה התייחד נס פך השמן שהתייחד לו חג בלוח השנה היהודי?
דומה, שנס פך השמן הוא צוהר קטן לדור משמעותי ומרכזי בתולדות ישראל, דור שהדי מאורעותיו מהדהדים בכל תולדות ישראל עד ימינו אלה. נס פך השמן, מבטא את הסייעתא דשמיא המיוחדת שליוותה את לוחמי בית חשמונאי, במאבקם המופלא מול המעצמה היוונית האדירה. בחנוכה אנו חוגגים סייעתא דשמיא זו בהדלקת הנרות, ומציינים את התשועה במלחמות באמירת 'על הניסים'.
ואכן, מבחינה היסטורית מאבקי אותו דור מלווים אותנו עד ימינו אלה (לא רק ב'דרשנות' בעלמא, כי אם כפשוטו ממש). באותם ימים, כובשת יוון את כל העולם התרבותי עד הודו הרחוקה. כיבוש זה מביא בכנפיו גם מהפך תרבותי. העולם האלילי הקדמון והפראי, מפנה את מקומו לתרבות היוונית - הלניסטית המעודנת יותר. אמנם, גם היוונים הם עובדי אלילים, אך תרבותם מעודנת יותר. לדוגמא – בעולם האלילי, אירועי התרבות היחידים היו טקסים אליליים מיסטיים, ואילו אצל היוונים יש גם תרבות נוספת של ספורט, תיאטרון ועוד, וכן – עולם פילוסופי מפותח. העולם כולו מקבל את התרבות היוונית, לא רק בגלל הכיבוש הפיזי, כי אם גם בגלל שהוא מרגיש בתוכו את העליונות התרבותית של היוונים.
באותם ימים, ניצבת היהדות בפני שני אתגרים גדולים וחדשים. ראשית – ההתמודדות התרבותית עולה דרגה, כי היריב כבר אינו עולם אלילי נבער מדעת, אלא תרבות מפותחת יותר. שנית – המרחב העולמי כולו מתאחד מסביב לתרבות אחת, וכך נותרת יהודה הקטנה כאי בודד השונה מכולם. טבעו של האדם, שהוא מתאווה להידמות לסביבתו, וכאשר כל העולם חושב בכיוון מסוים, סביר שגם יהודה הקטנה תישאב להלך מחשבה זה. ואכן, ההתייוונות מתפשטת ביהודה במהירות, ובדרך הטבע העם היהודי עומד להיעלם תרבותית.
מרד החשמונאים קוטע את תהליך ההתייוונות, ומחייה מחדש את העם היהודי. הניצחון הפיזי כנגד כל הסיכויים, מבשר בכנפיו גם ניצחון רוחני כנגד כל הסיכויים. ובעומק – עם ישראל מצליח לנצח את היוונים, כי הוא נושא בכנפיו בשורה רוחנית עמוקה ונצחית. תורת ישראל – תורת ה' תישאר לעד רוחנית ונצחית יותר מכל התרבויות (להבדיל).
מבחינה היסטורית, היוונים פינו את מקומם הפיזי לרומאים, שהמשיכו מבחינה תרבותית את מורשת המנוצחים. התרבות העולמית הבאה הייתה הנצרות. הנצרות היא למעשה מזיגה של רעיונות יהודיים עם רעיונות מהתרבות היוונית – רומית, ערבוב של עבודת אלילים ואמונה בא-ל אחד. התרבות המובילה בימינו היא התרבות המערבית, הבנויה על אדני התרבות הנוצרית. וכך נקודות ההבדל שיש כיום בין היהדות ותרבות המערב מושתתות על נקודות המאבק בין הפילוסופיה היוונית והיהודית.
וכך מאבק האיתנים של אותה תקופה נמשך והולך עד ימינו אלה. ובעת שנאיר את אור החנוכה, נימלא אמונה ותקווה, שעוד בזמן הזה, התרבות האלילית השקרית תפנה את מקומה לדבר ה' הנצחי לעד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
