ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
שלושה איסורים נאמרו בנזיר: שתיית יין, תספורת וטומאת מת. ההתבוננות בהם מראה יחס מורכב מאד של הנזיר בישראל אל הכוחות הגדולים הפועלים באישיותו.
שתיית היין מגבירה מאד את הכוחות הטבעיים הספונטניים. במקביל היא מחלישה את פעולתם של הכוחות הבולמים את ההתפרצות הספונטנית. היא מסירה את מחסומי הבושה ואת הביקורת השקולה של השכל. איסור שתיית היין מכוון את הנזיר היהודי לריסון של כוחותיו הטבעיים.
שונה הוא איסור התספורת. לא במקרה דורש צה"ל מכל חייל להסתפר ולקצץ את שערו לאורך מינימאלי. גם הכיפה המונחת על הראש מבטאת את הנכונות לקבל עול מלמעלה. גידול פראי של השיער מבטא את התשוקה לחופש, לשחרור מעצורים ולביטוי ספונטני של הנטיות האישיות. הנזיר היהודי נדרש לגדל פרע את שער ראשו. הוא נדרש להיות ספונטני בדווקא. זה היה סוד כוחו של שמשון.
כן הוא איסור טומאת המת. למפגש הקרוב עם המוות ישנה השפעה מרסנת. אל מי שיצרו מתגבר עליו אמרו חז"ל: "יזכיר לו יום המיתה". רואים אנו כי הנזיר נדרש להתרחק מאותו ריסון הנובע מן הפגישה המוחשית עם פחד המוות.
הנזיר - מהפכן הוא באישיותו; פורץ מסגרות. החברה הישראלית זקוקה גם לאנשים כאלה: עצמאיים, מקוריים, יוצרים, מהפכנים. כזה היה שמשון הגיבור. כזה היה גם שמואל הרמתי. כדי למלא את תפקידם, עליהם להתרחק ממה שכובל ומרסן את אישיותם הפורצת. עוצמה זו, לא מאנושיותם באה להם אלא מרוח ה' המפעמת בהם. עם זאת, סכנה גדולה טמונה בהם. לכן נדרשים צעדים מאזנים, כמו איסור שתיית היין. איסור חמור הוטל על הנזיר להגביר את הספונטניות הטבעית שלו באמצעים מלאכותיים כמו אלכוהול (או סמים אחרים). את קול ה' הקורא בתוכו עליו לבטא, ולא רוח אנושית מלאכותית.
הסכנה שיש בנזירות מתאזנת בתהליך הסיום של הנזירות. אז עליו לשוב ולרסן את כוחותיו המתפרצים: עליו לגלח את כל שערו, ולהביא קרבן המבטא את ההתבטלות הנדרשת ממנו כלפי ה' א-להיו.
יברכך ה'... ויחונך (תשס"א)
לפני מספר ימים ניגש אלי בחור, וביקש ממני ברכה. אודה על האמת. הדבר קצת הביך אותי. הרי אינני אדמו"ר, וקל וחומר שאינני מקובל. אך הבחור התעקש: "אני לא מסוגל לעזור לעצמי. ברך אותי בבקשה". אמרתי לו: "כבר אמרו חז"ל, אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך". הוא חזר והתעקש: "אני לא יכול לעזור לעצמי. אולי הברכה שלך תעזור". לחצתי את ידו, ובירכתי אותו בברכת כהנים: "יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך ש-לום". אך הבחור לא הרפה: "אני לא מסוגל לעזור לעצמי. האם הברכה תעזור?".
כדי לענות על שאלתו של הבחור, נדרש היה לחזור ולעיין בתוכנה של ברכת כהנים: מה פירוש "יברכך ה'"? הנצי"ב מוולוז'ין מפרש בעקבות מייסדה של ישיבתו, ר' חיים מוולוז'ין, ש'ברכה' אינה אלא 'תוספת'. אתה עושה בעצמך, והקב"ה מוסיף ומברך את מעשה ידיך. אף יש אומרים שאין זה מקרי שהשורש: ב. ר. ך. - מורכב מאותיות שהגימטריה שלהן היא כפולה של 2. ה1- הוא המעשה האנושי, ועליו נוסף עוד 1, שהוא התוספת הא-להית, ובסך הכל - 2 (והמילה כולה - 222). כן היא גם השמירה: אי אפשר לבקש שמירה על מה שאין לך. לאחר שרכשת בעצמך את מה שעמלת עליו, באה השמירה הא-להית להגן על מעשה ידיך.
הסברתי לאותו בחור שאין לו ברירה. עליו לעמול בעצמו ולבקש סייעתא דשמיא שתחול על מה שיעשה. אך הוא בשלו. "אני לא יכול לעזור לעצמי". ואז אמרתי לו: "מברך אני אותך, שהקב"ה יתן לך כוח לעזור לעצמך, ואז הברכה תוכל לחול עליך".
לאחר מחשבה נוספת, הסתפקתי אם מה שאמרתי אכן היה נכון. ברור שחשוב היה לומר כך לאותו בחור כדי להוציא אותו מההרגשה הקשה והמשתקת של "אני לא יכול לעזור לעצמי". אבל המשך ברכת הכהנים אולי מורה אחרת: "יאר ה' פניו אליך ויחונך". החנינה היא מתנת חינם, הניתנת למי שאינו ראוי לה, למי שלא עמל עליה. יש מצב שבו האדם אינו יכול לעזור לעצמו, ועליו לצפות לעשייה הא-להית שתבוא ללא מעורבות אנושית. ערך גדול יש למצב זה, הממחיש לאדם שלא הכל בידיו, וגורלנו נתון, בסופו של דבר, בידי שמים. הארת פני ה' אינה אלא ההשגחה הא-להית בשעה שאינה נסתרת אלא גלויה ומוארת. השגחה זו מתגלה יותר בשעה בה האדם חסר אונים, ומצב זה הוא המביא אותו לראות את השגחת ה' המביאה לו ברכה ושמירה גם בשעה שהוא פועל בעצמו, ונדמה לו שהכל תלוי אך ורק בו.
ואולי כל אותו סיפור לא היה ולא נברא, אלא משל היה - לעם ישראל ומדינת ישראל בימים אלו של "מלחמת אוסלו". ואם כן, לא נותר לנו אלא לסיים בברכה השלישית: "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
